צבי יהודה רבינוביץ' תאומים
הרב צבי יהודה רבינוביץ' תאומים (ו' בסיוון ה'תר"ג, 1843[1] – כ"ד בכסלו ה'תרמ"ח, 1887) היה רב בליגום וברוגולי שבליטא.
לידה | 4 ביוני 1843 |
---|---|
פטירה | 10 בדצמבר 1887 (בגיל 44) |
תקופת הפעילות | ? – 10 בדצמבר 1887 |
שם השושלת | משפחת רבינוביץ' תאומים |
אב | בנימין רבינוביץ' |
קורותיו
עריכהנולד בחג השבועות בשנת תר"ג עם אחיו התאום האדר"ת, לרב בנימין רבינוביץ' שהיה רב בכמה ערים בליטא, ולטויבא בת הרב שלמה ש"ץ, שנפטרה ממחלה כשהיה כבן חמש. אביו נישא בשנית, אולם האחים ואביהם לא שבעו נחת מן האם החורגת. מגיל צעיר התבלט בכשרונותיו עם אחיו התאום. השניים למדו יחדיו לאורך שנים בבתי מדרש שונים, והיו קרובים מאוד זה לזה במשך כל חייהם. בהיותם כבני עשר הוציאו יחדיו ספר שלם בשם "שבת אחים" על כללי התלמוד, שנכתב בכתב יד אך במתכונת של ספר, עם שער והקדמה[2]. נסמך לרבנות בידי הרב יוסף רייזין, רבן של טלז וסלונים[3].
בראש חודש אלול[4] תרכ"א (1861) נישא לצפורה-רחל, בת הרב אלעזר ראוויד מטלז. בשנת תרל"ד (1874) החל לכהן כרבה של ליגום, ולאחר מכן מילא את מקום אביו בעיר רוגולי.
הרב רבינוביץ' נפטר ביום הראשון של חג החנוכה בשנת תרמ"ח[5]. הניח אחריו כעשרים חיבורים תורניים[6], אשר היו שמורים בכתב יד בידי בנו הרב יעקב, ואבדו בטלטולי מלחמת העולם הראשונה[7]. אשתו עלתה לארץ ישראל, נפטרה ביפו בשנת תרס"ט ונטמנה בבית העלמין טרומפלדור.
צאצאיו
עריכהלרב רבינוביץ' היו שני בנים ובת. לאחר פטירתו גדלו בתו ובנו הקטנים בבית אחיו האדר"ת[8].
- הרב יעקב רבינוביץ' – נישא לשרה-מלכה, בת דודו הרב דובער רבינוביץ'[9]. מיום פטירת אביו בתרמ"ח מילא את מקומו ברבנות רוגולי במשך כ-48 שנה, עד עלותו ארצה בשנת תרצ"ו לערך. נפטר בשנת תש"א[10][11].
- בנו הרב בנימין רבינוביץ' תאומים, שהיה מעורכי האנציקלופדיה התלמודית. אביו של הרב יעקב רבינוביץ' תאומים מחבר סדרת "שיעורי בקיאות" על התלמוד, ו"פירושא דשמעתתא" על הספר "שב שמעתתא".
- בתו צפורה כשר, אשת שמעון כשר ואמם של אסא כשר ורימון כשר.
- רייזה-רבקה – רעייתו השנייה של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, אשר שודכה לראי"ה בידי דודה האדר"ת[12]. אמם של הרב צבי יהודה הכהן קוק, הקרוי על שם אביה; בתיה מרים (אשת הרב שלום נתן רענן) ואסתר יעל (נהרגה מנפילה ממדרגות ביתה בשנת תר"פ).
- ר' בנימין רבינוביץ – שימש כשוחט במוצא (נפ' תשי"ג)[13]
מחיבוריו
עריכה- שבת אחים – על כללי התלמוד (חובר עם אחיו, האדר"ת), יצא לאור על ידי מכון אהבת שלום, תשס"ג.
- בני בנימין - הערות על סדר משנה תורה לרמב"ם (חובר עם אחיו, האדר"ת - שני בניו של ר' בנימין).
- כללי המצוות – יצא לאור על ידי מכון אהבת שלום ויד שמואל פרנקו, בתוך: אוצר כתבי האדר"ת, תשס"ח, עמ' קיג-קעו.
- קסת יהודה – שו"ת (בכתב יד).
ממאמריו
עריכהראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- 'הרה"ג ר' (צבי) הירש יהודה', בתוך: לוי אובצינסקי, נחלת אבות, כרך א, ווילנה תרנ"ד, עמ' 37.
- סדר אליהו - יומנו האישי של האדר"ת המתאר רבות את אחיו-תאומו, ירושלים תשמ"ד וירושלים תש"ע (מהדורה מצונזרת).
- הראי"ה קוק, הספד על רבי צבי יהודה רבינוביץ' תאומים, פנקסי הראי"ה חלק ו עמוד רפד-רפו.
קישורים חיצוניים
עריכה- יעקב יהושע וולינברג, אבל כבד - הספד על הרב רבינוביץ', היום (סנט פטרבורג), 9 בינואר 1888, עמ' 3
הערות שוליים
עריכה- ^ אדר היקר, עמ' כה.
- ^ הספר יצא לאור בשנת תשס"ג (2003), בהוצאת אהבת שלום.
- ^ כתב הסמיכה בתוך מבוא לאוצר כתבי האדר"ת - כמה מספרי אחיו, מכון אהבת שלום ויד שמואל פרנקו תשס"ד, עמ' 22 הע' 99.
- ^ סוף הספר 'אותו אדבר' לאחיו, האדר"ת
- ^ אלון בכות, הצפירה, 9 בינואר 1988, עמ' 3
- ^ ראו רשימה בתוך מבוא לספרו (עם אחיו האדר"ת) שבת אחים, בתוך לאוצר כתבי האדר"ת, מכון אהבת שלום ויד שמואל פרנקו תשס"ג, מבוא עמ' 28.
- ^ פנחס גרייבסקי, בנות ציון וירושלים, כרך ז, ירושלים תרפ"ט, עמ' 2 (בעמוד המוקדש לקורות חיי בתו, הרבנית רייזה רבקה קוק).
- ^ מפי אהרון חיות, בתוך: שבחי הראי"ה, בית אל תש"ע, עמ' 89.
- ^ הוא נישא לשרה-מלכה בזיווג שני; מאשתו הראשונה התגרש עקב התרופפותה הדתית. על הנישואין ראו: סדר אליהו, מהד' תש"ע, עמ' ס, סח (מהדורה זו מצונזרת).
- ^ הרב יעקב תאומים-רבינוביץ ז"ל, המשקיף, 6 במאי 1941, עמ' 3.
- ^ הספד, הצופה, 12 במאי 1941, עמ' 4
- ^ מפי שמואל הכהן קוק, בתוך: שבחי הראי"ה, שם.
- ^ אבנ"ר, הר"ר בנימין רבינוביץ זצ"ל: השו"ב במוצא, הצופה, 22 בדצמבר 1957, עמ' 3