צינור הגז איסטמד
צינור מזרח הים התיכון או EastMed היה צינור גז טבעי שתוכנן על מנת לחבר ישירות את משאבי הגז הטבעי ממזרח אגן הים התיכון ליוון היבשתית דרך קפריסין וכרתים[1]. הפרויקט היה אמור להעביר גז טבעי ממאגרי הגז הטבעי ממזרח אגן הים התיכון ליוון, ובשיתוף צינורות פוסיידון ו-IGB לאיטליה וחלקים נוספים באירופה[2]. אורכו של הצינור המתוכנן היה כ-1,900 ק"מ, בעלות משוערת של 7 מיליארד דולר. את הצינור פיתחה IGI Poseidon SA, במיזם משותף בין שירות הגז היווני DEPA לבין שירות הגז האיטלקי אדיסון.
 | |
| מפת הצינור המיועד | |
| סוג | צינור גז טבעי |
|---|---|
| מדינות |
 ישראל  קפריסין  יוון  מצרים |
| מוצא |
ישראל |
| עובר דרך | הים התיכון |
| שותפים |
DEPA אדיסון |
| אורך |
1,872 ק"מ  |
| קיבולת מקסימלית | 10 מיליארד מטר מעוקב (BMC) לשנה |
| כיוון זרימה | ממזרח–למערב |
  | |
_(49320309678).jpg)
ב-2 בינואר 2020 נחתם באתונה הסכם צינור איסט-מד על ידי שרי האנרגיה של ישראל, יוון וקפריסין[3], ביולי של אותה שנה אישרה ממשלת ישראל את ההסכם[4].
פרויקט צינור הגז איסטמד היה אמור לקום לצד פרויקט מגשר אירו-אסיה, כבל חשמל תת-ימי המתוכנן באותו מסלול של צינור הגז.
הפרויקט בוטל לאחר שארצות הברית פרשה ממנו בינואר 2022[5]. הפרויקט קם לתחיה ביולי 2022, לאחר שאירופה נכנסה למצוקת אנרגיה בשל השלכותיה של מלחמת אוקראינה–רוסיה.[6]
היסטוריה
עריכהבשנת 2013 הועלתה יוזמת הקמת צינור איסט-מד במסגרת תקנה 347/2013 של הנציבות האירופית כפרויקט בעל עניין רב ובתקופה בין 2015–2018 תרמה הנציבות למעלה מ-34.5 מיליון אירו להשלמת ההכנות הטכניות, הכלכליות והסביבתיות לפרויקט.
משולש האנרגיה של יוון, קפריסין וישראל חתמו על הסכם בין ממשלתי עבור צינור הגז איסט-מד בתל אביב ב-20 במרץ 2019 בנוכחות מזכיר המדינה האמריקאי מייק פומפאו, צעד שמבטא תמיכה מצד וושינגטון בפרויקט[7]. העניין האמריקני בצינור מוסבר על ידי דרישת וושינגטון כי האירופאים ישמרו על מדיניות גיוון של יבוא האנרגיה שלהם[8]. הצינור יגוון את אספקת הגז האירופית ויפחית את התלות ברוסיה[9].
ב-2 בינואר 2020 נחתם באתונה ההסכם להקמת הצינור על ידי מנהיגי ישראל, יוון וקפריסין[10][11]. בשיחה עם עיתונאים אמר ראש הממשלה היווני קיריאקוס מיצוטאקיס כי הצינור אינו "אמור לאיים על אף אחד". נשיא קפריסין ניקוס אנסטסיאדיס וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הגדירו שניהם את ההסכם כ"היסטורי". ההסכם כולל את תנאי אבטחת הצינור ומשטר מס משותף.
ב-18 בינואר 2020 אמר שר החוץ האיטלקי לואיג'י די מאיו כי הצינור "לא יכול להוות פתרון לטווח הבינוני והארוך מבחינת העלות שלו ותהליך הבנייה"[12].
נתיב
עריכההצינור נועד לחבר את שדות הגז לווייתן (ישראל) ואפרודיטה (קפריסין) במזרח הים התיכון לאירופה. הצינור תוכנן להתחיל באגן הים הלבנטיני, להמשיך לקפריסין, שם תוקם תחנת דחיסה[13]. מקפריסין הצינור תוכנן להמשיך מערבה לאורך כ-700 ק"מ, לחצות את פלופונס בכיוון צפון-מערב, לאחר מכן לחצות את מפרץ פטרס, להמשיך לאורך יוון מערב היבשת, ולהסתיים באזור תספרוטיה. משם, צינור פוסיידון המתוכנן היה אמור לחברו לאיטליה.
פורום הגז איסטמד
עריכה
ערך מורחב – פורום הגז של מזרח אגן הים התיכון
בינואר 2019 חתמו שבעה שרי אנרגיה באזור על הסכם להקמת פורום הגז במזרח הים התיכון. טורקיה אוזכרה כיוצאת מן הכלל בשלווה האזורית[14]. המדינות החברות כיום הן: מצרים, קפריסין, ישראל ויוון. נציגי הרשות הפלסטינית וירדן השתתפו בישיבות פורום הגז המזרחי של הים התיכון[15]. בינואר 2020 ביקשו צרפת וארצות הברית להצטרף לפורום, כחברה וכמשקיפה קבועה, בהתאמה[16].
ביטול הפרויקט
עריכהבינואר 2022 דווח כי הממשל האמריקאי שלח לממשלת יוון מכתב שבו הביע חשש מהפרויקט בגלל סיבות כלכליות וסביבתיות[17][18].
במכתב נאמר כי ארצות הברית מחויבת לפרויקט, אך תעדיף לעת עתה מיזמים אחרים, ולכן הוא נתפס כהצהרת פרישה מהפרויקט, ולמעשה מבטלת אותו. בין הסיבות לפרישה נאמר שהפרויקט איננו נחשב לאנרגיה ירוקה, וכמו כן צוין היעדר כדאיות כלכלית ומסחרית של הפרויקט, ושהוא יוצר מתחים מיותרים עם טורקיה[5][19].
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ "Eastmed-A direct link to new sources for Europe". IGI-Poseidon.com. נבדק ב-14 במרץ 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Eastmed pipeline". Edison.it. נבדק ב-14 במרץ 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ ליאור גוטמן, שטייניץ חתם עם קפריסין ויוון על הקמת צינור ייצוא גז לאירופה, באתר כלכליסט, 2 בינואר 2020
- ^ ליאור גוטמן, הממשלה אישרה את הסכם הקמת צנרת הגז לאירופה - איטליה עוד לא אישרה השתתפותה, באתר כלכליסט, 19 ביולי 2020
- ^ 1 2 EastMed: A pipeline project that ran afoul of geopolitics and green policies, באתר פוליטיקו, 18 בינואר 2022 (באנגלית).
- ^ ארז רביב, צינור הגז התת-ימי מישראל לאירופה קם לתחייה: פוסידון פרסמה שני מכרזים בסך 1.3 מיליארד אירו, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 10 ביולי 2022
- ^ "US hot on deal bringing energy to EU, bracing Turkey". NewEurope.eu. נבדק ב-14 במרץ 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Juan Pachon. "Menendez Bill to Reshape U.S. Strategy In The Eastern Mediterranean Approved By Foreign Relations Committee". Senate Foreign Relations Committee. נבדק ב-26 ביוני 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Dr. Tzogopoulos, George (10 באפריל 2019). "A New EastMed Friendship, with US Support". Begin-Sadat Center for Strategic Studies. נבדק ב-17 באפריל 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Bloomberg".
- ^ "Proto Thema".
- ^ שר החוץ האיטלקי: "הנחת צינור הגז בין ישראל לאירופה - לא פתרון לטווח ארוך", באתר מעריב אונליין, 18 בינואר 2020
- ^ "Proto Thema".
- ^ "EastMed gas: Paving the way for a new geopolitical era?". Deutsche Welle. נבדק ב-2 ביולי 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Benny, John. (12 November 2019). "A new energy hub emerges among unlikely partners in the Mediterranean." Al Arabiya English website Retrieved 12 November 2019.
- ^ France and US request to join East Mediterranean Gas Forum, Middle East Monitor, 17 בינואר 2020
- ^
ישראל פישר, ארה"ב משנה כיוון ומפנה כתף קרה לצינור הגז שיחבר את ישראל לאירופה, באתר TheMarker, 12 בינואר 2022.
- ^ ישראל פישר, צינור הגז לאירופה נועד מראש לכישלון, כעת היוזמה להקמתו נקברת סופית, באתר TheMarker, 16 בינואר 2022.
- ^ Statement on East Med Energy Cooperation, באתר שגרירות ארצות הברית ביוון, 10 בינואר 2022 (באנגלית).
