קולואיד
קולואיד (באנגלית: Colloid) הוא תערובת כמעט הומוגנית (אחידה) בין שני חומרים. קולואיד מורכב מחלקיקים זעירים של חומר אחד ("פאזה מפוזרת") המפוזרים באופן אחיד (יחסית) בחומר אחר שחלקיקיו מקיפים את חלקיקי החומר הראשון ("פאזה רציפה"). גודל החלקיקים המפוזרים במערכת קולואידית נע בין ננומטר למיקרון.
כמה מהתערובות הידועות ביותר לאדם הן קולואידים. ניתן למיינן לפי מצבי הצבירה של שני החומרים המעורבים. הפאזה הרציפה קובעת באיזה מצב צבירה יהיה הקולואיד.
- קולואיד של גז בנוזל − קצף: קצפת מאכל, קצף גילוח.
- קולואיד של גז במוצק − קצף מוצק: קלקר, מספר מינרלים אווריריים בעלי בועות אוויר לכודות (פומיס, למשל).
- קולואיד של נוזל בגז − תרסיס (בלועזית: אירוֹסוֹל): ערפל (קולואיד של חלקיקי מים באוויר), ספריי.
- קולואיד של נוזל בנוזל − תחליב (בלועזית: אמולסיה): חלב, קרם ידיים, מיונז
- קולואיד של נוזל במוצק − תקריש (בלועזית: ג'ל): ג'לי, גבינה.
- קולואיד של מוצק בגז − תרסיס מוצק: עשן (קולואיד של פיח באוויר), אבק.
- קולואיד של מוצק בנוזל − תרחיף (בלועזית: סוּספנסיה): צבע (לציור ולצביעה), דיו, מספר תרופות בצורת סירופ.
- קולואיד של מוצק במוצק − תרחיף מוצק: סוגים מסוימים של זכוכית אשר בה מעורבים מלחים מוצקים, כמו עדשות פוטוכרומיות (מתכהות באור).
כאשר גודל החלקיקים המפוזרים בתערובת קטן מננומטר, התערובת נחשבת הומוגנית ונקראת תמיסה. כאשר גודל החלקיקים גדול ממיקרון, התערובת נחשבת הטרוגנית. קולואידים ותמיסות הם יציבים, בעוד תערובות הטרוגניות נוטות להיפרד למרכיביהן.
לעיתים קיים בלבול בין תחליב ותרחיף; בשניהם הפאזה המפזרת היא נוזל, אך הפאזה המפוזרת עשויה להיות מוצק (ואז היא מכונה סוספנסיה או תרחיף) או נוזל (ואז היא מכונה אמולסיה או תחליב), כאשר לא תמיד נעשית הבחנה ברורה במיון הקולואידים השונים לתרחיפים ולתחליבים.
תופעות פיזיקליות רבות המוכרות בפלזמה באות לידי ביטוי גם בתרחיפים מיוננים. לדוגמה, עצמים הטעונים במטען חשמלי זהה עשויים להימשך זה לזה, אם הדחייה החשמלית ההדדית ביניהן מקוזזת בשיעור הולם על ידי מטענים חשמליים מנוגדים. בתופעה זו נעשה שימוש באחד משלבי האריזה של סלילי DNA למבנה טורואידי דחוס.[1]
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- קולואיד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- קולואידים, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ Levin Y., Electrostatic correlations: from plasma to biology, 2002 Rep. Prog. Phys. 65 1577-1632, p. 1623