צבא טורקיהטורקית: Türk Kara Kuvvetleri – "כוחות היבשה הטורקים") הוא הזרוע היבשתית של הכוחות המזוינים של טורקיה. נכון לשנת 2021, הצבא הטורקי הוא הצבא ה-13 בגודלו בעולם (לשם השוואה צה"ל הוא ה-18 בגודלו) והחמישי בגודלו מבין חברות נאט"ו, והוא נחשב לצבא המוסלמי החזק בעולם.

צבא טורקיה
מדינה טורקיהטורקיה טורקיה
זרועות בצבא
  • First Army
  • Turkish Armed Forces in Northern Cyprus
  • 4th Corps (Turkey)
  • Aegean Army
  • Second Army
  • Third Army
  • בפסקה זו 2 רשומות נוספות שטרם תורגמו עריכת הנתון בוויקינתונים
מנהיגות
ראש הצבא Yaşar Güler
www.kkk.tsk.tr
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לצבא טורקיה בסיסים קבועים גם בסומליה, קטאר, קפריסין, עיראק וסוריה.

היסטוריה

עריכה

אחרי נפילת האימפריה העות'מאנית והקמת הרפובליקה הטורקית המודרנית תחת הנהגתו של אתא טורק, הוקם הצבא הטורקי על יסודות הצבא העות'ומאני.

הצבא הטורקי לא השתתף בלחימה במהלך מלחמת העולם השנייה אך היה דרוך ומוכן למקרה של מתקפה גרמנית. ב-1950 השתתפה טורקיה במלחמת קוריאה ושלחה כוחות קרקעיים ואוויריים להשתתף בלחימה במהלכה איבדה יותר מ-700 חיילים.

ב-1952 הצטרפה טורקיה לארגון נאט"ו אשר הביא לתהליך מודרניזציה מואץ.

ב-1974 פלשה טורקיה לקפריסין כדי למנוע את איחודה עם יוון ובטענה להגן על המיעוט הטורקי החי באי. עד היום מחזיקה טורקיה כוחות בחלקו הצפוני של האי.

מאז שנות ה-80 מצוי הצבא הטורקי בתהליך מודרניזציה. במסגרת התהליך החלה טורקיה לייצר גם מערכת נשק עצמאיות.

מאז הקמתו נחשב הצבא לגורם המזוהה עם שמירה ציוויונה החילוני של טורקיה. אולם לאחר ניסיון ההפיכה של 2016 התחלפו רבים מהבכירים בצבא, שנקשרו בהפיכה, בנאמנים למפלגת השלטון, ובכך נחלש קולו העצמאי[1].

פלישת טורקיה לקפריסין

עריכה
  ערך מורחב – פלישת טורקיה לקפריסין

ב-20 ביולי 1974 פלשה טורקיה לחלקה הצפוני של קפריסין וזאת לאחר הפיכה צבאית שבוצעה כנגד נשיא קפריסין, מקאריוס השלישי. את ההפיכה ביצע ארגון אאוקה, הארגון הלאומי של הלוחמים הקפריסאים – אשר ביקש לאחד את האי עם יוון. הצבא הטורקי פשט על חלקה הצפוני של קפריסין בשני גלים מרכזיים – הראשון ב-20 ביולי והגל השני ב-14 באוגוסט, כתוצאה מהפלישה השתלטה טורקיה על 37% משטח קפריסין. למרות החזרת השקט הפוליטי וחזרתו של מקאריוס השלישי, הכוחות הטורקיים נשארו באי וייסדו בה את מדינת צפון קפריסין שהוכרה רק על ידי טורקיה.

מבצעים בצפון עיראק

עריכה

מבצע כנגד הלוחמים הכורדיים אשר אחראים לשורת פיגועים בתחומי טורקיה. המבצע התנהל ב-1992 ונטלו בו כוחות קרקעיים ואוויריים כנגד הלוחמים בצפון עיראק.

בדצמבר 2007 יצאה טורקיה למבצע נוסף כנגד הלוחמים הכורדיים בצפון עיראק. תחילה השתמשה טורקיה בהפצצות מהאוויר של מטרות כורדיות ובהמשך נכנסו כוחות קרקעיים אל תחומה של צפון עיראק. המבצע הסתיים ב-29 בפברואר 2008.

מבנה

עריכה

כלי הנשק שברשות הצבא

עריכה
 
לאופרד 2A4

טנקי מערכה

עריכה
  • לאופרד 2 – 339 טנקים בשירות מדגם 2A4.
  • לאופרד 1 – 393 טנקים, רובם מדגם 1A3.
  • M60 פטון – 920 טנקים, רובם עברו שדרוגים בין היתר בתעשייה הצבאית של ישראל.
  • M48 – כ 2,700 טנקים משודרגים.
  • MİTÜPטנק מערכה הנמצא בתכנון ואמור להיות מיוצר על ידי התעשייה הצבאית הטורקית בשיתוף עם קוריאה הדרומית. טורקיה אמורה לקלוט 1,000 טנקים מדגם זה.

מסוקים

עריכה

מסוקי תקיפה

עריכה

טילי אוויר-קרקע

עריכה
  • AGM-114 הלפייר
  • טאו
  • CIRIT – מתוצרת התעשייה הצבאית הטורקית.
  • UMTAS – מתוצרת התעשייה הצבאית הטורקית.

טילי נ"מ

עריכה

טילי נ"ט

עריכה

ארטילריה

עריכה
  • TR-300 MLRS – מתוצרת התעשייה הצבאית הטורקית.
  • TR-107 MLRS – מתוצרת התעשייה הצבאית הטורקית.
  • RA-7040 MLRS – מתוצרת התעשייה הצבאית הטורקית.
  • TOROS 230A – מתוצרת התעשייה הצבאית הטורקית.
  • TOROS 260A – מתוצרת התעשייה הצבאית הטורקית.
  • YILDIRIM B-611
  • MGM-140 ATACMS
  • משגר רקטות M-270 MLRS
  • T-122 MLRS – מתוצרת התעשייה הצבאית הטורקית.
  • K-9 הוביצר פירטינה – מתוצרת התעשייה הצבאית הטורקית. מבוסס על דגם דרום קוריאני.
  • M110 הוביצר
  • M107 הוביצר
  • M44T
  • M52T
  • M108T

נשק גרעיני

עריכה

לצבא הטורקי אין נשק גרעיני משלו. אך בשנת 2010 נודע באמצעות ויקיליקס כי ארצות הברית הציבה בשטח טורקיה עשרות רבות של פצצות אטום[2]

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא צבא טורקיה בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה