קליבלנד קאבלירס

קליבלנד קאבלירס (באנגלית: Cleveland Cavaliers, מכונה בקיצור קאבס (Cavs)), היא קבוצת כדורסל מהעיר קליבלנד שבאוהיו, ארצות הברית, המשחקת בליגת ה-NBA. הקבוצה משובצת בבית המרכזי שבאזור המזרח, ומארחת את משחקיה הביתיים באולם רוקט מורגג' פילדהאוס. הקאבלירס זכו באליפות NBA אחת, ב-2016, וכמו כן העפילו לגמר הליגה בשנים 2007, 2015, 2017 ו-2018.

קליבלנד קאבלירס
Cleveland Cavaliers

מידע כללי
תאריך ייסוד	1970
מדינה	ארצות הברית
אולם ביתי	קוויקן לואנס ארנה (20,562 מושבים)
מיקום	קליבלנד, אוהיו, ארצות הברית
כינוי	הקאבס
ליגה	ליגת ה-NBA
אזור	האזור המזרחי
בית	הבית המרכזי
בעלים	דן גילברט
מנכ"ל	קובי אלטמן
מאמן	ג'יי. בי. ביקרסטאף
תארים
אליפויות ליגה 1 2016 אליפויות אזוריות 5 2007, 2015, 2016, 2017, 2018
תלבושת
מדי בית וחוץ של קליבלנד קאבלירס
תלבושת בית תלבושת חוץ
אתר הקבוצה

היסטוריה

1983–1970: תחילת הדרך והקשיים

הקאבלירס הוקמו ב-1970, והתחילו את דרכם בבעלותו של ניק מילאטי. ג'רי טומקו קבע ששמם יהיה הקאבלירס, כשהוא דחה את השמות "ג'ייס", "פורסטרס" ו"פרסידנטס". האולם הביתי שלהם היה הקליבלנד ארנה, ומאמנם היה ביל פיץ'. בעונתם הראשונה הם הצליחו לקבוע את המאזן הגרוע בליגה, מאזן 15–67. הקאבס קיוו להשתפר כשבדראפט 1971 הם בחרו את אוסטין קאר, שהגיע בסיום העונה לחמישיית הרוקיז של העונה ב-NBA. הוא לא הצליח להוביל את הקאבס להישגים, שכן סבל מפציעות רבות ברגליו שמנעו ממנו לממש את הפוטנציאל שלו. את העונה הזו סיימו עם מאזן 23–59.

בעונות הבאות הקאבס הראו שיפור עונה לאחר עונה, בעיקר בזכות הגעתם של השחקנים בינגו סמית', ג'ים צ'ונס, ג'ים קלמונס ודיק סניידר. בעונת 1972/1973 הם שיפרו את מאזן והגיעו למאזן 32–50. בעונה הבאה הם עשו צעד קטן לאחור כשהשיגו מאזן 29–53. ב-1974 עברו הקאבס לשחק בריצ'פילד קולוסיאום. בעונת 1974/1975 הם השיגו מאזן 40–42, כשכמעט הגיעו לפלייאוף.

בעונת 1975/1976 פתחו הקאבס בחמישייה עם קאר, סמית', צ'ונס, סניידר והשחקן החדש, נייט ת'ורמונד. פיץ' הוביל את הקבוצה למאזן 49–33, הפעם הראשונה שהקבוצה מגיעה למאזן חיובי, ובנוסף, הופעת בכורה בפלייאוף. הקאבלירס זכו באליפות הבית המרכזי, כשפיץ' זוכה בתואר מאמן השנה ב-NBA, וג'ים ברואר וג'ים קלמונס נבחרים לחמישיית ההגנה השנייה של העונה.

בסדרה הראשונה של הפלייאוף התמודדו הקאבס נגד וושינגטון בולטס. הם גברו על הבולטס 3–4 בסדרה הידועה בעיקר בעקבות הרבה רגעים הרואיים וזריקות בשניות האחרונות. בזכות אלה נקראת הסדרה "נס ריצ'פילד". למרות הניצחון על הבולטס, אל גמר המזרח הגיעו הקאבס כשחלק משחקניהם פצועים, והם הפסידו לבוסטון סלטיקס 2-4 בסדרה.

את שתי העונות הבאות סיימו הקאבס עם מאזן זהה - 39–43. בעונת 1976/1977 הם הפסידו בסיבוב הראשון לבולטס 1–2, ובעונת 1977/1978 הפסידו בסיבוב הראשון לניו יורק ניקס 0-2. בעונת 1978/1979 השיגו הקאבס מאזן 30–52, ולראשונה מזה שלוש שנים לא העפילו לפלייאוף. מאזן זה גרם להתפטרותו של פיץ', שאימן את הקבוצה 9 שנים.

את פיץ' החליף בעונת 1979/1980 סטן אלבאק. בעונה זו הוא השיג מאזן 37–45, והקבוצה לא העפילה לפלייאוף. ניק מילאטי, שהיה בעל הקבוצה ב-10 שנותיה הראשונות מכר אותה לאיש העסקים ג'ו זינגייל. ב-1980, חודשים ספורים לאחר מכן, מכר זינגייל את הקבוצה לטד סטפיאן. הבעלים החדש היה אחראי על כמה טריידים לא חכמים שלא הביאו תועלת, ועל הבאת שחקנים שלא תרמו לקבוצה. התוצאה מהטריידים התמוהים של סטפיאן הייתה איבוד בחירות דראפט גבוהות, שגרם ליצירת חוק חדש בליגה שאוסר על קבוצות למסור בחירות דראפט בסיבוב הראשון בשנים רצופות. חוק זה נודע בשם "חוק טד סטפיאן".

בתחילת דרכו בקאבלירס הציע סטפיאן לשנות את שם הקבוצה לאוהיו קאבלירס, על מנת שהקבוצה תוכל לשחק לא רק בקליבלנד אלא גם בסינסינטי, ואפילו בערים הנמצאות באוהיו כמו באפלו ופיטסבורג. בקבוצה התפתח אי סדר, שבא לידי ביטוי בהנהלה והשפיע גם על משחקה של הקבוצה. בעונת 1980/1981 (עונתו הראשונה של סטפיאן) השיגו הקאבס מאזן 28–54 בלבד. בעונת 1981/1982 הושווה המאזן הגרוע ביותר בהיסטוריה של המועדון, 15-67.

בסיום עונת 1981/1982 הפסידו הקאבס 19 משחקים ברציפות, שהצטרפו אל 5 הפסדים ברציפות בתחילת עונת 1982/1983 והפכו לרצף ההפסדים השני באורכו בהיסטוריה של ה-NBA. אף על פי שהקבוצה שיפרה במעט את מאזנה והגיעה למאזן 23–59, מעט מאוד אוהדים הגיעו למשחקיהם. בשנה זו הגיעו 3,900 אוהדים בממוצע למשחק כשהאולם מכיל יותר מ-20,000 מקומות.

בסיום העונה הזו איים סטפיאן להעביר את המועדון לטורונטו ולקרוא לקבוצה בשם טורונטו טאוורס. האחים ג'ורג' וגורדון גאנד החליטו לקנות ממנו את הקבוצה ולהשאיר את המועדון בקליבלנד. עשור בערך לאחר מכן הוקמה קבוצה בטורונטו – טורונטו ראפטורס.

1993–1983: שינוי הצבע ושינוי המזל

מעט מאוחר יותר, אחרי רכישת הקאבס ב-1983, שינוי האחים גאנד את צבעי הקבוצה מצבעי יין וזהב לכחול כהה וכתום. בנוסף, הם אימצו באופן רשמי את קיצור השם "קאבס" למטרת מכירות, ששימש קודם לכן באופן לא רשמי אוהדים וכתבי ספורט. בעונת 1983/1984 הקאבלירס שיפרו את יכולתם והגיעו למאזן 28–54, אך עדיין לא עלו לפלייאוף.

בעונת 1984/1985 הגיע לקבוצה המאמן ג'ורג' קארל, שעזר לקאבס לשפר את מאזנם ולסיים את העונה עם מאזן 36–46. מאזן זה נתן לקאבס עלייה לפלייאוף לראשונה מזה 6 שנים, כשהם עושים זאת מהמקום ה-8, והאחרון, במזרח. בסיבוב הראשון התמודדו הקאבס מול בוסטון סלטיקס, והפסידו 1–3. הסלטיקס הגיעו עד לגמר והפסידו בו. בעונה זו נמצאו הקאבס בתקופת מעבר, כאשר הובילו אותה לויד פרי, רוי הינסון וג'ון באגלי.

את העונה הבאה הקאבס לא התחילו בצורה טובה, והמאמן קארל פוטר לאחר 66 משחקים. במקומו מונה המאמן גנה ליטלס. את העונה הזו סיימו הקאבס עם מאזן 29–53, רחוקים ניצחון אחד בלבד מהפלייאוף. ב-7 העונות האחרונות של הקאבס היו 9 מאמנים: סטן אלבק, ביל מוזלמן (פעמיים), דון דילייני, בוב קלופנבורג, צ'אק דיילי, טום ניסאלקי, ג'ין ליטלס וג'ורג' קארל. בעונות האלו הקאבס הופיעו בפלייאוף פעם אחת בלבד.

בקיץ 1986 הקאבס רכשו, או בחרו בדראפט, את השחקנים בראד דוהרטי, מארק פרייס, רון הרפר ולארי נאנס. בנוסף, בעונה זו הגיע המאמן לני וילקינס. בעונתם הראשונה בקבוצה הקאבס השיגו מאזן 31–51, וסיימו את הליגה הסדירה במקום ה-9 במזרח, מחוץ לפלייאוף. למרות ההיעדרות מהפלייאוף היו כמה נקודות אור בעונה זו כמו בחירתם של דוהרטי, הרפר וג'ון ויליאמס לחמישיית הרוקיז של העונה ב-NBA.

בעונת 1987/1988 השיגו הקאבס מאזן חיובי, 40–42, לראשונה מזה 8 שנים. בנוסף, הם סיימו את העונה במקום ה-6 במזרח, עם עלייה לפלייאוף לראשונה מזה שנתיים. בסיבוב הראשון הם נפגשו עם שיקגו בולס של מייקל ג'ורדן והפסידו 2–3. בעונה הבאה שיפרו הקאבס את מאזנם ב-15 ניצחונות, עם מאזן 25–57. הם סיימו את העונה במקום ה-3 במזרח, והגיעו לפלייאוף. בסיבוב הראשון הם נפגשו עם הבולס בפעם השנייה ברציפות, והפסידו שוב 2–3. בעונה זו זכה מארק פרייס להיבחר לחמישיית העונה השלישית ולארי נאנס נבחר לחמישיית ההגנה של העונה ב-NBA.

בסיום עונת 1988/1989 שלחו הקאבס את הרפר ללוס אנג'לס קליפרס בתמורה לדני פרי. את עונת 1989/1990 סיימו הקאבס עם מאזן 40–42, ועלו לפלייאוף בפעם ה-3 ברציפות, מהמקום ה-7 במזרח. בסיבוב הראשון של הפלייאוף שיחקו מול פילדלפיה 76' והפסידו 2–3. את העונה הבאה סיימו הקאבס עם מאזן 33–49, מאזן שזיכה אותם במקום ה-9 בלבד במזרח ולפיכך לא עלו לפלייאוף.

את עונת 1991/1992 סיימו הקאבס עם שיפור של 24 ניצחונות, מאזן 25–57. מאזן זה הביא אותם למקום ה-3 במזרח. בסיבוב הראשון של הפלייאוף פגשו הקאבס את ניו ג'רזי נטס, וניצחו 1–3. זו הייתה הפעם הראשונה מאז עונת 1975/1976 שהקאבס עברו את הסיבוב הראשון. בחצי גמר המזרח התמודדו הקאבס מול בוסטון סלטיקס, וניצחו אותם 3–4. זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה של המועדון שהם העפילו לשלב השלישי של הפלייאוף (הם העפילו לגמר המזרח פעם אחת, בעונת 1975/1976, אך הם עברו רק שני סיבובים כי לא היה סיבוב ראשון). בגמר המזרח הם פגשו את הבולס שהדיחו אותם פעמיים לפני כן, והם הפסידו 2–4. אנשי הקאבס קיבלו הרבה תארים אישיים במהלך העונה: בראד דוהרטי ומארק פרייס נבחרו לחמישיית העונה השלישית, לארי נאנס לחמישיית ההגנה השנייה של העונה, טרל ברנדון לחמישיית הרוקיז השנייה של העונה ובפרס מנהל השנה זכה ויין אמברי.

בעונת 1992/1993 השיגו הקאבס מאזן 28–54, וסיימו את העונה במקום ה-3 במזרח עם העפלה שנייה ברציפות לפלייאוף. בסיבוב הראשון התמודדו הקאבס מול הנטס, וניצחו 2–3. בחצי גמר המזרח הם התמודדו מול הבולס, והודחו בסוויפ 0–4. בעונה זו נבחר פרייס לחמישיית העונה ב-NBA ונאנס לחמישיית ההגנה השנייה של העונה.

2003–1993: ההידרדרות לאחר פרישות הכוכבים

אחרי עונת 1992/1993 עזב המאמן וילקינס את הקבוצה לאחר 7 עונות רצופות בהן אימן אותה, ובמקומו התמנה מייק פראטלו, שאימן קודם לכן את אטלנטה הוקס. תחת פראטלו הפכו הקאבס לאחת הקבוצות ההגנתיות ביותר בליגה, כשהאחראי העיקרי להגנה הזו היה טרל ברנדון. למרות ההגנה החזקה ההתקפה של הקאבס הייתה איטית ולא מוצלחת במיוחד. את עונת 1993/1994 סיימו הקאבס עם מאזן 35–47, בממקום ה-6 במזרח. בסיבוב הראשון הם פגשו את שיקגו בולס, והפסידו בסוויפ.

בסיום העונה עברו הקאבס לאולם "גאנד ארנה" (לימים, קוויקן לואנס ארנה) המכיל 20,562 מושבים. בסיום עונה זו פרש דוהרטי. את עונת 1994/1995 סיימו הקאבס עם מאזן 39–43, במקום ה-6 במזרח. עונה זו הייתה העונה הרביעית ברציפות בה הקאבס הגיעו לפלייאוף. בסיבוב הראשון הם התמודדו מול ניו יורק ניקס והפסידו 1–3.

ז'ידרונאס אילגאוסקאס, אחד מכוכבי הקאבס בין השנים 1997–2010

בעונת 1995/1996 שיפרו הקאבס את מאזנם ל- 35–47, וסיימו את העונה במקום ה-4 במזרח. עונה זו הייתה העונה החמישית ברציפות בה הקאבס מגיעים לפלייאוף. בסיבוב הראשון הם פגשו את הניקס בפעם השנייה ברציפות, והפסידו בסוויפ 0–3. בעונה זו זכה שחקן הקאבס, בובי פילס, להיות בחמישיית ההגנה השנייה של העונה.

בעונת 1996/1997 הגיעו הקאבס למאזן 40–42, מקום ה-9 במזרח, ולא עלו לפלייאוף, לראשונה מזה 5 שנים. לקראת עונת 1997/1998 בחרו הקאבס בדראפט את ז'ידרונאס אילגאוסקאס, שיהפוך לשחקן מפתח בעתידה של הקבוצה. בעונה זו הצטרף לקבוצה שון קמפ. בעונה זו שיפרו הקאבס את מאזנם ל - 35–47, והעפילו לפלייאוף מהמקום ה-6 במזרח. בסיבוב הראשון הם הפסידו לאינדיאנה פייסרס 1-3. למרות ההדחה המוקדמת לקאבס היו הרבה הישגים אישיים בעונה זו: ברווין נייט ואילגאוסקאס נבחרו לחמישיית הרוקיז של העונה, סדריק הנדרסון ודרק אנדרסון לחמישיית הרוקיז השנייה של העונה וויין אמברי נבחר למנהל השנה.

את עונת 1998/1999 המקוצרת סיימו הקאבס עם מאזן 22–28, במקום ה-11 במזרח, ולא העפילו לפלייאוף. בעונת 1999/2000 הגיע לקבוצה אנדרה מילר שנבחר בבחירה ה-8 בדראפט. את העונה הזו מילר סיים בחמישיית הרוקיז של העונה. הקאבס השיגו מאזן 32–50 ולא עלו לפלייאוף. בעונה הבאה נבחר כריס מיהם בדראפט, והוא נבחר לחמישיית הרוקיז השנייה של העונה. הקאבס סיימו את העונה הזו עם מאזן 30–52 ולא עלו לפלייאוף שנה שלישית ברציפות. בעונת 2001/2002 המשיכה הקבוצה בהידרדרות כשהשיגה מאזן 29–53, ולא עלתה לפלייאוף שנה רביעית ברציפות.

בדראפט 2002 בחרו הקאבס בבחירה ה-35 את קרלוס בוזר. את עונת 2002/2003 הם סיימו עם מאזן 17–65, השלישי הגרוע ביותר בהיסטוריה של המועדון, ובעונה זו במקום האחרון בליגה בשוויון עם עוד קבוצה. המאזן הרע הזה נתן סיכוי טוב לקאבס לזכות בבחירה הראשונה בדראפט 2003. בוזר נבחר לחמישיית הרוקיז השנייה של העונה.

2010–2003: עידן לברון ג'יימס הראשון

לברון ג'יימס, כוכב הקאבס בין השנים 2003–2010, ומקיץ 2014 עד 2018

הקאבס הפכו לנמושת הליגה, אך סבלו אכזבות רבות בהגרלות הדראפט, ולא הצליחו להנחית אצלם את הבחירה הראשונה. כריס מיהם התגלה כבחירה סולידית, אבל קרלוס בוזר ואנדרה מילר עזבו לאחר מספר שנים בלבד. כל האכזבות באו לסיומן כשהקאבס קיבלו את הבחירה הראשונה בדראפט 2003, בו איכות השחקנים נחשבה לאחת הטובות בהיסטוריה של הליגה. חלק מהמתמודדים היו לברון ג'יימס, כרמלו אנתוני, דוויין וייד, כריס בוש, קירק היינריך, קנדריק פרקינס, ג'וש הווארד, מו ויליאמס ועוד טובים ורבים.

בסופו של דבר בחרו הקאבס את לברון ג'יימס, פנומן שבא היישר מהתיכונים וויתר על שלב המכללות. בעקבות בחירתו של ג'יימס "הצהירו" הקאבס על פתיחת תקופה חדשה כששינו את צבעי מדיהם. הצבעים שונו מהכתום, שחור כחול לצבע יין זהב וכחול כהה. בנוסף נוצר לוגו חדש.

היו הרבה ציפיות מלברון המכונה גם "קינג ג'יימס" לקראת עונת 2003/2004. ג'יימס אכן מימש את הפוטנציאל שלו בעונת הבכורה כשקלע 20.9 נקודות בממוצע למשחק וזכה בתואר רוקי השנה ב-NBA. הקאבס שיפרו את מאזנם ב-18 ניצחונות, עם מאזן 35–47 וסיימו את העונה במקום ה-9, רחוקים מקום אחד בלבד מהופעה בפלייאוף. עונה זו הייתה השישית ברציפות בה הם נעדרו מהפלייאוף.

בעונת 2004/2005 שיפר ג'יימס את ממוצעיו בנקודות ריבאונדים ואסיסטים, ועזרו לו בהצלחת הקבוצה ז'ידרונאס אילגאוסקאס ודרו גודן. למרות עזיבתו של קרלוס בוזר שיפרו הקאבס את מאזנם ב-7 משחקים, עם מאזן 40–42. למרות השגת מאזן חיובי לראשונה מזה שש עונות, הם סיימו את העונה הזו במקום ה-9 במזרח (מאזן שווה למקום ה-8, ניו ג'רזי נטס, להם היה יתרון על הקאבס בעקבות יותר ניצחונות בעונה הסדירה), ולא העפילו לפלייאוף בפעם השביעית ברציפות. ג'יימס נבחר לחמישיית העונה השנייה.

לפני עונת 2005/2006 ערכו הקאבס שינויים רבים בצוות המקצועי. הקבוצה מינתה את מייק בראון לעמדת המאמן ולעמדת המנכ"ל מינו את דני פרי, ששיחק בעבר בקבוצה. בנוסף התחלף בעלי הקאבס כאשר דן גילברט רכש את הבעלות על המועדון. במהלך העונה ג'יימס המשיך במגמת השתפרות, הקאבס השיגו מאזן טוב של 32–50 וסיימו את העונה במקום ה-4 במזרח ועלו לפלייאוף לראשונה מזה 7 שנים. ג'יימס נבחר לחמישיית העונה ב-NBA, ול-MVP של משחק האולסטאר. בסיבוב הראשון של הפלייאוף הם פגשו את וושינגטון ויזארדס וניצחו 2–4. בחצי גמר המזרח הם נפגשו עם דטרויט פיסטונס. אחרי שהפסידו בשני המשחקים הראשונים ניצחו הקאבס בשלושת הבאים והיו רחוקים ניצחון אחד מגמר המזרח, אך הפסידו בשני המשחקים הבאים והודחו.

הקאבס מארחים את שיקגו בולס בקוויקן לואנס ארנה ב-2006

בעונת 2007/2006 השיגו הקאבס מאזן 32–50, מאזן זהה לעונה שעברה, שהספיק בעונה הזו למקום ה-2 במזרח. ג'יימס נבחר לחמישיית העונה השנייה. בסיבוב הראשון פגשו הקאבס את הויזארדס והדיחו אותם בסוויפ 0–4. בחצי גמר המזרח הם פגשו את ניו ג'רזי נטס וניצחו 2–4.

בגמר המזרח פגשו הקאבס את הפיסטונס שהדיחו אותם בעונה שעברה. כמו בעונה שעברה, הפיסטונס ניצחו ב-2 המשחקים הראשונים והקאבלירס ניצחו בשלושת המשחקים הבאים כדי להיות רחוקים ניצחון אחד מגמר היסטורי. במשחק החמישי ניצחו הקאבס באולמם הביתי של הפיסטונס 107–109 אחרי שתי הארכות. בשונה מהעונה שעברה בה הפיסטונס ניצחו בשני המשחקים האחרונים, הקאבס ניצחו במשחק השישי, והדיחו את דטרויט 2-4 בדרך לגמר הראשון בהיסטוריה של המועדון.

בהופעה הראשונה בתולדות הקבוצה בגמר ה-NBA נפגשו הקאבס עם סן אנטוניו ספרס החזקה שניצחה אותם בקלות בסוויפ.

בעונת 2007/2008 לקחו הקאבס צעד אחד לאחור. בעונה זו הם סבלו מפציעות רבות והחלפות של שחקנים. בעונה זו הם אף השתתפו בטרייד שכלל 3 קבוצות ביום תום מועד ההעברות, ובו הם קיבלו את וולי זרביאק, ג'ו סמית', בן וולאס ודלונטה וסט. בעונה זו נבחר ג'יימס לחמישיית העונה ב-NBA ול-MVP של משחק האולסטאר. הקאבס סיימו את העונה עם מאזן 37–45, במקום ה-4 במזרח והעפילו לפלייאוף בפעם השלישית ברציפות. בסיבוב הראשון הם הדיחו את הוויזארדס בפעם השלישית ברציפות, אך בחצי גמר המזרח הם נתקלו בבוסטון סלטיקס החזקה והפסידו 3–4 לאלופה שבדרך.

מו ויליאמס, אחד מכוכבי הקבוצה בין השנים 2008–2011

בתחילת עונת 2008/2009 הצטרף לקבוצה הרכז מו ויליאמס. בעונה זו הקאבס השתפרו בצורה יוצאת מן הכלל כשהשיגו מאזן 16–66, המאזן הטוב ביותר בהיסטוריה של המועדון. בנוסף, הם ניצחו 13 משחקים ברצף במהלך העונה, והגיעו כפייבוריטים לפלייאוף מהמקום הראשון במזרח. הם סיימו את העונה עם מאזן 2–39 באולם הבית שלהם, המאזן השני בטיבו רק למאזן של הסלטיקס בעונת 1985/1986. מייק בראון קיבל את פרס מאמן השנה ולברון ג'יימס נבחר ל-MVP של העונה הסדירה והגיע למקום השני בבחירת שחקן ההגנה של העונה.

את הפלייאוף הם התחילו עם ניצחון מוחץ על דטרויט פיסטונס בסוויפ 0–4, כשבכל אחד מהניצחונות היה בהפרש של 10 נקודות לפחות. בחצי גמר המזרח הם נפגשו עם אטלנטה הוקס, שהדיחה את מיאמי בסדרה קשה בת 7 משחקים. הם הדיחו את ההוקס בסוויפ, וכמו נגד הפיסטונס בכל ארבעת הניצחונות השיגו לפחות 10 נקודות הפרש. כך, הם הפכו לקבוצת ה-NBA הראשונה בהיסטוריה שמשיגה 8 ניצחונות ברציפות בהפרש של יותר מ-10.

בגמר המזרח נפגשו הקאבס עם אורלנדו מג'יק. הקאבס הפסידו במשחק הראשון 106–107 למרות 49 נקודות שקלע ג'יימס. במשחק השני הם ניצחו 95–96 בעזרת שלשת ניצחון של ג'יימס. ניצחון זה לא הספיק לקאבס, שלבסוף נכנעו למג'יק והפסידו בסדרה 2–4. המג'יק עלו לגמר, בו הפסידו ללייקרס.

ב-25 ביוני 2009 הגיע לקבוצה שאקיל אוניל, ששיחק באולסטאר 15 פעמים וזכה באליפות 4 פעמים. הוא הגיע מפיניקס סאנס בתמורה לסאשה פבלוביץ' ובן וולאס. הגעתו באה כדי להוסיף ניסיון לקאבס, ולנסות לשכנע את לברון ג'יימס להישאר בקבוצה.

אנתוני פארקר, אחד מכוכבי הקבוצה מ-2009 עד 2012

בהמשך הקיץ, אחרי החתמת אוניל, החתימו הקאבס גם את אנתוני פארקר, ג'מאריו מון ולאון פואו. ב-17 בפברואר 2010 קיבלו הקאבס את אנטואן ג'יימיסון מוושינגטון ויזארדס ואת סבסטיאן טלפייר מלוס אנג'לס קליפרס בטרייד משולש. אף על פי שהם איבדו טכנית את אילגאוסקאס באותו הטרייד, הוא שוחרר מהויזארדס והוחתם לשאר העונה בקאבס. הקאבס סיימו את העונה במקום הראשון במזרח עם מאזן 21–61. ג'יימס זכה בתואר MVP שני ברציפות.

בסיבוב הראשון של הפלייאוף הדיחו הקאבס את שיקגו בולס 1-4. בחצי גמר המזרח הם נפגשו עם בוסטון סלטיקס. הם כבר הובילו 1–2, אך הפסידו בשלושת המשחקים הבאים כדי להיות מודחים על ידי הסלטיקס שהמשיכו עד לגמר הליגה. בסדרה זו שתי הקבוצות סבלו משיאים שליליים: הסלטיקס הפסידו בהפרש הכי גדול שלהם בפלייאוף בהיסטוריה של המועדון, 29 הפרש בהפסד 95–124, במשחק השלישי. הקאבס הפסידו בהפרש הכי גדול שלהם בפלייאוף בהיסטוריה של המועדון, 32 הפרש בהפסד 88–120, במשחק החמישי.

כשהקאבלירס הודחו מהפלייאוף כל הפוקוס עבר לכוכבם לברון ג'יימס, שהפך בסיום העונה לשחקן חופשי וספקולציות רבות לגבי השאלה "האם ימשיך בקבוצה או יעבור ממנה", נותחו בחדשות הספורט ואתרים שונים. ב-8 ביולי 2010 הודיע ג'יימס במופע של שעה אחת בתוכנית שנקראה "ההחלטה" בערוץ ESPN שהוא לא ממשיך בקאבס ויחתום במיאמי היט. ההחלטה זו גרמה להרבה אוהדים של הקאבס להרגיש נבגדים על ידי ג'יימס. חולצות עם המספר של ג'יימס נשרפו, ודן גילברט הודיע באתר האינטרנט של הקאבס שמעשהו של ג'יימס הוא "בגידה פחדנית".

2014–2010: לאחר "ההחלטה"

בקיץ 2010 פיטרו הקאבס את המאמן מייק בראון, ואיתו את רוב הצוות המקצועי. המנכ"ל דני פרי התפטר ב-4 ביוני 2010 והוחלף על ידי עוזרו, כריס גרנט. ב-1 ביולי מינו הקאבס לעמדת המאמן את ביירון סקוט, שאימן בעבר את ניו ג'רזי נטס וניו אורלינס הורנטס. סקוט הפך למאמן ה-18 בהיסטוריה של המועדון.

לאחר עזיבתו של ג'יימס, החלה הקבוצה להיבנות מחדש. דלונטה וסט וסבסטיאן טלפייר הועברו בטרייד למינסוטה טימברוולבס בתמורה לרמון סשנס, ראיין הולינס ובחירת דראפט ב-2013. ב-24 בפברואר 2011 ביצעו הקאבס טרייד עם לוס אנג'לס קליפרס, במסגרתו צירפו את בארון דייוויס ובחירת דראפט ב-2011 בתמורה למו ויליאמס וג'מאריו מון.

בעונת 2010/2011 שבה קליבלנד להיות אחת מהקבוצות החלשות בליגה, כשרשמה מאזן של 19 ניצחונות בלבד מול 63 הפסדים, כולל 26 הפסדים ברציפות, רצף ההפסדים הארוך בתולדות הליגה. עקב עונה מבישה זו, הוגרלה קליבלנד במקום הראשון בלוטרי של דראפט ה-NBA. הקבוצה בחרה בקיירי אירווינג, מי שהיה לאחד מכוכבי הקבוצה בשנים שלאחר מכן.

הקבוצה המשיכה להיות אחת מנמושות הליגה בשנים הבאות, ועקב תוצאותיה הנמוכות זכתה בעוד שתי בחירות ראשונות בדראפט, בשנים 2013 ו-2014, בהן בחרה באנתוני בנט ובאנדרו ויגינס בהתאמה.

2018–2014: חזרתו של ג'יימס

בקיץ 2014 שינתה הקבוצה את פניה. תחילה מונה דייוויד בלאט למאמן הקבוצה לאחר זכייה בטרבל עם מכבי תל אביב. ב-11 ביולי 2014 הודיע לברון ג'יימס על חזרתו לקאבס אחרי 4 שנים ושתי אליפויות עם מיאמי היט. קליבלנד, שכאמור החזיקה בבחירה הראשונה בדראפט 2014 ובחרה באנדרו ויגינס, העדיפה להעבירו בטרייד למינסוטה טימברוולבס יחד עם הבחירה הראשונה בדראפט הקודם, אנתוני בנט, תמורת כוכב הטימברוולבס הפורוורד קווין לאב. עקב הצטרפותו של לאב נוצר בקבוצה משולש של שחקנים בכירים - ג'יימס, אירווינג ולאב. בנוסף הצטרפו לקבוצה השחקנים הוותיקים שון מריון, ג'יימס ג'ונס ומייק מילר.

בינואר 2015 הצטרפו לקבוצה בטריידים נוספים ג'יי. אר. סמית' ואימאן שאמפרט מניו יורק ניקס. קליבלנד קיבלו בנוסף לשניים בחירה בסיבוב הראשון בדראפט 2015, ובתמורה העבירו לאוקלהומה סיטי ת'אנדר את דיון וייטרס ולניקס את לו אדמונסון, אלכס קירק ובחירת סיבוב שני בדראפט 2019. הסנטר הרוסי טימופיי מוזגוב הגיע לקבוצה מדנוור נאגטס יחד עם בחירת סיבוב שני בדראפט 2015, בתמורה לשתי בחירות סיבוב ראשון בדראפט זה. הקבוצה סיימה את עונת 2014/2015 במקום השני באזור המזרח ובמקום הראשון בבית המרכזי, עם מאזן של 29–53. המקום השני הבטיח לקאבס יתרון ביתיות לשתי הסדרות הראשונות של הפלייאוף.

בסדרה הראשונה פגשה קליבלנד את קבוצת בוסטון סלטיקס בהדרכת המאמן הצעיר בראד סטיבנס, וגברה עליה בסוויפ 0–4. במשחק האחרון של הסדרה נפצע קווין לאב בכתפו על ידי שחקן הסלטיקס קלי אוליניק לאחר שהשניים נאבקו על ריבאונד. לאב הושבת לשארית העונה.

בחצי גמר המזרח פגשו הקאבס את שיקגו בולס. את המשחק הראשון ניצחה שיקגו ואת השני קליבלנד. גם המשחק השלישי והרביעי בסדרה הסתיימו בניצחון לכל קבוצה, כשבשניהם הסל המנצח נקלע עם הבאזר. הקאבס ניצחו במשחקים מספר חמש ושש, ניצחו בסדרה 2–4, והעפילו לגמר המזרח נגד אטלנטה הוקס. קליבלנד ניצחה את הג'ורג'יאנים בסוויפ נוסף וזכו בצורה משכנעת באליפות המזרח.

בסדרת הגמר של ה-NBA שיחקה הקבוצה נגד גולדן סטייט ווריורס. את המשחק הראשון ניצחה הקבוצה מאוקלנד בהארכה, שבה נפצע כוכב הקאבס קיירי אירווינג בפיקת הברך, עבר ניתוח כשהזמן המוערך להחלמתו נקבע ל-3 חודשים. היעדרותו של אירווינג הצטרפה לזו של קווין לאב, ולזו של סנטר הקבוצה אנדרסון ורז'או שנפצעו קודם לכן. למרות השחקנים החסרים, ניצחו הקאבלירס במשחק השני בסדרה, שהתקיים גם הוא באוקלנד, והשיגו את הניצחון הראשון בתולדות הקבוצה בסדרת גמר ה-NBA. הם ניצחו גם במשחק השלישי שהתקיים באולמם הביתי ועלו ליתרון 1–2 בסדרה, אך הפסידו בשלושת המשחקים הבאים והסדרה הסתיימה בניצחון 2–4 לגולדן סטייט.

לקראת עונת 2015/2016 שמרו הקאבס על רוב הסגל מהעונה הקודמת, אך פתחו את העונה עם סגל חסר בשל גל פציעות שכלל בין השאר את קיירי אירווינג ואימאן שאמפרט, שחזרו שניהם במהלך חודש דצמבר. למרות זאת הובילו הקאבס לאורך כל העונה את הבית המזרחי.

למרות הובלת המזרח ומאזן של 30 ניצחונות מול 11 הפסדים פוטר בלאט ב-22 בינואר 2016 מתפקידו כמאמן הקבוצה, ואת מקומו תפס עוזר המאמן טיירון לו. הפיטורים נומקו על ידי המנהל המקצועי דייוויד גריפין בשל יחסים עכורים בחדר ההלבשה בין המאמן והשחקנים ובין השחקנים עצמם. את העונה סיימו הקאבס בראש הבית המזרחי עם מאזן של 57 ניצחונות ו-25 הפסדים.

בסיבוב הראשון גברה הקבוצה על דטרויט פיסטונס בסוויפ 0–4 ובחצי גמר המזרח הדיחה שוב בסוויפ 0–4 את קבוצת אטלנטה הוקס. במשחק השני מול אטלנטה, הקאבלירס קלעו 25 שלשות, ובכך קבעו שיא NBA חדש לשלשות במשחק בודד (כולל בעונה הסדירה), השיא הקודם היה שייך ליוסטון – 23 שלשות.

בגמר המזרח התמודדה קליבלנד מול קבוצת טורונטו ראפטורס. לאחר פתיחה של שני ניצחונות לקליבלנד, השוותה טורונטו בשני המשחקים הבאים את הסדרה. במשחק החמישי הביסו הקאבס את טורונטו במשחק ביתי ולאחר מכן ניצחו את הסדרה בתוצאה 2–4, והעפילו בפעם השנייה ברציפות לגמר ה-NBA, מול גולדן סטייס ווריורס. בסדרת הגמר ניצחו 3–4, זכו באליפות ה-NBA לראשונה בתולדותיהם, והיו לקבוצה הראשונה שחוזרת מפיגור 1–3 בגמר הפלייאוף.

לקראת עונת 2016/17 שמרו הקאבס על רוב הסגל שלהם, למעט טימופיי מוזגוב, שעזב לקבוצת לוס אנג'לס לייקרס ומת'יו דלאבדובה שעבר למילווקי באקס. הקבוצה הוסיפה את מייק דאנליבי משיקגו בולס, אך השחקן הועבר בטרייד יחד עם מו ויליאמס ובחירת סיבוב ראשון בדראפט 2019 לאטלנטה הוקס תמורת קייל קורבר. שחקנים נוספים שהצטרפו לקבוצה במהלך העונה היו דרן ויליאמס, לאחר ששוחרר מדאלאס מאבריקס ודריק ויליאמס, לאחר ששוחרר ממיאמי היט.

את העונה הסדירה סיימה הקבוצה עם מאזן של 51 ניצחונות ו-31 הפסדים, אשר הספיקו למקום השני במזרח. במהלך הפלייאוף העפילה הקבוצה בקלות יחסית לגמר ה-NBA, בפעם השלישית ברציפות. בסיבוב הראשון גברה הקבוצה על אינדיאנה פייסרס בסוויפ 0–4 ובחצי גמר המזרח הדיחה כמו אשתקד שוב את טורונטו ראפטורס, הפעם בשלב חצי הגמר האזורי, גם כן בסוויפ, 0–4 בסדרה. בגמר המזרח התמודדה קליבלנד מול קבוצת בוסטון סלטיקס וניצחה 1–4 בסדרה.

בסדרת גמר ה-NBA מול גולדן סטייט ווריורס הפסידה קליבלנד 1–4. במשחק הרביעי אמנם ניפקו שחקניה את המחצית הראשונה הטובה ביותר אי-פעם כשקלעו 86 נק' בכיכובם של אירווינג, לאב ולברון ג'יימס, ובכך צימקו את התוצאה בסדרה ל-1–3, אך במשחק החמישי הפסידו את התואר לגולדן סטייט, כשהפסידו 120–129.

לאחר מספר שנים שבהן שיתפו אירווינג וג'יימס פעולה, והעפילו שלוש שנים רצופות לגמר ה-NBA, דיווחו רשתות החדשות כי אירווינג מבקש שקליבלנד תעבירו בטרייד לקבוצה אחרת. לפי הדיווחים לא רצה אירווינג להישאר בקליבלנד בתור כינור שני ללברון ג'יימס, וחיפש קבוצה שאותה יוכל להנהיג. ב-22 באוגוסט 2017 הועבר אירווינג לבוסטון סלטיקס תמורת כוכבה אייזיאה תומאס, ג'יי קראודר, אנטה ז'יז'יץ' ושתי בחירות דראפט עתידיות של בוסטון.

במהלך העונה הועלו חששות לגבי יכולתה של קליבלנד, שדורגה באחד המקומות האחרונים בליגה מבחינה הגנתית, להגיע לגמר ה-NBA שנה נוספת. הקבוצה החליפה רבים משחקניה בטריידים במשך העונה, והגיעה לסיומה כשמאזנה 32–50, במקום הרביעי במזרח. בפלייאוף ניצחה קליבלנד את אינדיאנה פייסרס, את טורונטו ראפטורס ואת בוסטון סלטיקס, והעפילה לגמר בעיקר בזכות יכולת שיא של ג'יימס, אך שם הפסידה שוב לגולדן סטייט ווריורס, הפעם בסוויפ.

2018–הווה: לאחר עזיבתו השנייה של לברון ג'יימס

בתום העונה הודיע לברון ג'יימס על מעבר ללוס אנג'לס לייקרס, כך שמשלישיית הכוכבים נשאר רק קווין לאב. בעונה שלאחר מכן סיימה קליבלנד במקום ה־14 במזרח.

בפברואר 2020 עבר אל הקבוצה כוכבה של דטרויט פיסטונס אנדרה דראמונד בטרייד תמורות ג'ון הנסון וברנדון נייט.

בספטמבר 2022 עבר לקבוצה דונובן מיטשל מיוטה ג'אז תמורת אוצ'אי אגבג'י קולין סקסטון ולאורי מארקנן.

סמל הקבוצה

• 
  הלוגו של הקאבלירס בין השנים 1970–1983.
• 
  הלוגו של הקאבלירס בין השנים 1983–1994.
• 
  הלוגו של הקאבלירס בין השנים 1994–2003.
• 
  הלוגו של הקאבלירס בין השנים 2003–2010.
• 
  הלוגו של הקאבלירס בין השנים 2010–2017.
• 
  הלוגו של הקאבלירס החל משנת 2017.
• 
  לוגו חלופי של הקאבלירס החל משנת 2017.

מאמני הקבוצה

הנתונים מעודכנים לסוף עונת 2023/2024:

מאמן	שנים	עונה סדירה				פלייאוף				הישגים
		משחקים	ניצחונות	הפסדים	% הצלחה	משחקים	ניצחונות	הפסדים	% הצלחה
ביל פיץ'	1970–1979	738	304	434	0.412	18	7	11	0.389	זכייה בפרס מאמן העונה (1976)
סטן אלבק	1979–1980	82	37	45	0.451	—	—	—	—	—
ביל מוזלמן	1980–1981	71	25	46	0.352	—	—	—	—	—
דון דילייני	1981	26	7	19	0.269	—	—	—	—	—
בוב קלופנבורג	1981	3	0	3	0.000	—	—	—	—	—
צ'אק דיילי	1981–1982	41	9	32	0.220	—	—	—	—	—
ביל מוזלמן (2)	1982	23	2	21	0.087	—	—	—	—	—
טום ניסאלקי	1982–1984	164	51	113	0.311	—	—	—	—	—
ג'ורג' קארל	1984–1986	149	61	88	0.409	4	1	3	0.250	—
ג'ין ליטלס	1986	15	4	11	0.267	—	—	—	—	—
לני וילקינס	1986–1993	574	316	258	0.551	41	18	23	0.439	—
מייק פראטלו	1993–1999	460	248	212	0.539	14	2	12	0.143	—
רנדי ויטמן	1999–2001	164	62	102	0.378	—	—	—	—	—
ג'ון לוקאס	2001–2003	124	37	87	0.298	—	—	—	—	—
קית' סמארט	2003	40	9	31	0.225	—	—	—	—	—
פול סיילאס	2003–2005	146	69	77	0.473	—	—	—	—	—
ברנדן מלון	2005	18	8	10	0.444	—	—	—	—	—
מייק בראון	2005–2010	410	272	138	0.663	71	42	29	0.592	זכייה בפרס מאמן העונה (2009)
ביירון סקוט	2010–2013	230	64	166	0.278	—	—	—	—	—
מייק בראון (2)	2013–2014	82	33	49	0.402	—	—	—	—	—
דייוויד בלאט	2014–2016	123	83	40	0.675	20	14	6	0.700	—
טיירון לו	2016–2018	211	128	83	0.607	61	41	20	0.672	זכייה באליפות ה-NBA‏ (2016)
לארי דרו	2018–2019	76	19	57	0.250	—	—	—	—	—
ג'ון ביליין	2019–2020	54	14	40	0.259	—	—	—	—	—
ג'יי. בי. ביקרסטאף	2020–2024	329	170	159	0.517	17	6	11	0.353	—

מנהלי הקבוצה (ג'נרל מנג'רים)

ג'נרל מנג'ר	תקופה	הישגים
ניק מילטי	1970–1973	–
ביל פיץ'	1973–1979	–
רון הרובאט	1979–1980	–
דון דילייני	1980–1982	–
הארי ולטמן	1982–1986	–
ויין אמברי	1986–1999	2 זכיות בפרס מנהל העונה (1992, 1998)
ג'ים פקסון	1999–2005	–
דני פרי	2005–2010	–
כריס גרנט	2010–2014	–
דייוויד גריפין	2014–2017	זכייה באליפות ה-NBA‏ (2016)
קובי אלטמן	2017–הווה	–

הישגים ופרסים

שיאים למשחק בודד

• חטיפות וחסימות נספרו רק החל מעונת 1973/1974.

נקודות: 71, דונובן מיטשל מול שיקגו בולס, 2 בינואר 2023.

ריבאונדים: 25, ריק רוברסון מול יוסטון רוקטס, 4 במרץ 1972, ואנדרסון ורז'או מול אורלנדו מג'יק, 2 בינואר 2014.

אסיסטים: 27, ג'ף יוסטון מול גולדן סטייט ווריורס, 27 בינואר 1982.

חטיפות: 10, רון הרפר מול פילדלפיה 76', 10 במרץ 1987.

חסימות: 11, לארי נאנס מול ניו יורק ניקס, 7 בינואר 1989.

שיאי קריירה בקבוצה

• הנתונים מתייחסים לעונה הסדירה בלבד, ומעודכנים לסוף עונת 2023/2024. חטיפות וחסימות נספרו רק החל מעונת 1973/1974.

נקודות: 1. לברון ג'יימס - 23,119 2. ז. אילגאוסקאס - 10,616 3. בראד דוהרטי - 10,389 4. אוסטין קאר - 10,265 5. מארק פרייס - 9,543

ריבאונדים: 1. לברון ג'יימס - 6,190 2. ז. אילגאוסקאס - 5,904 3. טריסטן תומפסון - 5,393 4. בראד דוהרטי - 5,227 5. ג'ון ויליאמס - 4,669

אסיסטים: 1. לברון ג'יימס - 6,228 2. מארק פרייס - 4,206 3. ג'ון באגלי - 2,311 4. טרל ברנדון - 2,235 5. פוטס ווקר - 2,115

חטיפות: 1. לברון ג'יימס - 1,376 2. מארק פרייס - 734 3. פוטס ווקר - 722 4. קרייג אילו - 661 5. טרל ברנדון - 621

חסימות: 1. ז. אילגאוסקאס - 1,269 2. ג'ון ויליאמס - 1,200 3. לארי נאנס - 1,087 4. לברון ג'יימס - 695 5. ג'ים צ'ונס - 450

פרסים אישיים

MVP של העונה הסדירה לברון ג'יימס - 2009, 2010 MVP של סדרת הגמר לברון ג'יימס - 2016 רוקי השנה לברון ג'יימס - 2004 קיירי אירווינג - 2012 מאמן השנה ביל פיץ' - 1976 מייק בראון - 2009 מנהל השנה ויין אמברי - 1992, 1998 מאמנים במשחק האולסטאר לני וילקינס - 1989 מייק בראון - 2009 טיירון לו - 2016 MVP של משחק האולסטאר לברון ג'יימס - 2006, 2008 קיירי אירווינג - 2014

חמישיית העונה הראשונה מארק פרייס - 1993 לברון ג'יימס - 2006, 2008–2010, 2015–2018 חמישיית העונה השנייה לברון ג'יימס - 2005, 2007 דונובן מיטשל - 2023 חמישיית העונה השלישית מארק פרייס - 1989, 1992, 1994 בראד דוהרטי - 1992 קיירי אירווינג - 2015 חמישיית ההגנה הראשונה לארי נאנס - 1989 לברון ג'יימס - 2009, 2010 אוון מובלי - 2023 חמישיית ההגנה השנייה ג'ים קלמונס - 1976 ג'ים ברואר - 1976, 1977 לארי נאנס - 1992, 1993 בובי פילס - 1996 אנדרסון ורז'או - 2010

חמישיית הרוקיז הראשונה אוסטין קאר - 1972 דווייט דייוויס - 1973 בראד דוהרטי - 1987 רון הרפר - 1987 ג'ון ויליאמס - 1987 ברווין נייט - 1998 ז'ידרונאס אילגאוסקאס - 1997 אנדרה מילר - 2000 לברון ג'יימס - 2004 קיירי אירווינג - 2012 דיון וייטרס - 2013 אוון מובלי - 2022 חמישיית הרוקיז השנייה טרל ברנדון - 1992 סדריק הנדרסון - 1998 דרק אנדרסון - 1998 כריס מיהם - 2001 קרלוס בוזר - 2003 טריסטן תומפסון - 2012 טיילר זלר - 2013 קולין סקסטון - 2019 אייזק אוקורו - 2021

שחקנים במשחק האולסטאר ג'ון ג'ונסון - 1971, 1972 בוטץ' בירד - 1972 אוסטין קאר - 1974 קמפי ראסל - 1979 מייק מיטשל - 1981 בראד דוהרטי - 1988, 1989, 1991–1993 לארי נאנס - 1989, 1993 מארק פרייס - 1989, 1992–1994 טיירון היל - 1995 טרל ברנדון - 1996, 1997 שון קמפ - 1998 ז'ידרונאס אילגאוסקאס - 2003, 2005 לברון ג'יימס - 2005–2010, 2015–2018 מו ויליאמס - 2009 קיירי אירווינג - 2013–2015, 2017 קווין לאב - 2017, 2018 ג'רט אלן - 2022 דריוס גרלנד - 2022 דונובן מיטשל - 2023, 2024

שחקנים שמספר גופייתם הוצא לגמלאות

מספר	שחקן	תפקיד	שנים בקבוצה	שנת הפרשה
7	בינגו סמית'	קלע/סמול פורוורד	1979-1970	1979
11	ז'ידרונאס אילגאוסקאס	סנטר	2010-1996	2014
22	לארי נאנס	פאוור פורוורד	1994-1988	1995
25	מארק פרייס	רכז	1995-1986	1999
34	אוסטין קאר	קלע	1980-1971	1981
42	נייט ת'ורמונד	סנטר	1977-1975	2012
43	בראד דוהרטי	סנטר	1994-1986	1997
מיקרופון	ג'ו טייט	שדרן	1981-1970, 2011-1983	2011

סגל שחקנים בעונת 2024/2025

סגל קליבלנד קאבלירס
שחקנים	מידע נוסף
עמדה # ארץ שם גובה תאריך לידה אוניברסיטה/מדינת מוצא SG/SF 1 מקס סטרוס 1.96 מטרים 28 במרץ 1996 אוניברסיטת דה פול PG/SG 2 טיי ג'רום 1.96 מטרים 8 ביולי 1997 אוניברסיטת וירג'יניה SG/SF 3 קאריס לוורט 1.98 מטרים 25 באוגוסט 1994 אוניברסיטת מישיגן PF/C 4 אוון מובלי 2.11 מטרים 18 ביוני 2001 אוניברסיטת דרום קליפורניה SG 5 סם מריל 1.93 מטרים 15 במאי 1996 אוניברסיטת המדינה של יוטה PG 9 קרייג פורטר 1.85 מטרים 26 בפברואר 2000 אוניברסיטת המדינה של ויצ'יטה PG 10 דריוס גרלנד 1.85 מטרים 26 בינואר 2000 אוניברסיטת ואנדרבילט PF/C 13 טריסטן תומפסון 2.06 מטרים 13 במרץ 1991 אוניברסיטת טקסס PF/C 15   ג'יי. טי. ת'ור (כ) 2.06 מטרים 26 באוגוסט 2002 אוניברסיטת אובורן PF 20   ג'ורג' ניאנג 2.01 מטרים 17 ביוני 1993 אוניברסיטת המדינה של איווה SF 21 אמוני בייטס (כ) 2.03 מטרים 28 בינואר 2004 אוניברסיטת מזרח מישיגן SG/SF 24 ג'יילון טייסון 1.98 מטרים 2 בדצמבר 2002 אוניברסיטת קליפורניה C 31 ג'רט אלן 2.06 מטרים 21 באפריל 1998 אוניברסיטת טקסס PF 32 דין וייד 2.06 מטרים 20 בנובמבר 1996 אוניברסיטת המדינה של קנזס SG/SF 33 לוק טרוורס (כ) 2.01 מטרים 3 בספטמבר 2001 אוסטרליה SG/SF 35 אייזק אוקורו 1.96 מטרים 26 בינואר 2001 אוניברסיטת אובורן SG 45 דונובן מיטשל 1.91 מטרים 9 ביולי 1996 אוניברסיטת לואיוויל	מאמן: קני אטקינסון מקרא ק - קפטן כ - שחקן החתום על חוזה כפול ד - בחירת דראפט שטרם הוחתמה ח - שחקן חופשי שחוזהו בקבוצה הסתיים * - בית ספר תיכון סגל הקבוצה באתר הרשמי עודכן בתאריך: 30 באוקטובר 2024

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קליבלנד קאבלירס בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של קליבלנד קאבלירס (באנגלית)

• קליבלנד קאבלירס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• קליבלנד קאבלירס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)