צפירה (סיפור)

ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

צפירה הוא סיפור קצר מאת אתגר קרת המופיע בספר צנורות שיצא ב-1992.

צפירה
מידע כללי
מאת אתגר קרת עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סיפור קצר עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
תאריך הוצאה 1992 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עלילה

עריכה

גיבור הסיפור הוא תלמיד תיכון בשם אלי. בתחילת הסיפור מתואר טקס יום השואה בבית הספר. נערה בשם סיוון מתיישבת ליד אלי. הוא מאוהב בה. לאחר מכן מגיע נער בשם גלעד, מזמין אותה לשבת מאחור והיא הולכת איתו. בהמשך הסיפור מסתבר שסיוון היא חברתו של שרון, תלמיד מצטיין ומקובל, העתיד להתקבל לקומנדו הימי. שרון וגלעד הם חברים. במהלך הטקס מספר עד על חוויותיו מאושוויץ.

לאחר הטקס מבחין אלי בשולם, שרת בית הספר, היושב ובוכה. אלי שואל אותו מה קרה. שולם מספר לאלי שהוא מכיר את העד מאושוויץ, כיוון ששניהם היו יחדיו בזונדרקומנדו. אלי, שטועה לחשוב כי ה"זונדרקומנדו" היא יחידת קומנדו צבאית, תוהה כיצד אדם חלוש ושברירי כשולם הגיע אליה.

כמה ימים לאחר מכן, שומע אלי מחבריו כי שרון וגלעד גנבו את אופניו של שולם השרת וביצעו בו מעשי ונדליזם. אלי מדווח על כך למנהל בית הספר. בעקבות זאת המשטרה חוקרת את שרון וגלעד. כמה ימים לאחר מכן סיוון אומרת לאלי ששרון וגלעד גילו על ההלשנה. היא אומרת לו שהם מחכים לו בשער בית הספר ולכן כדאי לו לצאת מפתח אחורי של בית הספר. כשאלי מגיע לשם הוא מגלה את שרון וגלעד מחכים לו. מכאן ניתן להבין שסיוון שיתפה עימם פעולה.

שרון וגלעד מתעמתים עם אלי. כאשר שרון שואל לפשר ההלשנה, מתלבט אלי האם להוכיח אותו על כך שגם שולם בעצמו היה ב"יחידת קומנדו" בזמן השואה, בדיוק כמו יחידת הקומנדו הימי ששרון עתיד להתקבל אליה. אך מרוב הפחד, מסתפק אלי בלהגיד לשניים ש"אין להם כבוד".

בשעה שהשניים עומדים "ללמד" את אלי "מה זה כבוד, בדרך הקשה" - כלומר, להכות אותו - נשמעת באותו הרגע צפירת יום הזיכרון. שרון וגלעד נעמדים מפאת כבוד הצפירה, ואילו אלי מנצל את ההזדמנות ובורח.

הסיפור מעביר ביקורת על היחס השטחי של חלק מהחברה כלפי השואה וערכי מוסר. טקס השואה בבית הספר מתואר כקלישאה שאינה מעניינת את התלמידים. אלי, הדמות המוסרית בסיפור, מתעניין בשלומו של שולם, ניצול השואה. שרון וגלעד הן דמויות בלתי מוסריות, אך חשוב להם לעמוד בזמן צפירת יום הזיכרון. העמידה בצפירה, המשותפת ליום השואה ויום הזיכרון, היא טקס שחלק מהאוכלוסייה מבצע באופן אוטומטי.

כמו כן, ישנה הקבלה בין ה"זונדרקומנדו" - חוליית האסירים שטיפלה בגופות הקרבנות במחנות ההשמדה, ששולם השתייך אליה כאסיר באושוויץ - לבין יחידת הקומנדו הימי בצה"ל (שייטת 13) ששרון עתיד להתקבל אליה לאחר תום לימודיו.

קישורים חיצוניים

עריכה