קדחת דנגי
קדחת דנגי היא מחלה נגיפית הנגרמת על ידי נגיף דנגי ומועברת באמצעות יתושים מהסוג אדס. המחלה נפוצה במיוחד באזורים טרופיים וסובטרופיים, וכן במטיילים באזורים אלה, המביאים את המחלה למדינות המוצא שלהם. זוהי מחלה רב-מערכתית המתבטאת בשלב הראשון בחום, מלווה לעיתים בכאבים ובפריחה, שלאחריהם, במיעוט המקרים, ייתכן שלב קריטי שבו עלול החולה לאבד נוזלים ולדמם, ולבסוף, שלב החלמה המגיע מאליו. במהלך השלב הקריטי עלולה המחלה להסתבך וללבוש צורה של תסמונת הלם דנגי או קדחת דנגי דימומית, במיוחד כאשר מדובר בהדבקה שנייה שלא מאותו זן של הנגיף. הטיפול במחלה הוא טיפול תומך בלבד, בעוד המניעה מתמקדת בעיקר בהתמגנות מפני היתוש המעביר את המחלה ובבקרה על שטחי תפוצתו.[1] נכון לשנת 2024 ישנו חיסון שמאושר להפצה מסחרית - קיודנגה.מספר חיסונים נוספים נמצאים בשלבי ניסוי מתקדמים.
 | |
| פריחה טיפוסית לקדחת דנגי | |
| תחום |
מחלות זיהומיות  |
|---|---|
| גורם |
Dengue virus |
| תסמינים |
עייפות, אדינמיה, הקאה, אנורקסיה, פריחה מקולופפולרית, ברדיקרדיה, לימפדנופתיה, כאבי שרירים, בחילה, כאב ראש, כאבי מפרקים, דימום |
| קישורים ומאגרי מידע | |
| eMedicine |
215840 |
| DiseasesDB | 3564 |
| MeSH | D003715 |
| MedlinePlus | 001374 |
| סיווגים | |
| ICD-10 | A90 |
| ICD-11 |
1D2Z |
  | |
תכלת - תפוצת יתוש האדס המצרי
נכון לשנת 2024, קדחת דנגי מוגדרת על ידי ארגון הבריאות העולמי כאחד מעשרת האיומים הגדולים ביותר על בריאות האנושות[2] ואף בתחילת אוקטובר 2024 פרסמו את התכנית למיגור קדחת הדנגי.
קדחת הדנגי מוגדרת אחת מ-17 מחלות טרופית מוזנחות שיש למגר מהעולם [3].
פתוגנזה
עריכההעברת המחלה לבני אדם
עריכההיתוש שמעביר את הדנגי פעיל בשעות היום ונפוץ בעיקר באזורים עירוניים, בבתי מגורים ובסביבתם. המחלה מועברת על ידי יתוש האדס המצרי, ולעיתים נדירות גם על ידי יתוש הטיגריס האסייתי (אאדס אלבופיקטוס).
תפוצה
עריכההמחלה נפוצה בעיקר בעונות הגשומות במדינות בעלות אקלים טרופי כמו בנגלדש והודו. בעקבות שינויים באקלים העולמי, התארכה באופן משמעותי עונת הפעילות של המחלה (למשל, בשנת 2018, כמות קורבנות המחלה בבנגלדש הייתה הגבוהה ביותר מזה שני עשורים). בעקבות שינויים אלו, לאורך העשור השני של המאה ה-21, החלה המחלה להתפשט למדינות ממוזגות יותר כמו נפאל, בהן המחלה לא נמצאה עד אז.
נכון לשנת 2019, כ-40% מאוכלוסיית העולם נמצאת בסיכון לחלות בקדחת הדנגי, וכ-390 מיליון איש בשנה חולים בה בפועל.
תסמינים וסימנים
עריכהאחרי העקיצה עובר הנגיף תקופת דגירה של ארבעה ימים עד שבוע, שבסופה מתפרצת המחלה, המתבטאת בתחילה בעלייה פתאומית בחום, כאב ראש, סחרחורות, כאבים עזים בשרירים ובפרקים, וכעבור שלושה או ארבעה ימים מופיעה פריחה. פריחה מיוחדת זו מכונה "פריחת הדנגי" והיא מתאפיינת בכך שהיא מופיעה עם דימום נקודתי בצבע אדום מבריק המופיעה בבית החזה ובגפיים התחתונים; בכמה חולים הפריחה מתפשטת על רוב חלקי גופם. עלולה להופיע גם דלקת קיבה המלווה בכאבי בטן, שלשולים בחילות, הקאות, וחוסר תיאבון. כאשר המחלה מתפרצת בגוף היא תוקפת את טסיות הדם, האחראיות על קרישת הדם. לכן עורכים מעקב צמוד אחר החולים כדי לוודא שרמת טסיות הדם לא נמוכה מדי. בזמן המחלה עלולים החולים לדמם מחלל הפה, האוזניים והעיניים. לכן גם מופיעה הפריחה האופיינית, שהיא למעשה קרישי דם קטנים שנוצרים על פני העור (עדות להתקדמות הווירוס). קדחת הדנגי היא מחלה מסכנת חיים, שאין לה תרופה, ואחוז התמותה בקרב החולים בה עומד על פחות מ-0.1%. החולה בה מקבל תמיכה לגוף על ידי עירוי, נוזלים ומנוחה מוחלטת. חל איסור לטוס בזמן המחלה.
הסיכון המשמעותי במחלה זו הוא לאחר הידבקות בפעם השנייה. לאחר העקיצה הראשונה הגוף מפתח חיסון טבעי לזן הספציפי בו נדבק החולה, אך אם החולה נדבק באחד הזנים האחרים, מערכת החיסון עלולה להגיב בעוצמת יתר ולגרום לדימום פנימי וחיצוני העלולים לסכן את חיי החולה.[1] תופעה זה נקראת הגברה תלויית נוגדנים.
חיסון
עריכההחל משנת 2016, שימש חיסון דנגווקסיה לחיסון ילדי בית ספר בני 9-10, החיים באזורים אנדמיים מאוד לדנגי בפיליפינים. לאחר שכ-830,000 ילדים קיבלו לפחות אחת מ-3 מנות מומלצות, דווח על סיכון להגברה תלויית נוגדנים אצל מחוסנים שלא-נדבקו-בעבר-בדנגי (נאיביים) ומבצע החיסונים נעצר. חוקרים העריכו כי ב-5 השנים שאחרי החיסון, עבור כל מקרה מוות שהתרחש מדנגי אצל מחוסנים נאיביים, נמנעו כ-10 מקרי מוות אצל מחוסנים שנדבקו-בעבר-בדנגי. להערכתם, מבין כל מקרי המוות מדנגי בין כלל המחוסנים, כ-28% נבעו מהגברה תלויית נוגדנים בקרב מחוסנים נאיביים.[2]
כיום החיסון אינו משווק בישראל על פי מאגר התרופות של משרה"ב. [3]
בשנת 2024 אושר לשימוש בישראל חיסון קיודנגה (תוצרת טקדה) לגילאי 4 שנים ומעלה[4] שפרופיל הבטיחות של המחוסנים, בין כאלו שלא נדבקו בעבר בדנגי דומה לפרופיל הבטיחות של מחוסנים שנדבקו בעבר. [5]
קישורים חיצוניים
עריכה
- בת שבע גוטסמן, קדחת דנגי, באתר בריאות כללית, 30 ביולי 2023
- יעל פורמן, מחלות ללא גבולות: קדחת הדנגי מתקרבת לישראל, במדור "חדשות מדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 28 במאי 2024
- קדחת הדנגי - הסבר על המחלה על ידי ארגון הבריאות העולמי (באנגלית)
- קדחת דנגי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ WHO | The human, WHO
- ^ Stefan Flasche, Annelies Wilder-Smith, Joachim Hombach, Peter G. Smith, Estimating the proportion of vaccine-induced hospitalized dengue cases among Dengvaxia vaccinees in the Philippines, Wellcome Open Research 4, 2019-10-31, עמ' 165 doi: 10.12688/wellcomeopenres.15507.1 (באנגלית)
- ^ חיפוש במאגר התרופות, באתר GOV.IL
- ^ טקדה בע"מ, מאגר התרופות - קיודנגה QDENGA, באתר israeldrugs.health.gov.il, 2/6/2024
- ^ Mehdi Moinzadeh, YOUTOPIA/ABOUT:BLANK, transcript Verlag, 2018-12-31, עמ' 287–302, ISBN 978-3-8394-3955-5
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.