קבר אסתר ומרדכי

קברי מרדכי ואסתר הוא נושא שנוי במחלוקת. מקום קבורתם של מרדכי ואסתר אינו מתואר בתנ"ך, וקיימות כ-7 מסורות לגביו. המרכזיות הן בהמדאן שבאיראן (ייחוס מסוף המאה ה-12) וביישוב העתיק ברעם בישראל (ייחוס מראשית המאה ה-13). מסורות אלו החלו כ-1600 שנה לערך אחרי תקופת מרדכי ואסתר.

קבר אסתר ומרדכי
مقبره استر و مردخای (בפרסית)

המאוזוליאום שבהמדאן שבאיראן
המאוזוליאום שבהמדאן שבאיראן
נתונים כלליים
עיר	המדאן, איראן
בית הקברות	מתחם קבר נפרד מבודד
קואורדינטות	34°47′53″N 48°30′46″E

מיקום קבורתם של אסתר ומרדכי

איראן

מיקום: 34°47′53″N 48°30′46″E

קבר מרדכי ואסתר בהמדאן נזכר לראשונה בכתבי בנימין מטודלה (1170 לערך) בחמדן (המדאן) אשר בפרס (איראן).

יעקב השליח (1258–1270 לערך), מציין את קברי מרדכי ואסתר ב"פרס ומדי". אמנם הוא גם מציין את קבר אסתר בברעם.

המאוזוליאום הממוקם בהמדאן (בפרסית: آرامگاه استر و مردخای) (אחמתא התנ"כית שהייתה אחת מערי הבירה של המלכים האחמנים. שמה של העיר בפרסית עתיקה היה הַנְגְמַתַנַא) שבאיראן, לפי מסורת יהודי פרס שוכנים בו אסתר המלכה ומרדכי היהודי. האתר משמש כמקום עלייה לרגל עבור היהודים במדינה. קיימות מספר הערכות לגבי מיקום הקבר המדויק. על-פי מסורת יהודי איראן, לאחר מותו של אחשוורוש וניסיונות תומכי המן להרוג את אסתר ומרדכי, השניים נמלטו להמדאן, שם פעלה קהילה יהודית גדולה, לצורכי הגנה. שם השניים גם מצאו את מותם בשיבה טובה.

קבריהם של אסתר ומרדכי ממוקמים במערת קבורה שבה שתי מצבות עץ גדולות המכוסות בפרוכות. המצבה הימנית מיוחסת לאסתר ועליה רשום "זה הארון אשר בו נקברה אסתר הצדקת"; ואילו השמאלית היא של מרדכי ועליה נרשם, לצד אילן היוחסין שלו, לאמור "זהו ארון הקודש של מרדכי הצדיק". ברווח שבין שתי המצבות ניצבת אבן המכסה בור עמוק, שעל פי אחת המסורות מוביל לירושלים. מעל מערת הקבורה הוקם מבנה לבנים במהלך המאה ה-16 או ה-17 ומעליו מגדל מעוגל. במבנה חדר קטן השוכן בסמוך לקברים ומשמש כחדר תפילה, וכן אולם גדול המשמש לעריכת אירועי בר מצווה, בריתות ועוד, וכן לקריאת מגילת אסתר בפורים:

"כל שנה בפורים היו יהודי פרס עולים אל הקבר כדי לחגוג ולקרוא את המגילה קרוב ככל האפשר לשתי הדמויות שעמדו במרכזה"

הקירות סביב הקברים מעוטרים בפסוקים: ”איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי וכו'”, ”ה' מלך, ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד” ועוד. בכניסה לקבר מוצב שומר מטעם השלטון וכל הבאים נדרשים להסיר את נעליהם. לא ברור אם הדרישה נובעת מכך שקבר מרדכי ואסתר הפך למקום קדוש גם עבור המוסלמים, או בשל כתובת נוספת על אחד הקירות, לאמור ”של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת-קודש הוא”.

בשנת 1891 הקבר תואר כמורכב מחדר או תא פנימי וחיצוני ומעליו כיפה בגובה של 50 רגל (כ-16 מטרים). הכיפה הייתה מכוסה באריחים כחולים, אך מרביתם נפלו ממנה. מספר קברים של יהודים ממעמד גבוה מוקמו בחדר החיצוני.

בשנת 1970 רכשו יהודי איראן את המבנה בסיוע השאה, מוחמד רזא שאה פהלווי וממשלתו. בשנת 2020 דווח על הצתת המבנה. ובשנת 2024 הושלכו לעברו פעם נוספת בקבוקי תבערה.

מנהגים

בעבר נהגו להדליק נרות במבואה, אולם לאחר שהדבר גרם לשרפה במקום, המנהג הופסק. עד היום נוהגים להתפלל במקום למציאת זוגיות מוצלחת כמו לערוך לצד האתר חתונות.

כתר אסתר

לדברי יהודי המדאן, לאורך השנים שכן בקצה התקרה בקדקוד הכיפה מבפנים, מעין דבר דמוי קן או ביצה. בתחילת המאה ה-20 הגיע לאתר נציג צרפתי, שביקש משומר האתר לבדוק מה נמצא שם למעלה. אז התגלה בתקרה כד מעין קן ובתוכו תכשיטים וכתר פנינים ואבנים טובות, שנלקח למוזיאון הלובר בצרפת. קהילת יהודי המדאן אז התלוננו בפני המלך על השומר שאפשר את הביזה והוא נכלא. יהודי המדאן מאמינים כי כתר זה היה הכתר של אסתר המלכה.

אתר מורשת

בשנת 2008 הכריזה ממשלת איראן על המקום כאתר מורשת לאומית. בשנת 2011 לאור מחאה ציבורית הכריזו בממשלה כי הקברים אינם עוד אתר ממלכתי והסירו את השמירה מעליהם, כשסטודנטים מאיימים להורסם "כגמול נגד היהודים שהורסים את מסגד אל-אקצא, ושואת 77,000 האיראנים המתוארת במגילת אסתר".

• 
  מבנה הקבר
• 
  ציור חדר הקבורה
• 
  קבר אסתר ומרדכי מבחוץ (2006)
• 
  תמונה בחדר הקבורה (2008)
• 
  קבר אסתר ומרדכי בהמדאן: שלט הכניסה לאתר ללא המילה "מקום עלייה לרגל" - זִיָארַתְגָאה, زیارتگاه - (הוסרה בינואר 2011) שהוחזרה מאוחר יותר ללא כל רעש תקשורתי, בעקבות לחץ מצד תושבי המדאן.

קבר אסתר בישראל

מיקום ביער ברעם: 33°02′19″N 35°25′02″E

המקום בעל המסורת העממית בו מצוין מקום קבורתה של אסתר (ומרדכי) בברעם

מנחם החברוני (1215 לערך) מציין במהלך ביקורו בגליל את קברה של אסתר בברעם, וכי על פי מסורת יהודית, היא הורתה עוד בחייה לבנה, כורש, להביאה לקבורה בארץ ישראל. גם עולי רגל מאוחרים יותר הזכירו את האתר וציינו כי נערכו בו הילולות מיוחדות בשושן פורים.

בשנות ה-80^{[דרוש מקור]} טענה "האגודה למען הצלת קברי הצדיקים" כי איתרו את הקבר. הם ציינו את קברם של מרדכי ואסתר ליד קיבוץ ברעם בגליל העליון, ובמקום אף נהוג היה לערוך את חגיגות פורים. המקום התקבל במהרה על ידי הציבור ללא כל הוכחה מחקרית. במקום הונח לוח אבן פשוט המודבק על גל אבנים, שעליו הכיתוב "מקום קבורת מרדכי ואסתר זיע"א", אף-על-פי שעולי הרגל לא הזכירו את קברו של מרדכי כלל. חוקרים מסוימים מצביעים על טעות זו (שלכאורה נגרמה עקב קברה של אסתר באיראן יחד עם מרדכי) כדי לפקפק במיקום זה של הקבר.

בשנת 2007 אגודת "אהלי צדיקים" איתרה את מקום הקבר באתר אחר, בכניסה הדרומית ליישוב ברעם. המקום זוהה על פי עולי רגל ומפות עתיקות, המעידים שקבר אסתר נמצא בסמוך לקברם של מר זוטרא, נחמן קטופא ואביו, וזאת בסיוע החוקרים יוסי סטפנסקי, ישראל הרצברג וישראל מאיר גבאי. כנגד הדעה שקברה של אסתר נמצא במיקום שהוחזק בו עד אז, הביאו אנשי האגודה הוכחות היסטוריות שקברה של אסתר רחוק מנחל צבעון, ואין שום עדות המצביעה על הקבר שם או באזור כולו.

רבי יוסף דמונטנייא מציין את קברה של אסתר בצפת.

רבי נתן מברסלב מציין ששמע כי אסתר נקברה במתחם קברי האמהות בטבריה, אך הסתפק באמיתות הדברים.

רבי יצחק בר מוסא מציין את קברה של אסתר ב"עורבא" (כיום עוורתא).

רבי מנחם מנדל ראבין מציין את קברה של אסתר בגוש חלב.

לקריאה נוספת

• מנחם שמואל הלוי, מצבת מרדכי ואסתר: אשר בעיר שושן (המדאן) פרס, ירושלים: דפוס התחיה, 1931.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קבר אסתר ומרדכי באחמתא בוויקישיתוף

מדיה וקבצים בנושא סימון קברם של מרדכי ואסתר ליד ברעם בוויקישיתוף

• אלי ברדנשטיין, ככה ייעשה לקבר שאיראן חפצה ביקרו, באתר nrg‏, 11 בדצמבר 2008.
• צבי יחזקאלי, תמונות נדירות: קברם של מרדכי ואסתר בלבה של איראן, באתר nana10‏, 2 בפברואר 2011.
• מידע על קבר אסתר ומרדכי בקטלוג הספרייה הלאומית.
• קבר מרדכי ואסתר באיראן: תפילה אחרונה על הציון?, באתר "כיכר השבת".
• אסתר המלכה - איראן או ברעם?, באתר "הידברות".
• פורים, איראן: קברי מרדכי ואסתר אינם 'אתר ממלכתי', באתר ערוץ 7, 9 בינואר 2011.
• "קבר מרדכי ואסתר (כולל סרטון יוטיוב)", באתר Iranian.com (באנגלית)
• איתמר אייכנר, צפו: קבר מרדכי ואסתר באיראן שהוצת, באתר ynet, 17 במאי 2020.