צלמית ונוס
צלמית ונוס הוא כינוי קבוצתי למספר חפצים פרהיסטוריים רובם בצורת פסלון של אישה שמנה או בהריון מתקדם מהתקופה הפלאוליתית העליונה שנמצאו באירופה ובצפון אסיה.[1] צלמיות אלו נמנות עם החרסים העתיקים ביותר הידועים כיום ומהווות דוגמה עתיקה של היריון באמנות. משמעותן התרבותית אינה ידועה. עם זאת, בהתחשב בכך שייתכן כי בתקופה בה נוצרו היחס להשמנה בחברה האנושית היה שונה מהיום (שכן מזון, בייחוד מזון משמין היה מצוי בצמצום כיוון שהחקלאות טרם התפתחה), צלמיות אלו יכלו להיות סמל להצלחה ואיקונין של פוריות, או אף מייצגות באופן ישיר את האלות השונות בעצמן.
נוהגים לשייך לקטגוריה זו שני ממצאים ארכאולוגיים עתיקים בהרבה - ונוס מברכת רם, שגילה בין 233,000 ל-800,000 לפנה"ס וונוס מטן-טן, שגילה בין 300,000 ל-500,000 לפנה"ס, השייכים לתרבות האשלית התיכונה. צלמיות אלו שנמצאו באסיה ובאפריקה עשויות אבן ולא חרס. שתי הצלמיות עשויות בצורה גסה, וייתכן כי קבלו את צורת הדמות האנושית כתוצאה מתהליכים גאולוגיים טבעיים. עם זאת, קווקווים החרוטים על ונוס מברכת רם מרמזים על שימוש אנושי בכלי עבודה מאבן, ועל ונוס מטן-טן יש סימנים כי נצבעה - "שכבה שומנית" על פני האבן נבדקה והיא מכילה ברזל ומנגן, עדות לכך שהצלמית עוטרה בידי מישהו שעשה בה שימוש כצלמית, בלא קשר לדרך בה נוצרה.
דוגמאות לצלמיות ונוס:
