צפון אפריקה הצרפתית
צפון אפריקה הצרפתית (בצרפתית: Afrique du Nord française) הוא המונח המיושם לעיתים קרובות על השטחים שנשלטו על ידי צרפת במגרב הצפון אפריקאי במהלך התקופה הקולוניאלית. הוא הקיף את אלג'יריה, מרוקו ותוניסיה הצרפתיות. בניגוד לאפריקה המערבית הצרפתית ואפריקה המשוונית הצרפתית, שהתקיימו כפדרציות של מושבות צרפתיות וישויות מנהליות בפני עצמן, צפון אפריקה הצרפתית מעולם לא הייתה יותר ממונח נוח להתייחסות לשלושת השטחים שנשלטו בנפרד.[1]
.jpg)
במהלך המאה ה-19, שקיעתה של האימפריה העות'מאנית, ששלטה באופן רופף באזור מאז המאה ה-16, הותירה את האזור פגיע לכוחות אחרים. בשנת 1830, כוחות צרפתים כבשו את אלג'יר ומ-1848 ועד לעצמאות ב-1962, התייחסה צרפת לאלג'יריה הים תיכונית כחלק אינטגרלי מצרפת או צרפת המטרופולינית.[2] בשאיפה להרחיב את השפעתם אל מעבר לאלג'יריה, הקימו הצרפתים מדינות חסות ממזרח וממערב לה. מדינת החסות הצרפתית של תוניסיה הוקמה ב-1881, בעקבות פלישה צבאית,[3] ומדינת החסות הצרפתית במרוקו ב-1912. אלה נמשכו עד 1955, במקרה של מרוקו, ו-1956, כאשר תוניסיה קיבלה עצמאות מלאה.
צפון אפריקה הצרפתית הגיעה לקיצה זמן קצר לאחר הסכמי אוויאן במרץ 1962, שאפשרו את משאל העם לעצמאות אלג'יריה ביולי 1962.[4]
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ Hoisington, William A. Jr. (1991). "The Mediterranean Committee and French North Africa, 1935–1940". The Historian. 53 (2): 255.
- ^ J. D. Fage, Roland Anthony Oliver, The Cambridge History of Africa, vol. 6 (1985), p. 159
- ^ William E. Watson, Tricolor and Crescent: France and the Islamic World (2003), p. 28
- ^ Serge Berstein, The Republic of de Gaulle 1958-1969 (1993), p. 54