קונטרה אלט

קונטרה אלט או קונטרלטו (איטלקית: Contralto) הוא הקול הנשי הקלאסי הנמוך ביותר ובעל הטסיטורה הנמוכה ביותר. המנעד הקולי של קונטרה אלט נופל בין טנור למצו-סופרן, בדרך כלל בין הפה הנמצא מתחת לדו האמצעי (F₃ בכתיב מוזיקלי מדעי) ובין הסול במנעד השמיני (G₅). ישנם קולות העשויים גם להגיע למי במנעד השלישי או עד לסי במול במנעד החמישי (B♭₅).

סוגי קונטרה אלט

המונח קונטרה אלט הוא בעל משמעות בהקשר של שירה קלאסית או שירת אופרה. גם בפרקטיקה האופרטית הנוכחית, זמרות קונטרה אלט מסווגות בדרך כלל כמצו-סופרן, כיוון שהאחד יכול לכסות את טווח הצלילים של האחר. קונטרה אלט בדרך כלל מיוחס לזמרות. זמרים, שטווח הצלילים שלהם נופל בטווח הזה או גבוה מכך ידועים כקונטרה טנור. המונח האיטלקי Contralto והמונח Alto אינם מונחים זהים. המונח האחרון מתייחס לתחום קול מסוים בשירת מקהלה ללא התייחסות לגורמים כמו טסיטורה, צבע קול ומשקל קול.

בטווח הקטגוריה של קונטרה אלט ישנן שלוש תת-קטגוריות – קונטרה אלט מסלסל, קונטרה אלט לירי וקונטרה אלט דרמטי.

• קונטרה אלט קולורטורה - זמרות בעלות קול קליל, מהיר וגמיש. סוג הקול הזה נדיר.
• קונטרה אלט לירי – גבוה יותר מקונטרה אלט דרמטי אך לא מציג גמישות קולית כשל קונטרה אלט קולורטורה. סוג זה של קונטרה אלט, בעל צבע קול גבוה, הוא השכיח ביותר ובדרך כלל תחום בין סול מתחת לדו האמצעי (G₃) ולסול שני מנעדים מעל (G₅).
• קונטרה אלט דרמטי – הוא הקונטרה האלט העמוק, החזק והכבד ביותר. לקול זה עוצמה גבוהה יותר מלשני סוגי הקונטרה אלט האחרים. זמרות בסיווג זה כמו בסיווג קונטרה אלט מסלסל הן נדירות. התחום המוזיקלי שלו הוא בין סול מתחת לדו האמצעי (G₃) ולה מעל הדו האמצעי (A₄).

באופרה

קונטרה אלט אופרטי הוא נדיר, ובספרות האופרה יש תפקידים מעטים שנכתבו במיוחד עבור קולות אלו. לזמרות קונטרה אלט נכתבים בדרך כלל תפקידי נשים כמו אנג'לינה בלה צ'נרנטולה, רוזינה בספר מסביליה או אולגה ביבגני אונייגין, אך בדרך כלל בתפקידים נבליים או "גבריים".

אמרה נהוגה בין זמרות הקונטרה אלט, על כך שהן יכולות לשחק "מכשפות, כלבתות או מכנסיים" (באנגלית: witches, bitches & breeches).

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קונטרה אלט בוויקישיתוף

• קונטרה אלט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)