צבי יהודה רבינוביץ' תאומים

רב בליגום וברוגולי שבליטא

הרב צבי יהודה רבינוביץ' תאומים (ו' בסיוון ה'תר"ג, 1843[1]כ"ד בכסלו ה'תרמ"ח, 1887) היה רב בליגום וברוגולי שבליטא.

צבי יהודה רבינוביץ' תאומים
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 4 ביוני 1843 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 בדצמבר 1887 (בגיל 44) עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 10 בדצמבר 1887 עריכת הנתון בוויקינתונים
שם השושלת משפחת רבינוביץ' תאומים עריכת הנתון בוויקינתונים
אב בנימין רבינוביץ' עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורותיו

עריכה

נולד בחג השבועות בשנת תר"ג עם אחיו התאום האדר"ת, לרב בנימין רבינוביץ' שהיה רב בכמה ערים בליטא, ולטויבא בת הרב שלמה ש"ץ, שנפטרה ממחלה כשהיה כבן חמש. אביו נישא בשנית, אולם האחים ואביהם לא שבעו נחת מן האם החורגת. מגיל צעיר התבלט בכשרונותיו עם אחיו התאום. השניים למדו יחדיו לאורך שנים בבתי מדרש שונים, והיו קרובים מאוד זה לזה במשך כל חייהם. בהיותם כבני עשר הוציאו יחדיו ספר שלם בשם "שבת אחים" על כללי התלמוד, שנכתב בכתב יד אך במתכונת של ספר, עם שער והקדמה[2]. נסמך לרבנות בידי הרב יוסף רייזין, רבן של טלז וסלונים[3].

בראש חודש אלול[4] תרכ"א (1861) נישא לצפורה-רחל, בת הרב אלעזר ראוויד מטלז. בשנת תרל"ד (1874) החל לכהן כרבה של ליגום, ולאחר מכן מילא את מקום אביו בעיר רוגולי.

הרב רבינוביץ' נפטר ביום הראשון של חג החנוכה בשנת תרמ"ח[5]. הניח אחריו כעשרים חיבורים תורניים[6], אשר היו שמורים בכתב יד בידי בנו הרב יעקב, ואבדו בטלטולי מלחמת העולם הראשונה[7]. אשתו עלתה לארץ ישראל, נפטרה ביפו בשנת תרס"ט ונטמנה בבית העלמין טרומפלדור.

צאצאיו

עריכה

לרב רבינוביץ' היו שני בנים ובת. לאחר פטירתו גדלו בתו ובנו הקטנים בבית אחיו האדר"ת[8].

מחיבוריו

עריכה
  • שבת אחים – על כללי התלמוד (חובר עם אחיו, האדר"ת), יצא לאור על ידי מכון אהבת שלום, תשס"ג.
  • בני בנימין - הערות על סדר משנה תורה לרמב"ם (חובר עם אחיו, האדר"ת - שני בניו של ר' בנימין).
  • כללי המצוות – יצא לאור על ידי מכון אהבת שלום ויד שמואל פרנקו, בתוך: אוצר כתבי האדר"ת, תשס"ח, עמ' קיג-קעו.
  • קסת יהודהשו"ת (בכתב יד).

ממאמריו

עריכה
  • 'מצוות צריכות כונה - מדרבנן', בתוך: מוריה כט [ג,ה], אב תשל"א, עמ' ד-ו.
  • 'בעניין שיעור כזית, שהיא כחצי זית של זמן התלמוד', בתוך: מקבציאל לא, מכון אהבת שלום ויד שמואל פרנקו, ניסן-תמוז תשס"ה, עמ' עא-עח.

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה
  • 'הרה"ג ר' (צבי) הירש יהודה', בתוך: לוי אובצינסקי, נחלת אבות, כרך א, ווילנה תרנ"ד, עמ' 37.
  • סדר אליהו - יומנו האישי של האדר"ת המתאר רבות את אחיו-תאומו, ירושלים תשמ"ד וירושלים תש"ע (מהדורה מצונזרת).
  • הראי"ה קוק, הספד על רבי צבי יהודה רבינוביץ' תאומים, פנקסי הראי"ה חלק ו עמוד רפד-רפו.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ אדר היקר, עמ' כה.
  2. ^ הספר יצא לאור בשנת תשס"ג (2003), בהוצאת אהבת שלום.
  3. ^ כתב הסמיכה בתוך מבוא לאוצר כתבי האדר"ת - כמה מספרי אחיו, מכון אהבת שלום ויד שמואל פרנקו תשס"ד, עמ' 22 הע' 99.
  4. ^ סוף הספר 'אותו אדבר' לאחיו, האדר"ת
  5. ^ אלון בכות, הצפירה, 9 בינואר 1988, עמ' 3
  6. ^ ראו רשימה בתוך מבוא לספרו (עם אחיו האדר"ת) שבת אחים, בתוך לאוצר כתבי האדר"ת, מכון אהבת שלום ויד שמואל פרנקו תשס"ג, מבוא עמ' 28.
  7. ^ פנחס גרייבסקי, בנות ציון וירושלים, כרך ז, ירושלים תרפ"ט, עמ' 2 (בעמוד המוקדש לקורות חיי בתו, הרבנית רייזה רבקה קוק).
  8. ^ מפי אהרון חיות, בתוך: שבחי הראי"ה, בית אל תש"ע, עמ' 89.
  9. ^ הוא נישא לשרה-מלכה בזיווג שני; מאשתו הראשונה התגרש עקב התרופפותה הדתית. על הנישואין ראו: סדר אליהו, מהד' תש"ע, עמ' ס, סח (מהדורה זו מצונזרת).
  10. ^ הרב יעקב תאומים-רבינוביץ ז"ל, המשקיף, 6 במאי 1941, עמ' 3.
  11. ^ הספד, הצופה, 12 במאי 1941, עמ' 4
  12. ^ מפי שמואל הכהן קוק, בתוך: שבחי הראי"ה, שם.
  13. ^ אבנ"ר, הר"ר בנימין רבינוביץ זצ"ל: השו"ב במוצא, הצופה, 22 בדצמבר 1957, עמ' 3