צבי אלימלך שפירא

רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב (הידוע גם כר' הערש מיילך שפירא; בערך תקמ"ג, 1783 – י"ח בטבת תר"א, 11 בינואר 1841) היה אדמו"ר חסידי בדור החמישי לתנועת החסידות. מכונה על פי רוב, בשם חיבורו המפורסם בני יששכר.

בני יששכר
רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב

לידה	בערך 1783 בערך ה'תקמ"ג יאבורניק גליציה
פטירה	11 בינואר 1841 י"ח בטבת ה'תר"א דינוב
מקום קבורה	דינוב
מקום מגורים	דינוב
מקום פעילות	גליציה
תקופת הפעילות	? – 11 בינואר 1841
רבותיו	החוזה מלובלין, רבי מנחם מנדל מרימנוב, רבי ישראל הופשטיין מקוז'ניץ, ורבי אברהם יהושע השיל מאפטא
חיבוריו	בני יששכר; אגרא דכלה; אגרא דפרקא; דרך פיקודיך; דרך עדותיך; מגיד תעלומה; מעין גנים; ועוד
אב	הרב פסח לנגזם
אם	איטה
צאצאים	רבי משולם זושא, רבי דוד, רבי אלעזר.
אדמו"ר חסידות דינוב ה־ראשון דוד שפירא ←

פנים האוהל שבו נטמנו המהרצ"א ובני משפחתו

תולדות חייו

הולדתו

נולד ביאבורניק שבגליציה. אביו, רבי פסח לנגזם, היה מלמד תינוקות. צאצא של רבי שמשון מאוסטרופולי שנהרג בגזרות ת"ח ת"ט. אמו, איטה, הייתה אחייניתם של רבי אלימלך מליז'נסק ורבי משולם זושא מאניפולי. לפניו נולדו להוריו מספר ילדים, שנפטרו בילדותם. מסופר כי בניסיון למנוע גם את מותו של הרך העתידי, התייעצה אמו עם דודה, רבי אלימלך מליז'נסק. ר' אלימלך הבטיח לאחיניתו שייוולד לה בן זכר שיחיה ויאיר את העולם בתורתו הקדושה, והורה לה לתת לילד את שמו (כלומר אלימלך) כסגולה לאריכות ימים. מאחר שביהדות האשכנזית לא מקובל לתת לאדם שם של אדם חי, הוסיפו הוריו לשמו של התינוק את השם צבי (הרש). רבי אלימלך אמר שהדבר פגע בחצי ממעלתו של התינוק כי צבי אינו מלך, ולכן יהיה חצי מלך (השם אלימלך היה נקרא בפי היהודים מלך).

יש הטוענים שהחליף את שם משפחתו מלנגזם לשפירא על מנת להתחמק משרות צבאי. היה נשוי לחנה מינדל בתו של הרב שמואל מציטש.

פעולתו

מתלמידי החוזה מלובלין, רבי מנחם מנדל מרימנוב, המגיד מקוז'ניץ ו ה"אוהב ישראל" מאפטא. קשרים קרובים היו לו עם תלמידי בית-מדרשו של החוזה מלובלין ובראשם רבי נפתלי צבי מרופשיץ ורבי צבי הירש מזידיטשוב.

שימש ברבנותן של דינוב (שם היה מרכז חצרו) רוביטש, סטריז'וב, האליטש , ומונקאץ שאז הייתה חלק מהונגריה. פעל רבות להפצת תורת הקבלה ונלחם בחריפות נגד המשכילים.

בזמן כהונתו במונקאץ אסר על פיטום אווזים משום חשש טריפות שמצוי בכבד שכן הכבד המנופח של האווז עצמו גורם לאווז להיות טרפה, ולכן עורר עליו את חמתם של פרנסי העיר ונאלץ לעזוב את מונקאץ ולחזור לדינוב. נהג לחתום על מכתביו בחתימה "האוהב הנאמן לכל ישראל, דורש טוב לעמו".

נפטר בדינוב בי"ח בטבת תר"א (11 בינואר 1841) בגיל 58, והשאיר ארבעה בנים ושלוש בנות. בנו רבי דוד (1804 - 1874), מילא את מקומו כאדמו"ר בדינוב.

חידושיו

ר' צבי אלימלך היה מחבר פורה במיוחד. עשרות חיבורים כתב במשך שנותיו, והם עוסקים בכל חלקי התורה שבכתב ושבעל פה. בכתיבתו הוא משלב ידע גאוני, עם דרשנות מבריקה העושה שימוש מורכב במיוחד בגימטריות ורמזים. כתביו משמשים גם כמרבץ עשיר של אמרים ופנינים מגדולי החסידות, שהוא מצטט ודורש ומוצא להם סימוכים במקראות ובדברי חז"ל.

חידש הרבה סגולות והידועה ביניהן היא סגולת הזיווג על ידי אמירת מזמור קכ"א בתהילים (שיר למעלות אשא עיני אל ההרים), שאותו יש להגיד 4 פעמים ביום. וכן חידש את המנהג לפזר עשבים ופרחים על רצפת בית הכנסת בשבועות היות ש: "ישראל משולה כשושנה של ורד והעולם כפרדס. המלך רצה להשמיד את הפרדס, אלא שראה השושנה ובזכותה מציל את הפרדס. כך ישראל שקבלה את התורה נמשלה כשושנה ומצלת את הפרדס".

עודד את העיסוק בספר הזוהר וכתב:

"הנה ביום הזה אשר נכתב הספר הקדוש הזוהר שהוא מהארת האור כי טוב הגנוז... וזה מאיר לנו בגלות עד יתגלה בזכות זה משיח צדקנו יהי אור זה אורו של מלך המשיח". (בני יששכר, מאמרי חדש אייר מאמר ג' אות ד')

"אמת שמקובל בידינו שגם מי שלא ידע כלום אף על פי כן לשון הזוהר מסוגל לזכך הנפש". (הוספות מהרצ”א, אות ט')

"ושבתם וראיתם בין צדיק וכו' בין עובד אלהים לאשר לא עבדו, עובד אלהים היינו העוסק בתלמוד ובזוהר. לא עבדו העוסק בתלמוד לבד ואינו עוסק בזוהר". (מעין גנים, פרק א' אות ב')

צאצאיו ומורשתו

ממנו יצאה שושלת דינוב, שהתפצלה למספר חצרות, בהן חסידות מונקאטש וחסידות בלאז'וב הקיימות עד היום.

רבים מצאצאיו כיהנו כרבנים וכאדמו"רים.

ילדיו

• הרב משולם זושא (בערך תק"ס - בערך תק"ץ)
• ביילא אשת הרב נחמיה בן הרב צבי ובשנית נישאה לרב שמעון ישעיה רייך, רב בריבטיטש
• רבי דוד שפירא ממלא מקומו בדינוב והאדמו"ר השני של חסידות דינוב
• שרה (תקס"ז - כ"ד באייר תרל"ח), אשת הרב משה שיינפלד (תק"ע - כ"ז בחשוון תרמ"ד) ממז'ילובריץ (Medzilaborce, כיום בסלובקיה)
• רבי אלעזר רב ואדמו"ר בלנצוט
• הרב שמואל (בערך תק"ע - בערך תר"ך) מפרמישלא
• רבקה אשת הרב יעקב אורי, רב בטארקה

בקרב צאצאיו התפרסמו במיוחד הרב חיים אלעזר שפירא ממונקאטש והרב יקותיאל יהודה הלברשטאם, האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג

מספריו

• בני יששכר - ספר על לוח השנה, על החגים והמועדים. שם הספר נבחר לאחר שרבו החוזה מלובלין אמר לו שגזע יחוסו נובע משבט יששכר, שהיו "יודעי בינה לעיתים" (דברי הימים א, יב-לג), כלומר, היו מומחים לחישוב לוח השנה, שכן ידעו לעבר שנים ולקבוע חודשים.
• דרך פקודיך - על מצוות התורה
• דרך עדותיך - על ספר יהושע
• אגרא דכלה - על התורה.
• אגרא דפרקא- סגולות ואמרי צדיקים בשלל נושאים
• אגרא דהלולא
• חידושי מהרצ"א - על הלכות חנוכה
• לקוטי מהרצ"א - על התורה ומגילת אסתר
• כלי הרואים - על ספר עובדיה
• הגהות מהרצ"א - על ספר הזוהר
• דברים נחמדים - על מסכת אבות
• רגל ישרה - ספר מפתח לערכי הקבלה והחסידות
• מעין גנים - פירוש על ספר אור החיים הקדמון, כנגד ההשכלה והמשכילים.
• מגיד תעלומה - על מסכת ברכות, הערות על הגמרא רש"י, תוספות, הלכות הרי"ף, ותלמידי רבינו יונה
• ריח דודאים - על מסכת מגילה
• והיה ברכה - על משניות זרעים ומסכת שבת
• ברכה משולשת - על משניות
• תקנות תמכין דאורייתא
• מעשה השם השלם
• פסח בחבורה
• אגרות שפירין - (אגרות משלו ומשל צאצאיו).
• אזהרות מהרצ"א - מוסר
• הגהות והוספות מהרצ"א - על ספר סור מרע ועשה טוב של רבי צבי הירש מזידיטשוב.
• חדושי בני יששכר - על הש"ס
• טעמי המצוות
• נחל אמונים - הגהות לספר הקדמון חוכמת הנפש
• סדר הקרבנות - לי"ג מדות

לעדות נכדיו ובני משפחתו, במשך שנותיו כתב עוד חיבורים רבים שחלקם נהרסו ונאבדו. לטענתם, יצירתו על התורה "אגרא דכלה" יועדה להיות רחבה ועשירה יותר, כמו שניתן לראות בפרשיות הראשונות בספר בראשית, אלא שדלף נוזלים השחית את רוב החומר.

כל חיבוריו התפרסמו ונדפסו שוב ושוב בעשרות מהדורות, אך גולת הכותרת של חיבוריו הוא הספר "בני יששכר", שהוא אחד החיבורים שקנו אחיזה בקרב כל חוגי החסידים ונמנה עם הקלאסיקה החסידית, ומכאן חשיבותו של ר' צבי אלימלך שאף בחייו היה נקרא על שמו "בעל הבני יששכר". ברבות השנים יצא הספר במהדורות רבות, ואף הוהדר ונערך מחדש. ראשון המהדירים, שמהדורתו משמשת עד היום הוא האדמו"ר רבי אברהם יצחק קאהן מתולדות אהרן. כמו כן נדפס הספר בתוספת הערות והשוואות שנערכו על ידי מכון 'בני שלשים' בראשות נכדו רבי צבי אלימלך פאנעט האדמו"ר מקוסון. לאחרונה אף יצאה מהדורה מבוארת ומרובת כרכים שנערכה על ידי מכון עוז והדר, בנשיאות נכד-נכדו הרב יהושע לייפער.

לקריאה נוספת

• הרב נתן אורטנר, הרבי ר' צבי אלימלך מדינוב, ב"כ, [חמ"ד] תשס"ה (מהדורה רביעית).
• מנדל פייקאז', "על מה אבדה גלות ספרד" - כלקח כלפי ההשכלה במזרח-אירופה: החסידות בעיני ר’ צבי אלימלך שפירא מדינוב, דעת 28 (תשנ"ב) 87-115.
• בנימין בראון, החמרה - חמישה טיפוסים מן העת החדשה: החת"ם סופר, ר’ צבי אלימלך מדינוב, ר’ יוסף-יוזל הורוויץ מנובהרדוק, הגרי"ז סולובייצ’יק מבריסק, החזון איש, דיני ישראל כ-כא (תש"ס-תשס"א) 123-237.
• יצחק אלפסי (עורך), תורות בית דינוב על התורה והמועדים, חיבר וליקט רבי נפתלי צבי פיש דינוב, שני כרכים, ירושלים: מוסד הרב קוק תשמ"ד.
• יוסף שלמון, "הרב צבי אלימלך שפירא מדינוב ומאבקו בהשכלה", בתוך: נתן שיפריס, שמואל פיינר, חנן גפני (עורכים), מגלי טמירין - תנועת ההשכלה היהודית בגליציה: היסטוריה, ספרות, הגות וזיכרון, אוניברסיטת חיפה, 2022.

קישורים חיצוניים

• רשימת ספרים להורדה כקובצי pdf
• צבי אלימלך שפירא, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• מעיינות מהרצ"א המכון להפצת תורתו, מאורות מהרצ"א על סדר השו"ע, גליונות שבועיים מלאי תוכן בהלכה ובאגדה ומנהגי דינוב "מעיינות מהרצ"א".
• עץ היוחסין של האדמו"ר מדינוב
• פניני הבני יששכר על פרשת השבוע
• אשכול בפורום היידי "אידישע וועלט פארומס" על צאצאיו.
• צבי אלימלך בן פסח שפירא (1783-1841), מדינוב, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

תקופת חייו של הרב צבי אלימלך שפירא על ציר הזמן
ציר הזמן