קבר אבנר בן נר
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
אתר קבר אבנר בן נר ממוקם על פי המסורת בלב העיר חברון, סמוך למערת המכפלה. מבנה עם מספר חדרים סביב חצר ושער בסגנון ממלוכי.
 | |
| מצבת הקבר | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| תאריך פטירה | לפני 970 לפנה"ס |
| עיר | חברון |
| מיקום | מערב חברון |
| ידוע כסגולה | לישועות |
| קואורדינטות | 31°32′00″N 35°05′42″E / 31.533333°N 35.095°E |
|
(למפת הר חברון רגילה)   קבר אבנר בן נר | |
הקבר ביהדות
עריכהאבנר בן נר היה שר צבאו של המלך שאול. על פי הכתוב בשמואל א' היה בן דודו של שאול, ולפי ספר דברי הימים היה דודו. לאחר מותו של שאול בקרב, המליך אבנר את אשבעל, הוא איש בושת, בנו של שאול על ישראל, בעוד דוד מולך בחברון. לאחר סכסוך בין אבנר לאיש בושת בא אבנר לחברון אל דוד במטרה להעביר את המלוכה לידיו, אך לאחר צאתו מעם דוד ארב לו יואב בן צרויה והרגו, בעקבות הריגת אחיו עשהאל לאחר הקרב בגבעון. דוד המלך רגז על המעשה והורה לקבור את אבנר בקבורה ראויה בחברון.[1]
לאחר מות אבנר התפוררה ממלכת איש בושת, והוא נרצח בידי אנשיו בביתו במחניים. המתנקשים הביאו את ראשו של איש בושת לחברון אל דוד כהבעת נאמנות. דוד הורה על הוצאתם להורג, והורה על קבורת ראש איש בושת בקבר אבנר בחברון.[2]
אתר קבר אבנר בן נר מוזכר בכתבי עולי רגל רבים. הנוסע האלמוני תלמיד הרמב"ן שביקר בארץ ישראל בשנת ה'ן' (1290) כותב כי "גם שם בחברון קבר אבנר".[3] רבי משה באסולה שביקר במקום בשנת 1522 מספר כי קבר אבנר נמצא באמצע חברון וכי נבנה במקום על ידי המוסלמים מסגד.[4] בעל ספר "יחוס צדיקים" שביקר באתר בשנת 1561 מספר כי "בראש השוק של חברון, כנגד כותל הפסגה, קבורת אבנר בן נר, בכנסייה של גוים, בתוך מערה".
הקבר במסורת המוסלמית
עריכהעל פי המסורת המוסלמית המקומית מיוחס הקבר ליוסף הנגר, בעלה של מרים אם ישו וכך גם נקרא המקום בפיהם "יוסף אלנאג'ר". האתר נמצא בחזקתם של משפחת א-שריף, והם אף קוברים את חשובי מתי המשפחה בחדר הסמוך למצבת קבר אבנר, בהם מחמוד אל אשרף מייסד כת צופית.
הקבר בימינו
עריכה
הכניסה לקבר ממוקמת סמוך לשביל העולה למערת המכפלה מצדה המערבי. לאחר חלוקת המערה בעקבות טבח מערת המכפלה, השביל המוביל אל הקבר סגור. האתר פתוח לכניסת יהודים בכל שבוע בלילה שבין שני לשלישי ובלילה שבין חמישי לשישי בשעות 22:00–03:00. האתר פתוח גם בימים שבהם מערת המכפלה כולה פתוחה ליהודים.[5]
הערות שוליים
עריכה- ^ ספר שמואל ב', פרק ג'
- ^ ספר שמואל ב', פרק ד'
- ^ מסעות אלמוני תלמיד הרמב"ן, עמ' 88, בתוך: אברהם יערי, מסעות ארץ ישראל, תל אביב, תש"ו, 1946, באתר היברובוקס
- ^ אברהם יערי, מסע ר' משה באסולה, מסעות ארץ ישראל, עמ' 147, באתר היברובוקס
- ^ ראש השנה, יום אחד בעשרת ימי תשובה, יום הכיפורים, יומיים בחול המועד סוכות, שבת חיי־שרה, יומיים בחול המועד פסח וערב ראש חודש אלול