צַ'חְלָה הוא כינוי גנאי לאישה בסלנג הישראלי, חדש ומעודכן ביחס לכינוי פרחה, ולכינויים פרחולה, צ'כונה וערסית.

כיום, הכינוי מופנה בדרך כלל לאישה ממוצא מזרחי, ומייחס לה מנת משכל נמוכה, אוצר מילים מוגבל, עצבנות, נפנופי זרועות, התנהגות קולנית, איפור כבד, חימצון שיער (שחורדינית), לבוש מוחצן וססגוני. לאור העובדה שהכינוי מופנה לנשים בעיקר על סמך המראה החיצוני או המוצא שלהן, ללא אמת עובדתית, רבים רואים בו כינוי גזעני וסקסיסטי.

לפי חוקרת התרבות מירב אלוש לברון, הכינוי צ'חלה הוא אחד מהמסמנים התרבותיים בהגזעת נשים מזרחיות בישראל, והבניה תרבותית שבאמצעותה מיוחסת לנשים מזרחיות מהות משותפת, משל כולן היו יחידה אחת[1].

מקור ואטימולוגיה

לפי רוביק רוזנטל, מקורו של הסלנג בשם פרטי לאישה שהיה נהוג ביהדות עיראק.

כסלנג, רוזנטל מתאר את הצ'חלה כאישה נבזית, טיפשה ומלוכלכת, ומגדיר אותו כאחד מהכינויים הסקסיסטיים המשמשים בחברה הישראלית.

ביהדות עיראק, ככל הנראה היה מדובר בכינוי חיבה לשם "רחל".

בתרבות

יצירות שונות בתרבות הישראלית הציגו את הצ'חלה באור שלילי ומגחיך.

הסדרה "עממיות" של נאור ציון מ-2014 עוררה דיון ער בכלי התקשורת, וגררה התנגדות מצד אינטלקטואלים ופעילים חברתיים שונים, שביקרו את האופן שבו בחר ציון להציג נשים בכלל, ונשים מזרחיות מהפריפריה בפרט.

ב-2017, מתמודדת באח הגדול הטיחה במתמודדות אחרות את הכינוי "צ'חלות", ועוררה דיון סביב הכינוי.

ב-2018 פורסם כי מפיק המסיבות ירון ברבי ביקש להכניס למסיבותיו בליינים בהירי עור, ולדחות בעלי חזות מזרחית, ונשים בעלות מאפיינים חיצוניים מסוימים, שאותן כינה צ'חלוויטות (שהוא כינוי משודרג לצ'חלה)[2][3].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים