צבי לישר
צבי לישר (באנגלית: Tsvi Lissar; 1939 – 23 באפריל 2020) היה אדריכל ישראלי שתכנן, בין השאר, את חידוש כיכר דיזנגוף, אולם הנוסעים בנתב"ג ודוכני מפעל הפיס.
לידה |
1939 תל אביב, פלשתינה (א"י) |
---|---|
פטירה | 23 באפריל 2020 (בגיל 81 בערך) |
תחום יצירה | אדריכלות |
יצירות ידועות | כיכר דיזנגוף, דוכני מפעל הפיס, מסוף הנוסעים בטרמינל 3 |
ביוגרפיה
עריכהלישר נולד בי"ז בחשוון ה'ת"ש בתל אביב, בן לעולים מפולין, ונצר לר' ישראל איסר איסרלין (מחבר הספר 'שער משפט'). ב-1965 סיים את לימודי האדריכלות בטכניון בחיפה. שנתיים לאחר מכן ניהל משרד פרטי לאדריכלות בו עסק בפרויקטים רבים: תוכנית אב לקמפוס אוניברסיטת בר-אילן, המשך תכנון מסוף נוסעים יבשתי בטרמינל 3 בנתב"ג, לאחר רם כרמי ועדה כרמי-מלמד, עם אילן אלדר והמשרד האמריקאי SOM, ותחנת הרכבת נתב"ג. בנוסף תכנן שכונות מגורים ובתים פרטים רבים.
בשנים 1975–1976, כחלק מתוכנית עיריית תל אביב-יפו בראשות שלמה להט לטיפול בבעיית התחבורה בכיכר דיזנגוף, הציע חלופה לתכנון הכיכר הכוללת שיקוע מערך התנועה בחצי מפלס ויצירת רחבה מרכזית מוגבהת במרכזה.[1] ב-1978 חודשה הכיכר על פי תכנונו.[2] העיצוב ספג ביקורות רבות מצד אדריכלים שכינוהו "מפגע ויזואלי" וביקרו את תכנון התחבורה המיושן והמסורבל.[3] עיצוב זה נשאר על כנו במשך כ-40 שנה עד שב-2007 החליטה העירייה על הנמכת הכיכר ועיצובה מחדש בתכנון יעקב אגם. לישר התנגד נחרצות להריסת הכיכר ולהנמכתה.[4][5]
בשנת 1978 תכנן בית תפילה בן שלושה חלקים, ליהודים, למוסלמים ולנוצרים, שיוקם למרגלות הר סיני. התוכנית לא יצאה לפועל.[6]
פרויקטים נוספים:
- בשנות ה-70 תכנן את דוכן מפעל הפיס שעיצובו נשמר עד היום.
- ב-1974 נחנכה אנדרטה בתכנונו בקיבוץ עין זיוון, לחללי גדוד סיור 134 ממלחמת יום הכיפורים, בו לחם במילואים. האנדרטה משלבת חלקי נגמ"ש זלדה ועצי ארז.
- בשנות ה-80 תכנן את בית הכנסת רמת אילן בגבעת שמואל. גג המבנה בנוי בצורה משולשת המזכירה מגן דוד.
- ב–1985 תכנן אנדרטה בגבעת שמואל לחללי מערכות ישראל. עיצוב האנדרטה נבנה בהשראת רעיון שהציע ב-1961 בתחרות להקמת האנדרטה לפורצי הדרך לירושלים.
- בסוף שנות ה-90, חיבר תוכנית אסטרטגית למינהל מקרקעי ישראל לטיפול במרחב התת-קרקעי לאחר שהתנסה בבניית מבנים ביטחוניים ומערכות תשתית.
- על פי תכנונו נבנתה בשכונת עג'מי ביפו קריית חינוך יהודית־ערבית, בסמוך לפארק טולוז. הפרויקט הוקם במספר שלבים במהלך 25 שנים כאשר השלב האחרון הסתיים בתחילת 2020. בתכנון המקורי מימי הסכמי קמפ דייוויד, נכללה הצעה למרכז תפילה משותף לשלוש הדתות במרכז הערבי-יהודי במקום.
- לישר תכנן מתקני ספורט ובריכות שחייה בקיבוצים רבים ובהם דגניה א', תל יצחק, מרחביה (בשיתוף אריה סרטני) ואולם ספורט בקיבוץ ברעם.
לישר תכנן מבנים אזרחיים רבים ובהם גם מעונות הסטודנטים ומבנים נוספים במכון טכנולוגי חולון, מרכז מיחא ברמת אביב,[7] דיור מוגן בבאר שבע, מרכזי ספורט ומרכזים קהילתיים בתל אביב ומרכז על שם ג'ו אלון בקיבוץ להב שנחנך ב-1985.
לישר התגורר בגבעת שמואל, ונפטר ב-23 באפריל 2020 (כ"ט בניסן ה'תש"ף). הוא הותיר אחריו אשה ושלוש בנות. בתו גילת לישר-פלג היא אדריכלית.
קישורים חיצוניים
עריכה- נעמה ריבה, האיש שתכנן את נתב"ג, כיכר דיזנגוף ודוכני מפעל הפיס, באתר הארץ, 6 במאי 2020
- מנור בראון, לפרויקט הדגל שלו - כיכר דיזנגוף - אף אחד לא היה אדיש, לכאן או לכאן, באתר Xnet, 2 במאי 2020
הערות שוליים
עריכה- ^ תכנון חדש לככר דיזנגוף, דבר, 7 ביוני 1976
- ^ מסתיים שיפוץ ככר דיזנגוף, דבר, 19 ביולי 1978
- ^ שיפוץ כיכר דיזנגוף: הפסל של אגם נותר תקוע בגרון העירייה, באתר גלובס, 7 באוקטובר 2018
- ^ צבי לישר, כיכר החלומות, באתר הארץ, 21 באוגוסט 2007
- ^ כיכר דיזנגוף, לאן? אדריכל הפרויקט המקורי מגיב, 14 בדצמבר 2011
- ^ אברהם רותם, בית תפילה ל-3 הדתות תיכנן אדריכל מתל-אביב, מעריב, 6 באוקטובר 1978
- ^ בית מיח"א ייפתה בתשל"ד, דבר, 28 במאי 1973