קול אחד לכל אחד

קול אחד לכל אחד (או: אדם אחד, קול אחד, באנגלית One man, one vote) הוא עיקרון של מדיניות בחירות לשלטון, המשמש באנגלית כסיסמה המושמעת בהפגנות למען שוויון זכות הבחירה. הסיסמה נודעת כזו שמשמשת לעידוד ארגוני שוויון וזכויות אדם, דוגמת ארגוני הסופראז' - הנלחמים למען זכות בחירה כללית אוניברסלית, ולמען שיטת הבחירות היחסיות שבה הנציגים בבית המחוקקים או במוסדות השלטון המחוזי ממונים על פי התפלגות קולות הבוחרים. התומכים בגישה זו נלחמים נגד הצבעות כפולות, מינויי שררה פוליטיים לא ראויים, והטיית בחירות כמו השתלטות מלאכותית על מחוזות בחירה במקרה של בחירות אזוריות.

תג סיסמאות פוליטי, עם סיסמת קול אחד לכל אחד באנגלית

איש איגוד הסוחרים הבריטי ג'ורג' הוואל (George Howell) טבע את המושג במנשרים שהפיצה תנועתו בשנת 1880. המושג היה בשימוש תדיר במדינות שטענו לעצמאות בשנות הארבעים עם סיום מלחמת העולם השנייה ולאחריה. יש לציין שכבר קודם לכן, עם פירוק הממלכות הגדולות של אירופה והנסיגה ממדיניות המושבות שלהן אחרי מלחמת העולם הראשונה, המושג היה נפוץ למדי. המושג שימש שוב באופן בולט בעת המאבק נגד מדיניות ההפרדה, האפרטהייד, בדרום אפריקה בשנות ה-80 בעת המאבק להפלת שלטון המיעוט הלבן.

בשנות השישים הסיסמה שימשה כביטוי מייצג בבית המשפט העליון בארצות הברית תחת נשיאות אֶרל ווֹרן, בעת המאבק לשוויון זכויות, שבסיומו נקבע סעיף בחוקת ארצות הברית לפיו החוק יופעל באופן שווה על כל תושבי ארץ זו. במשפט ריינולדס נגד סימס שבשנת 1964 נקבע שהמדינות החברות בארצות הברית חייבות לשנות את גבולות המחוזות שלהן כך שכל אוכלוסייה תקבל ייצוג הולם במוסדות השלטון של אותן מדינות. ההחלטה לא יכלה לשנות את גבולות המדינות עצמן, ומשום כך לא את שיטת הבחירות לממשל של ארצות הברית כולה, אלא רק את הבחירות למוסדות השלטון של כל מדינה. כך גם קבעו השופטים שגבולות המחוזות יותאמו כך שבבחירות לבית המחוקקים של ארצות הברית - הקונגרס, יהיה ייצוג יחסי הולם לריכוזי אוכלוסייה מרובה באזורים העירוניים או בתעשייה.

אימוץ מדיניות שוויון הזכות לבחור

באנגליה

הסיסמה שימשה ארגוני שוויון זכויות כמו הסופראז' (הנושאות בעול) לשוויון נשי, בעיקר במאבק על ייצוג שווה בפרלמנט הבריטי ובשלב מסוים גם בתביעה לשוויון ייצוגי למוסדות ההשכלה הגבוה בארץ זו, כמו גם תביעה להרחבת הזכות לבחור. דרישה זו הגיעה בעקבות מחאות בשנות החמישים של המאה העשרים, שתבעו הרחבת הזכות למעט לחולי נפש קשים, פושעים היושבים בכלא, וחברי בית הלורדים. כמו כן, כדי לקדם בחירה שווה, צעדים למניעת הצבעה כפולה התקבלו אט אט, ובשנת 1969 נחקקו תקנות למניעת הצבעה כפולה לבוחרים מאזורים סביב העיר לונדון.

באירלנד הצפונית

עם קבלת עצמאותה מבריטניה בשנת 1921, שלוש שנים לאחר תום מלחמת העולם הראשונה, צפון אירלנד ירשה את שיטת הבחירות הלא שוויונית, ולא תיקנה אותה לחלוטין עד שנת 1969, כאשר הופסקה העדפת הערך של הצבעות בעלי הממון ובעלי ההשכלה הגבוהה מהאוניברסיטאות. האגודה לזכויות האזרח, שהתבססה על הסיסמה קול אחד לכל אחד הוקמה בשנה זו, ובהמשך אותה שנה, ב-25 בנובמבר 1969, בית המחוקקים שינה את החוק וקבע זכות שוויונית לכל המצביעים.

בארצות הברית

החוק בארצות הברית דורש מפקד אוכלוסין בכל עשור, על מנת לקבוע את גבולות המחוזות ולהבטיח שבבחירות הפנים מדינתיות, וכן בבחירות לבית המחוקקים (הקונגרס) יהיה ייצוג יחסי נאמן ליחס המספרי של הבוחרים באוכלוסיית האזורים. המפקד נעשה ללא טענות בשנים קודמות, למעט המפקד של שנת 1920 עליו דילגו באופן חריג עקב שינויי חקיקה והוא נדחה בכעשור. עם זאת היו מדינות שנמנעו באופן מוצהר משינוי גבולות המחוזות למרות הנתונים. למשל מדינת אלבמה נמנעה משינויים באופן רציף משנת 1910 ועד 1972, שאז אולצה בהוראת בית המשפט המרכזי הפדרלי לבצעם.

באפריקה ואסיה

הצלחות

בחירות שוויוניות נערכו במספר ארצות מתפתחות, וביניהם בהודו עם בחירתו של מהטמה גאנדי, ובדרום אפריקה שלאחר האפרטהייד עם בחירת נלסון מנדלה.

כישלונות

בין השנים 1972 ועד 1990 היו סדרת בחירות ברודזיה (כיום זימבבווה), אנגולה וזמביה שהתנהלו באופן תקין ושוויוני, בעזרת משקיפים מהאו"ם, אך עם השתלטות רודנים על ארצות אלו בוטלו תוצאות הבחירות.

קישורים חיצוניים

• קול אחד לכל אחד במאמר הבחירות במשטר הדמוקרטי על אזרחות, מאת ניסן נווה, פורסם בשנת 2001, באתר מט"ח בשיתוף עם משרד החינוך
• איש אחד, קול אחד עשורים של החלטות משפטיות, ארי גולדמן, 21 בנובמבר 1986 (באנגלית, הניו יורק טיימס)