צבי מנחם אוירבך
רבי צבי מנחם אוירבוך (אווערבוך) (מכונה: צבי מנחם מאניפולי ורבי הירש מענדל; ה'תק"י 1750– כ"ח בטבת ה'תקע"ד 1814), בנו של רבי משולם זושא מאניפולי. היה רב ואדמו"ר חסידי, השני בשושלת אניפולי.
| לידה |
ה'תק"י אניפולי, אוקראינה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
כ"ח בטבת ה'תקע"ד (בגיל 64 בערך) דינוביץ, אוקראינה | ||||
| מקום מגורים | ברודי, אניפולי ודינוביץ | ||||
| רבותיו | רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, רבי משה מפשעווארסק | ||||
| חיבוריו | שפתי צדיקים, שפתי קדושים | ||||
| אב |
משולם זושא מאניפולי  | ||||
| צאצאים |
יחיאל מיכל אוירבך | ||||
| |||||
  | |||||
ביוגרפיה
עריכהצבי מנחם נולד בשנת ה'תק"י בגליציה לרבי משולם זושא מאניפולי (תלמידו של המגיד ממזריטש). נישא בזיווג ראשון ללאה בתו של רבי משה מאיבניץ ובזיווג שני נישא לסימא בתו של רבי דב בער מאולינוב (בנו של רבי צבי בן הבעל שם טוב). בצעירותו התגורר רבי צבי מנחם בעיר ברודי שבאוקראינה, שם למד אצל רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב ולאחר מכן נסע ללמוד אצל רבי משה סופר מפשווארסק[1]. מאוחר יותר חזר לאניפולי בה נתמנה לכהן כראב"ד[2]. עם פטירת אביו בב' בשבט ה'תק"ס מונה במקומו לאדמו"ר באניפולי. בשנותיו האחרונות העביר את חצרו לעיר דינוביץ.
רבי צבי מנחם נפטר בכ"ח טבת ה'תקע"ד בעיר דינוביץ שם נטמן.
דברי תורתו מודפסים בספרי מנורת הזהב, שפתי צדיקים ושפתי קדושים.
צאצאיו
עריכהמזיווג ראשון:
- רבי אלימלך אוירבוך (נישא לאחותו החורגת אדל ליבא בתה של סימא מבעלה הראשון).
מזיווג שני:
- רבי יחיאל מיכל אוירבוך מקורימא, (תקמ"ה-תרט"ז) כיהן כאדמו"ר השני מאניפולי בדינוביץ. בשנת ה'ת"ר נאסר ועונה למשך שנתיים. אחר הוברח לרימנוב ומשם לקורימא (Kurima(אנ')) שבהונגריה (כיום סלובקיה).
- בתו אשת רבי יוסף בן רבי זאב וולף מזיטומיר (מחבר הספר 'אור המאיר')