צבי זליקוביץ'

גרפיקאי, צלם, משורר ופזמונאי ("תנו לנו יד ונלך") ישראלי

צבי (צביקה) זליקוביץ' (נולד ב-18 במרץ 1935) הוא גרפיקאי, צלם, משורר ופזמונאי ("תנו לנו יד ונלך") ישראלי.

צבי זליקוביץ'
כריכת ספר שירים וצילומים מאת צבי זליקוביץ
כריכת ספר שירים וצילומים מאת צבי זליקוביץ
כריכת ספר שירים וצילומים מאת צבי זליקוביץ
לידה 18 במרץ 1935 (בן 89)
פתח תקווה, פלשתינה (א"י)
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פזמונאי, גרפיקאי, צלם
סוגה זמר עברי
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שיתופי פעולה בולטים יעקב הולנדר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

נולד בפתח תקווה, היה חבר השומר הצעיר ועסק בספורט (בין היתר שיחק בנבחרת הכדורסל של הנח"ל ובהפועל פתח תקווה שהגיעה לליגה הלאומית בכדורסל; אחיו, אשר זליקוביץ היה כדורגלן הפועל פתח תקווה).

שירת בנח"ל ולאחר שחרורו בשנת 1955 עבר לקיבוץ גבים, שם היה אחראי על עבודות הגרפיקה בקיבוץ. בשנת 1958 עזב את הקיבוץ ועבר לתל אביב, שם פתח סטודיו לגרפיקה ולעיצוב במסגרתו עיצב ספרי אמנות וקטלוגים לתערוכות.

את שירו הראשון כתב בעקבות מלחמת ששת הימים לחברה שבעלה נהרג במלחמה.[1] באותה שנה, 1967, הוקלט שירו המולחן הראשון "בימים שכאלה", אותו הלחין יעקב הולנדר עבור תוכניתה של להקת פיקוד הדרום "זמר בדרום". עוד כתב עם הולנדר את "לא לך" (לשלישיית לא אכפת להם) ואת "אני יודע" לצוות הווי חיל האוויר. בשנת 1969 הלחין מתי כספי את שירו "לי אמי כך סיפרה" ששובץ באלבום הבכורה של דני גרנות.

לקראת פסטיבל הזמר והפזמון 1973 ביקש מנהל הפסטיבל, חנוך חסון מיוצרים ישראלים שירים בנושאים הקשורים לחצי יובל המדינה. זליקוביץ', שהיה פעיל במועצה לשימור אתרים על רקע החרבת הגימנסיה הרצליה לשם הקמת מגדל שלום, ביקש לכתוב שיר מחאה נגד החרבת תל אביב הקטנה. הלחן של הולנדר העניק לשיר אופי מלנכולי ומרגש והפך אותו לשיר נוסטלגי ולא מחאתי:

תנו לנו יד ונלך,
בהרצל בלי כביש ומדרכת.
עם שיירת גמלים על החול,
תנו לנו היום ללכת
לגימנסיה הרצליה כמו אתמול.

השיר בוצע בפסטיבל על ידי עירית דותן ובוצע מאז במספר ביצועים. בשנת 2009 נערכה תחרות לבחירת "שיר המאה של תל אביב" שיזמה עיריית תל אביב בשיתוף גלי צה"ל לרגל חגיגות המאה לעיר. בסיומה של התחרות שבה השתתפו אלפי מאזינים נבחר השיר במקום הראשון כשיר שתוכנו מייצג את העיר באופן הטוב ביותר.

זליקוביץ' והולנדר שיתפו פעולה בשירים נוספים כגון "אומרים שהשבת" ו"הלא תשאלו ציון" (בביצוע עירית דותן) ו"יש לי עיר אחרת" (יפה ירקוני).

משנת 1984 החל לעסוק בצילום והשתתף במספר תערוכות. בהן תערוכות היחיד "צביקה זליקוביץ': צלם-צייר-צייד", במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית בנובמבר-דצמבר 1986 ו"הצילו - תערוכת צילום בצבע מתקלף" בבית ראובן ב-1987 ועוד.

ב-1987 ראה אור ספרו "אישונים = מנצ'לך" (מֶנְטְשָלָך או מֶנְשָלָך), המתעד בתצלומים ובשירים את מחזיקי התריסים הזעירים המפוסלים בברזל, שהיו סמל לאדריכלות תל אביב.[2]

ב-1998 ראה אור ספרו "תנו לנו יד ונלך" - איגוד מיטב שיריו ותצלומיו (הוצאת משרד הביטחון).[3]

כן הוציא את ספרי הילדים "כל אלה ואף לא חתול אחד" ו"הקיפוד יהושע ועיר הצבים".

ספריו

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה