ציד האיילים
ציד האיילים (באנגלית: The Moose Hunt) הוא סרט הנפשה קצר אמריקאי של מיקי מאוס שיצא לראשונה בשנת 1931.[1] זהו הסרט הקצר ה-28 בסדרת סרטי "מיקי מאוס" שהופק והרביעי באותה השנה.[2] עלילת הסרט עוקבת אחר מיקי ופלוטו היוצאים למסע ציד של אייל קורא.
 | |
| כרזת הסרט | |
| בימוי | ברט גילט |
|---|---|
| הופק בידי | וולט דיסני |
| מדבבים | וולט דיסני, פינטו קולביג |
| מוזיקה |
קרל סטאלינג  |
| אנימטור | נורם פרגוסון |
| מדינה |
 ארצות הברית |
| חברת הפקה | אולפני וולט דיסני |
| חברה מפיצה | סרטי קולומביה |
| הקרנת בכורה | 30 באפריל 1931[1] |
| משך הקרנה | 7 וחצי דקות |
| שפת הסרט | אנגלית |
| סוגה | סרט קצר, סרט הנפשה, סרט לכל המשפחה, סרט מוזיקלי |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
עלילה
עריכהמיקי לוקח את הכלב שלו פלוטו ליער למסע ציד. פלוטו מוסח על ידי פרעוש, ומרחרח סביב היער, וננשך באף על ידי ציפור. הוא בוחן דחליל מרופט, ונבהל כשאחת מכפפותיו של הדחליל נוחתת על זנבו. הוא נמלט - מפיל את מיקי - וקופץ לאגם.
פלוטו חוזר למיקי, שמעביר אותו בסדרת אילוף כלבים - לשכב, להתהפך, להתיישב ולחיצת ידיים. כשמיקי אומר לפלוטו "לדבר", פלוטו עושה חיקוי קצר של אל ג'ולסון, כורע על ברך אחת, מושיט את כפותיו ואומר "אמא!" ("!Mammy"; שיר בעל שם זהה אשר ג'ולסון ביצע באותה תנוחה).
מיקי זורק מקל בכדי שפלוטו יתפוס, והאחרון מרים ענף גדול אחר ונושא אותו בחזרה לאדונו. כשמיקי רואה את צללית הענף דמויי הקרניים הוא חושב שפלוטו הוא אייל, והוא יורה בו. מיקי מוצא את פלוטו שוכב ללא ניע, ומתחיל לבכות, מייבב, "אוי, מה עשיתי? אל תעזוב אותי, חבר!" פלוטו קורץ לקהל בעוד מיקי ממשיך לבכות. כשמיקי מתחנן שיגיד משהו, פלוטו מביט בו במתיקות, ונוהם, "נשק אותי!".
מיקי שמח שפלוטו חי, אבל אז הם שומעים קריאת איילים ומיד חוזרים למסע הציד. פלוטו מרחרח מסביב, אבל מפספס לחלוטין את האייל, שמתחיל לרחרח גם הוא אחרי פלוטו. כאשר פלוטו מבחין בו הוא טופח על כתפו של מיקי, מצביע על האייל ונובח, "האייל! האייל!" מיקי מנסה לירות באייל העצום, אבל ידיו רועדות עד כדי כך שהאקדח שלו מתפרק. האייל רודף אחרי מיקי ופלוטו, אבל מיקי משתמש באוזניים המתנופפות של פלוטו בכדי להתעופף באוויר, ויחד הם עפים בניצחון, מיקי רוכב על גב הכלב שלו.
דמויות ומדבבים
עריכההפקה
עריכהסרט זה הוא הראשון שמציג את פלוטו כחיית המחמד של מיקי – בהופעתו הקודמת, "הפיקניק" משנת 1930, הוא נקרא בשם "רובר" ומשמש כחיית המחמד של מיני מאוס. הסרט מתמקד בתעלוליו של פלוטו; הוא מקבל דקה וחצי של זמן מסך.[2]
פלוטו מדבר שלושה פעמים בסרט - קורא "אמא!", אומר למיקי "נשק אותי!" ומצביע על "האייל!" חוץ מעוד קריאת "אמא" אחת בסוף הסרט "מיקי צועד החוצה", פלוטו לעולם לא דיבר שוב.[2]
סרט קצר זה הוא הראשון מתוך שישה המציגים את מיקי צד; נושא זה נמשך עד הסרט "R'coon Dawg" בשנת 1951.[2]
הסרט כולל הנפשה ממוחזרת של פלוטו מרחרח מול המסך מהסרט הקצר משנת 1930, "כנופיית השלשלאות".[1]
ביקורת
עריכהבסט ה-DVD של "אוצרות וולט דיסני" (אנ') משנת 2004, "מיקי מאוס בשחור ולבן: כרך שני", "ציד האיילים" נמצא במדור סרטי-הבונוס, שמתחיל בהקדמה של היסטוריון הקולנוע לאונרד מלטין המסביר את מקורות הסטריאוטיפים הגזעיים שנראו בסרטים מצוירים של דיסני בשנות ה-30 וה-40. "ציד האיילים" נכלל בקבוצה זו בגלל קריאתו של פלוטו "אמא!" (!Mammy), המתייחסת להופעת השחרת הפנים המפורסמת של אל ג'ולסון, "My Mammy". הסרט הקצר "הבית הרדוף" משנת 1929 נכלל גם הוא במדור זה בגלל בדיחה דומה בכיכובו של מיקי.
בספרו "הסרטים של מיקי: סרטי הקולנוע של מיקי מאוס", הייס גרוב כותב: "הקצב שלו איטי, והוא מכיל כמה צחקיקים מביכים, כמו פלוטו המעופף בסוף הסרט. הכי מעניין, הסרט מציג צחקיק נדיר ששובר את הקיר הרביעי: כאשר מיקי יורה בטעות בפלוטו, הוא פתאום פונה לקהל ב"האם יש רופא באולם?"; בדיחת קהל מודעת לעצמה תישאר דבר נדיר בדיסני, אך זה יהפוך למרכיב עיקרי אצל האחים וורנר לאחר שטקס אייברי הצטרף לסטודיו הזה".[2]
ראיין קילפטריק, מאתר הפודקאסט "The Disney Film Project", מציין שהבדיחות שפלוטו קיבל היו רבות יותר וטובות יותר מאשר של מיקי, שהתחיל להפוך לדמות מוגבלת יותר: "פלוטו מתנהג בדיוק כמו כלב כשהוא נתקל בדחליל, מרחרח סביבו בזהירות, מחכה לרגע שלו להסתער. מיקי לא יכול היה לעשות את זה, מכיוון שהיינו מצפים ממנו להיות מתוחכם יותר. אבל תמימותו של פלוטו מאפשרת מגוון חדש של צחקיקים. 'ציד האיילים' באמת מראה את הכיוון שאליו צועדים הסרטים של מיקי. מיקי הוא מסגרת לדמויות הצדדיות לעשות קטעים קטנים ומצחיקים. זה באמת יתממש בסרטים הקצרים עם צבע, כמו 'רוחות בודדות' או 'מנקי השעון', אבל זה מתחיל עוד בשנים 1930–1931".[3]
ב-30 במאי 1931, המגזין Motion Picture Herald פרסם: "הנה סרט קומדיה מצויר קטן ומעולה, עם מיקי מאוס עצמו בתפקיד הראשי כצייד איילים. רק שהתפקידים משתנים והאייל זה שצד את מיקי וכלב הציד שלו. שורות [הדיאלוג] הן הצלחה של ממש והסנכרון נוגע בשווי של דיסני, וזה מספיק. ציפורים, פרעושים ובואש למען האמת מספקים את האווירה. מופע צחוק משובח. צפו בו, כמובן".[4]
עיתון חדשות הקולנוע "The Film Daily" ומגזין וראייטי שיבחו את עלילת הסרט והמוזיקה שלו בנוסף לבדיחות המרובות בכיכובו של פלוטו.[5][6]
קישורים חיצוניים
עריכה
"ציד האיילים", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"ציד האיילים", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 Kaufman, J.B.; Gerstein, David (2018). Walt Disney's Mickey Mouse: The Ultimate History. Cologne: Taschen. p. 66. ISBN 978-3-8365-5284-4.
- ^ 1 2 3 4 5 Grob, Gijs (2018). "The Moose Hunt". Mickey's Movies: The Theatrical Films of Mickey Mouse. Theme Park Press. ISBN 978-1683901235.
- ^ Kilpatrick, Ryan. "The Moose Hunt". Disney Film Project. נבדק ב-8 בפברואר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Shorts". Motion Picture Herald: 55. 30 במאי 1931. נבדק ב-23 בפברואר 2020.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "Talking Shorts". Variety: 18. 9 ביוני 1931. נבדק ב-23 בפברואר 2020.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "Reviews of Sound Shorts". The Film Daily: 21. 14 ביוני 1931. נבדק ב-23 בפברואר 2020.
{{cite journal}}: (עזרה)