קובץ:Aero L-39 Albatros, N139SR - 51129448918.jpg
לקובץ המקורי (4,608 × 3,456 פיקסלים, גודל הקובץ: 6.13 מ"ב, סוג MIME: image/jpeg)
זהו קובץ שמקורו במיזם ויקישיתוף. תיאורו בדף תיאור הקובץ המקורי (בעברית) מוצג למטה. |
תקציר
תיאורAero L-39 Albatros, N139SR - 51129448918.jpg |
English: My video of the aircraft startup and taxi test is available on YouTube here:
youtu.be/8t-5kYdZEcQ From Wikipedia: en.wiki.x.io/wiki/Aero_L-39_Albatros The Aero L-39 Albatros is a high-performance jet trainer developed in Czechoslovakia by Aero Vodochody. It was designed during the 1960s as a replacement for the Aero L-29 Delfín as a principal training aircraft. It was the first trainer aircraft to be equipped with a turbofan powerplant. The type was exported to a wide range of countries as a military trainer. The L-39 Albatros later served as the basis for the updated L-59 Super Albatros, as well as the L-139 (prototype L-39 with Garrett TFE731 engine). A further development of the design, designated as the L-159 ALCA, entered production in 1997. To date, more than 2,800 L-39s have served with over 30 air forces around the world. The Albatros is the most widely used jet trainer in the world; in addition to performing basic and advanced pilot training, it has also flown combat missions in a light-attack role. The design never received a NATO reporting name. At the Farnborough Airshow in July 2014, Aero Vodochody announced the launch of the L-39NG, an upgraded and modernised version of the L-39. The L-39 Albatros was designed to be a cost-effective jet-powered trainer aircraft, which is also capable of performing ground attack missions. For operational flexibility, simplicity, and affordability, the majority of onboard systems have been simplified to avoid incurring high levels of maintenance, as well as to minimize damage caused by mishandling when flown by inexperienced air crew. It could be readily flown from austere airstrips such as frozen lakebeds, enabled through the rugged design of the landing gear and favourable low landing speeds. The aircraft's flying qualities are reportedly simple, which is made easier by way of a rapid throttle response, making it easier for students who had never previously flown a jet aircraft before to successfully control. As a training platform, the L-39 itself comprised part of a comprehensive system which also used flight simulators and mobile ground test equipment. The low-set, straight wing has a double-taper planform, 2½-deg dihedral from the roots, a relatively low aspect ratio, and 100 litres (26 US gal; 22 imp gal) fuel tanks permanently attached to the wingtips. The trailing edge has double-slotted trailing edge flaps inboard of mass-balanced ailerons; the flaps are separated from the ailerons by small wing fences. An automatic trimming system was present, the flaps and the trim system being connected in order to counteract the potentially large pitch changes that would otherwise be generated by vigorous movements of the flaps. The tall, swept vertical tail has an inset rudder. Variable-incidence horizontal stabilizers with inset elevators are mounted at the base of the rudder and over the exhaust nozzle. Side-by-side airbrakes are located under the fuselage ahead of the wing's leading edge. The flaps, landing gear, wheel brakes and air brakes are powered by a hydraulic system. Controls are pushrod-actuated and have electrically powered servo tabs on the ailerons and rudder. Operational g-force limits at 4,200 kilograms (9,300 lb) are +8/-4 g. A long, pointed nose leads back to the tandem cockpit, in which the student and instructor sit on Czech-built VS-1 ejection seats under individual canopies, which are opened manually and are hinged on the right. The rear seat, typically used by the instructor, is elevated slightly to readily enable observation and guidance of the student's actions in the forward position. The design of the cockpit, panel layout and many of its fittings resemble or are identical in function to those of other commonly-used Soviet aircraft; for example, the procedure for deploying the ejection seat is exactly the same as for the Mikoyan MiG-29. The cockpit is highly pressurized, requiring the air crew to wear oxygen masks only when flying in excess of 23,000 feet. A gyro gunsight for weapon-aiming purposes is typically present in the forward position only. A single turbofan engine, an Ivchenko AI-25TL (made in the Soviet Union) is positioned in the rear fuselage, fed through shoulder-mounted, semi-circular air intakes (fitted with splitter plates) just behind the cockpit and the tailpipe below the horizontal tailplane. The engine has a time between overhaul (TBO) of 1,000 flight hours; however, it is allegedly cheaper than the majority of turbine engines to overhaul. Five rubber bag fuel tanks are located in the fuselage behind the cockpit. Several heavy radio units are typically installed in an aft avionics bay; these are often removed on civilian-operated aircraft and replaced with a 70-gallon fuel tank. Additional fuel tanks can be fitted in the rear cockpit position and externally underneath the wings; the tip-tanks can also be expanded for a greater fuel capacity. The aircraft is fitted with a hydraulically-actuated retractable nosewheel undercarriage which is designed to allow operation from grass airfields. The main landing gear legs retract inward into wing bays while the nose gear retracts forward. The basic L-39C trainer has provision for two underwing pylons for drop tanks or practice weapons, but these are not usually fitted. It can be armed with a pair of K-13 missiles to provide a basic air defense capability. Light-attack variants have four underwing hardpoints for ground attack stores, while the ZA variant also has an underfuselage gun pod. Mock UB-16 rocket pods can also be installed for visual appearance only. Photo by Eric Friedebach |
תאריך יצירה | |
מקור | https://www.flickr.com/photos/146295701@N02/51129448918/ |
יוצר | Eric Friedebach |
מיקום המצלמה | 45° 08′ 35.02″ N, 93° 13′ 06.06″ W | תמונה זו ותמונות נוספות במיקום: OpenStreetMap | 45.143062; -93.218350 |
---|
רישיון
- יש לך חופש:
- לשתף – להעתיק, להפיץ ולהעביר את העבודה
- לערבב בין עבודות – להתאים את העבודה
- תחת התנאים הבאים:
- ייחוס – יש לתת ייחוס הולם, לתת קישור לרישיון, ולציין אם נעשו שינויים. אפשר לעשות את זה בכל צורה סבירה, אבל לא בשום צורה שמשתמע ממנה שמעניק הרישיון תומך בך או בשימוש שלך.
This image was originally posted to Flickr by Eric Friedebach at https://flickr.com/photos/146295701@N02/51129448918. It was reviewed on 20 באפריל 2022 by FlickreviewR 2 and was confirmed to be licensed under the terms of the cc-by-2.0. |
20 באפריל 2022
פריטים שמוצגים בקובץ הזה
מוצג
ערך כלשהו ללא פריט ויקינתונים
8 בספטמבר 2012
45°8'35.023"N, 93°13'6.060"W
0.005 שנייה
f-number אנגלית
3.9
5 מילימטר
125
image/jpeg
6,425,638 בית
3,456 פיקסל
4,608 פיקסל
Flickr photo ID אנגלית
היסטוריית הקובץ
ניתן ללחוץ על תאריך/שעה כדי לראות את הקובץ כפי שנראה באותו זמן.
תאריך/שעה | תמונה ממוזערת | ממדים | משתמש | הערה | |
---|---|---|---|---|---|
נוכחית | 23:09, 20 באפריל 2022 | 3,456 × 4,608 (6.13 מ"ב) | Ser Amantio di Nicolao | Uploaded a work by Eric Friedebach from https://www.flickr.com/photos/146295701@N02/51129448918/ with UploadWizard |
שימוש בקובץ
הדף הבא משתמש בקובץ הזה:
מטא־נתונים
קובץ זה מכיל מידע נוסף, שכנראה הגיע ממצלמה דיגיטלית או מסורק שבהם הקובץ נוצר או עבר דיגיטציה.
אם הקובץ שונה ממצבו הראשוני, כמה מהנתונים להלן עלולים שלא לשקף באופן מלא את הקובץ הנוכחי.
יצרן המצלמה | NIKON |
---|---|
דגם המצלמה | COOLPIX AW100 |
זמן חשיפה | 1/200 שניות (0.005) |
מספר המִפתח | f/3.9 |
דירוג מהירות ה־ISO | 125 |
התאריך והשעה של יצירת הקובץ | 14:37, 8 בספטמבר 2012 |
אורך מוקדי העדשות | 5 מילימטרים |
רוחב | 4,608 px |
גובה | 3,456 px |
ביטים לרכיב |
|
הרכב פיקסלים | RGB |
כיוון מצלמה | רגילה |
מספר רכיבים | 3 |
רזולוציה אופקית | 300 dpi |
רזולוציה אנכית | 300 dpi |
תוכנה בשימוש | Adobe Photoshop 22.3 (Windows) |
התאריך והשעה של שינוי הקובץ | 09:05, 21 באפריל 2021 |
מיקום Y ו־C | באותו מקום |
תוכנית החשיפה | תוכנית רגילה |
גרסת Exif | 2.3 |
התאריך והשעה של הפיכת הקובץ לדיגיטלי | 14:37, 8 בספטמבר 2012 |
משמעות כל רכיב |
|
שיטת דחיסת התמונה | 4 |
מהירות צמצם ביחידות APEX | 7.643856 |
מִפתח APEX | 3.926948 |
נטיית החשיפה ביחידות APEX | 0 |
גודל המִפתח המרבי | 3.9 APEX (יחידות: f/3.86) |
שיטת מדידה | תבנית |
מקור אור | לא ידוע |
מַבזק | המַבזק לא הופעל, מצב מַבזק כבוי תמיד |
גרסת Flashpix נתמכת | 1 |
מרחב הצבע | sRGB |
מקור הקובץ | מצלמת תמונות ספרתית |
סוג הסצנה | תמונה שצולמה ישירות |
עיבוד תמונה מותאם | תהליך רגיל |
מצב החשיפה | חשיפה אוטומטית |
איזון צבע לבן | איזון צבע לבן אוטומטי |
יחס ההתקרבות הדיגיטלית | 0 |
אורך מוקדי העדשות בסרט צילום של 35 מ"מ | 28 מילימטרים |
אופן צילום הסצנה | נוף |
בקרת הסצנה | תוספת גבוהה למטה |
ניגוד | רגיל |
רוויה | רגילה |
חדות | רגילה |
טווח נושא המרחק | תצוגה רחוקה |
מזהה תמונה ייחודי | e18696f0e5e818980000000000000000 |
התייחסות לכיוון התמונה | כיוון מגנטי |
כיוון התמונה | 91.3 |
גרסת תגי GPS | 0.0.3.2 |
תאריך השינוי האחרון של המטא־נתונים | 05:05, 21 באפריל 2021 |
מזהה ייחודי של המסמך המקורי | 8AE4290D7741EE1F0CE726715768A646 |