צ'ארלס קיטל
צ'ארלס קיטל (באנגלית: Charles Kittel; 18 ביולי 1916 - 15 במאי 2019) היה פרופסור לפיזיקה אמריקני באוניברסיטת קליפורניה בברקלי ופרופסור אמריטוס מ-1978 ועד מותו.[1]
לידה |
18 ביולי 1916 ניו יורק, ארצות הברית |
---|---|
פטירה |
15 במאי 2019 (בגיל 102) ברקלי, ארצות הברית |
ענף מדעי | פיזיקה |
מקום לימודים | |
מנחה לדוקטורט | גריגורי ברייט |
מוסדות |
אוניברסיטת קליפורניה בברקלי המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס מעבדות בל |
תלמידי דוקטורט | Albert Overhauser, ג'ין דרסלהוז, Sergio Rodríguez, Herbert Shore, Leonard M. Sander, George Feher, Raymond L. Orbach, Morrel H. Cohen, Jerome I. Kaplan |
פרסים והוקרה | פרס אוליבר באקלי לפיזיקה של חומר מעובה |
https://physics.berkeley.edu/people/faculty/charles-kittel | |
תרומות עיקריות | |
מודל RKKY ספר מבוא לפיזיקה של מצב מוצק | |
עבודתו וחייו
עריכהקיטל נולד בניו יורק בשנת 1916[1][2] הוא סיים תואר ראשון באוניברסיטת קיימברידג' ב-1938. הוא פרסם את התזה שלו בהנחיית גריגורי ברייט ב-1941 באוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון.[3]
בין השנים 1945–1947 הצטרף אל המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס. במהלך מלחמת העולם השנייה שירת בקבוצת מחקר צוללות והיה לנספח בצי ארצות הברית. בין השנים 1947–1951 עבד במעבדות בל בניו ג'רזי במחקר על פרומגנטיות.[1]
בין השנים 1951–1978 עבד באוניברסיטת קליפורניה בברקלי שם הרצה וביצע מחקר על פיזיקה של מצב מוצק - חלק מפיזיקה של חומר מעובה.
ב-1945, 1956 ו-1963 קיבל מלגת גוגנהיים.
קיטל ידוע בשל גילוי מודל RKKY ומצב מגנון קיטל בפרומגנטיות.
סטודנטים לפיזיקה ברחבי העולם מכירים את קיטל בשל הספר שכתב: מבוא לפיזיקה של מצב מוצק.
ב-1957 נבחר קיטל לאקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית.[4]
על שמו של קיטל, מעניקה האגודת הפיזיקלית האמריקנית פרס לפוסט דוקטורנטים על מחקר תאורטי בפיזיקה.[5]
פרסים
עריכה- פרס אוליבר באקלי לפיזיקה של חומר מעובה 1957
- פרס למרצה מצטיין מאוניברסיטת ברקלי 1970
- מדליית ארסטד מאת האגודה האמרידנית למרצים לפיזיקה 1979
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של צ'ארלס קיטל באתר הפקולטה לפיזיקה באוניברסיטת ברקלי (באנגלית)
- צ'ארלס קיטל, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- צ'ארלס קיטל, באתר Semantic Scholar