קובץ:Hércules separa los montes Calpe y Abyla, por Zurbarán.jpg

לקובץ המקורי (3,051 × 2,683 פיקסלים, גודל הקובץ: 6.48 מ"ב, סוג MIME‏: image/jpeg)

ויקישיתוף זהו קובץ שמקורו במיזם ויקישיתוף. תיאורו בדף תיאור הקובץ המקורי (בעברית) מוצג למטה.

תקציר

פרנסיסקו דה סורבראן: Hercules Separates Mounts Calpe and Abylla  wikidata:Q24843240 reasonator:Q24843240
אומן
פרנסיסקו דה סורבראן  (1598–1664)  wikidata:Q209615 q:it:Francisco de Zurbarán
 
פרנסיסקו דה סורבראן
שמות חלופיים
סורבראן
תיאור צייר ספרדי
תאריך לידה/פטירה ‏7 בנובמבר 1598‏ לערוך בוויקינתונים ‏27 באוגוסט 1664‏ לערוך בוויקינתונים
מיקום לידה/פטירה Fuente de Cantos (Extremadura). מדריד לערוך בוויקינתונים
פעל בתקופה 1614 לערוך בוויקינתונים–1664 לערוך בוויקינתונים
פעל ב
קובץ זהויות
artist QS:P170,Q209615
image of artwork listed in title parameter on this page
כותרת
Español: Hércules separa los montes Calpe y Abyla
סוג אובייקט ציור לערוך בוויקינתונים
סוגה ציור מיתולוגיה לערוך בוויקינתונים
תיאור
Hércules aparece en el centro de la composición en un momento de gran esfuerzo; las piernas abiertas y ligeramente flexionadas, el tronco doblado hacia el frente, la cabeza agachada y los brazos apoyados en dos empuñaduras metálicas que, clavadas sobre dos enormes peñascos, ayudan al personaje a mover esas rocas. Entre ellas, se abre una pequeña porción de mar, situada aquí justo en el centro de la composición. Esta escena recoge uno de los últimos trabajos del hijo de Júpiter, aunque su identificación concreta ha ido cambiando a lo largo del tiempo, y su simbología como emblema es de las más complejas de la serie. En la Testamentaría de Carlos II el tema se registra equivocadamente como un Hércules sosteniendo la bóveda celeste -cuando Hércules fue Atlante del mundo-, y Tormo, en 1911, identificó el episodio como el de la separación de Calpe y Abyla, un tema prácticamente inexistente para los autores del mundo clásico, como señaló López Torrijos. Esta estudiosa rechaza la interpretación de Tormo por considerar que solamente Séneca hizo referencia al episodio, sin tener repercusión alguna en los autores españoles, más atentos a relatar la colocación de las dos célebres columnas, con el episodio Non plus ultra, que cambiaría luego Carlos V, gracias a sus territorios ultramarinos, por el Plus Ultra. Recuerda López Torrijos que, según textos como la Historia general de España del padre Mariana, las columnas eran en realidad dos peñascos que sirvieron para estrechar el paso de agua entre el Atlántico y el Mediterráneo. Ahondando en esta idea, López Torrijos señala la actitud de Hércules en este lienzo, tirando para sí de las empuñaduras, reflejando la actitud de acercar los dos peñascos; una observación que parece convincente, y que reforzaría la visión del monarca español como cohesionador y no separador de tierras y reinos. Conviene recordar sin embargo que Baltasar de Victoria, una década antes de la realización de esta serie, citó expresamente el episodio de la separación de los montes. En cualquier caso, tanto en la narración de Mariana como en la de Vitoria, se hace referencia a la relación de Hércules con España y la creación de la divisa de los Austrias, lo que justificaría sobradamente la inclusión del episodio en el ciclo y su especificidad marcadamente hispánica. La composición de esta tela mantiene la formulación de todo el conjunto, centralizada en la esforzada acción del héroe, concebido con un difícil escorzo para el que por el momento no se ha encontrado referente visual anterior y que, igual que sucede con el resto de obras que componen la serie, fue pensada para ser vista desde abajo. Son especialmente interesantes las soluciones pictóricas aportadas por el extremeño para resolver las distintas zonas de la obra. El pintor aboceta de forma muy sumaria las rocas y el fondo marítimo, y anima este último mediante pequeñas y puntuales pinceladas más empastadas. En el cuerpo de Hércules, aplica el color en densidades diferentes que sirven para dar coherencia anatómica a este complicado escorzo (Texto extractado de Ruiz, L. en: El Palacio del Rey Planeta. Felipe IV y el Buen Retiro, Museo Nacional del Prado, 2005, p. 157).
תאריך יצירה 1634
date QS:P571,+1634-00-00T00:00:00Z/9
טכניקה Óleo sobre lienzo
ממדים 136 × 167 ס"מ
institution QS:P195,Q160112
מיקום נוכחי
Madrid
מספר גישה
P001241
סימוכין
מקור/צלם Galería online, Museo del Prado.

רישיון

עבודת אמנות דו-מימדית זו המוצגת בתמונה שוחררה לרשות הציבור בכל העולם בעקבות תאריך מותו של היוצר, או תאריך פרסום היצירה. לפיכך, תצלום היצירה גם הוא ברשות הציבור.
Public domain
יצירה זו נמצאת בנחלת הכלל במדינת המקור ובמדינות אחרות בהם תקופת זכויות היוצרים היא משך חיי היוצר ו-100 שנה (או פחות) מפטירתו.

You must also include a United States public domain tag to indicate why this work is in the public domain in the United States.
הקובץ הזה זוהה כקובץ חופשי מכל מגבלה ידועה תחת חוק זכויות היוצרים, כולל כל הזכויות הקשורות והסמוכות.
הודעה זו תקפה לגבי התצלומים שנוצרו בארצות הברית, בגרמניה ובמדינות רבות נוספות.

כיתובים

נא להוסיף משפט שמסביר מה הקובץ מייצג

פריטים שמוצגים בקובץ הזה

מוצג

image/jpeg

היסטוריית הקובץ

ניתן ללחוץ על תאריך/שעה כדי לראות את הקובץ כפי שנראה באותו זמן.

תאריך/שעהתמונה ממוזערתממדיםמשתמשהערה
נוכחית13:39, 25 בנובמבר 2015תמונה ממוזערת לגרסה מ־13:39, 25 בנובמבר 2015‪2,683 × 3,051‬ (6.48 מ"ב)Alonso de MendozaUser created page with UploadWizard

שימוש גלובלי בקובץ

אתרי הוויקי השונים הבאים משתמשים בקובץ זה:

מטא־נתונים