קווינטוס טרנטיוס קולאו
קווינטוס טרנטיוס קוּלֶאוֹ (Quintus Terentius Culleo) היה מגיסטראט רומאי, בן למשפחה פלבאית, שעיקר פעילותו בעשורים הראשונים של המאה ה-2 לפנה"ס.[1]
קולאו לחם במלחמה הפונית השנייה (218-201 לפנה"ס) ובמהלכה נפל בשבי הקרתגים. נסיבות האירוע אינן ידועות, והוא השתחרר משביו רק בסיומה של המלחמה, כחלק מתנאי השלום שכפה סקיפיו אפריקנוס על הקרתגים המנוצחים.[2] את הוקרתו למצילו הביע קולאו בדרך מיוחדת. הוא צעד בטריומפוס של סקיפיו אחר מרכבתו כשלראשו פּילֶאוּס – "מצנפת החירות", אותו כובע לֶבֶד מחודד שחבשו עבדים משוחררים ביום בו הוענקה להם חירותם. קולאו הוסיף לחלוק כבוד רב לסקיפיו לא רק בחייו אלא גם אחרי מותו. בהלווייתו הלך לפני המיטה חבוש אותו פילאוס, וליד קברו בפּוֹרְטָה קָאפֶּנָה חילק למלווים האבלים מוּלְסוּם, יין מומתק בדבש.[3]
ב-195 לפנה"ס היה קולאו אחד משלושה לגאטים (שליחים דיפלומטיים) שיצאו בשליחות הסנאט אל קרתגו. משימתם הייתה לבדוק אם נכונות טענות יריביו הפוליטיים של חניבעל, כי רקם קשר עם המלך אנטיוכוס לצאת במלחמה נוספת נגד רומא.[4]
ב-187 לפנה"ס נבחר קולאו לפראיטור פרגרינוס (praetor peregrinus), המגיסטראט שפיקח על ענייני המשפט שבין אזרחים רומיים לשאר תושבי איטליה שהיו בעלי ברית לרומא.[5] באותה שנה בחר הסנאט בקולאו לחקור האשמות לשחיתות שהעלו יריביהם הפוליטיים של הסקיפיונים, ובראשם קאטו הזקן, נגד סקיפיו אפריקנוס ונגד אחיו לוקיוס קורנליוס.[6]
ב-185 לפנה"ס הציג קולאו את מועמדותו לקונסולאט, אך נכשל.[7]
ב-171 לפנה"ס שוב יצא קולאו בשליחות דיפלומטית לאפריקה. הוא נשלח עם שני לגאטים נוספים אל מסיניסה ואל קרתגו, כדי לגייס פרשים נומידים ופילים לניהול המלחמה נגד פרסאוס, מלך מוקדון.[8]
מקורות
עריכה- טיטוס ליוויוס. תולדות רומא. ספרים א, ב, כא, כב, ל. תרגמה מרומית: שרה דבורצקי. ירושלים, מוסד ביאליק, תשל"ב.
לקריאה נוספת
עריכהCook, S.A. and others (editors). The Cambridge Ancient History, vol. viii: Rome and the Mediterranean, 218-133 B.C. Cambridge, Cambridge University Press, 1954. pp. 368-373.