קונרד יאקוב טמינק

זואולוג הולנדי (1778–1858)

קונרד יאקוב טמינקהולנדית: Coenraad Jacob Temminck; לידה: אמסטרדם, 31 במרץ 1778 - פטירה: ליידן, 30 בינואר 1858) היה זואולוג הולנדי. הוא היה המייסד והמנהל הראשון של המוזיאון הלאומי להיסטוריה של הטבע בליידן, מ-1820 עד 1858.

קונרד יאקוב טמינק
Coenraad Jacob Temminck
לידה 31 במרץ 1778
אמסטרדם עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 בינואר 1858 (בגיל 79)
Lisse, הולנד עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי זואולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים הולנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Begraafplaats Groenesteeg עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות Naturalis Biodiversity Center עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

ילדות

עריכה

קונרד יאקוב טמינק היה בנם של אליידה ואן סטמהורסט ויאקוב טמינק (1748–1822). אביו יאקוב היה אריסטוקרט שכיהן כגזבר בחברת הודו המזרחית ההולנדית באמסטרדם, ובעל קשרים ענפים למספר רב של הרפתקנים ואספנים. בדומה לאנשים רבים בעלי מעמד באותה תקופה, ליאקוב (האב) היה אוסף פוחלצים של עופות ובעלי-חיים, אותו ירש קונרד. קונרד יאקוב חונך בביתו על-ידי מושל שווייצרי.

משרות כבוד באמסטרדם

עריכה

בספטמבר 1794, כשהיה רק בן 16, הוא קיבל תפקיד סיניקור (משרת נוחות) בשכר טוב כמנהל מכירות של העיר אמסטרדם. הרפובליקה הבטאווית נוסדה בשנת 1795, ובשנת 1798 העירייה המנהלית ביקשה להעבירו מתפקיד זה. עם זאת, הוא התנגד בהצלחה להחלטה זו והצליח לשמור על תפקידו עד אפריל 1812.

אנשי קשר ופרסומים מדעיים (עד 1820)

עריכה

בשנת 1804 התחתן עם דיוניסיה קתרינה קאו. הם נסעו יחד לאופנבך (גרמניה) שם פגש את האורניתולוג הגרמני המפורסם דאז ברנהרד מאייר ועבד איתו במשך כשישה חודשים.

בשנת 1806 התיישב עם אוסף הציפורים הגדול שלו בביתו בהרנחראכט. בין 1807 ל-1818 כתב טמינק מספר רב של פרסומים שהפכו אותו למפורסם. הוא הפך לחבר כבוד בשש אגודות זרות לתולדות הטבע. הוא גם קיבל משרות כבוד ועיטורים הן מלואי נפוליאון בונפרטה בתקופת ממלכת הולנד והן מהקיסר נפוליאון בונפרטה עצמו ב-1812. בשנים 1808 ו-1815 הוא כבר היה מעורב באופן הדוק בניהול ובקטלוג של חפצים ממוזיאון לואי נפוליאון ומהקבינט הלאומי לתולדות הטבע.

כמנהל המוזיאון הלאומי להיסטוריה של הטבע

עריכה
 
דיוקן

לאחר 1813, טמינק הסתגל במהירות לנסיבות הפוליטיות המשתנות. באמצעות חברו אנטון ריינהרד פאלק, שהיה לו קשרים טובים עם המלך החדש ויליאם הראשון, הוא הציע את שירותיו ובשנת 1815 הקים חיל יגרים מתנדבים רכובים על סוסים כדי להילחם נגד נפוליאון.

היחסים הטובים עם המלך ופאלק אפשרו לו להציע לממשלה להקים מוזיאון לאומי על ידי מיזוג שלושה אוספים: האוסף של אוניברסיטת ליידן, הקבינט הלאומי לתולדות הטבע, והאוסף הפרטי טמינק עצמו; ולמנות אותו כדירקטור בשכר שנתי של לפחות 2,000 גילדן הולנדי לשנה. הצעה זו הפכה לצו מלכותי ב-9 באוגוסט 1820.

ב-1825 הביא את הרמן שלגל לליידן, בתחילה בתור מומחה לפחלוץ, אך ב-1828 שלגל הפך לאוצר של כל בעלי החוליות. שלגל פילס את דרכו כדי להפוך לסמכות מוכרת בינלאומית וירש את טמינק כמנהל המוזיאון ב-1858.

חיים פרטיים

עריכה

טמינק התחתן שלוש פעמים, לראשונה ב-1804 עם דיוניסיה קתרינה קאו שנפטרה ב-1828. ב-1830 נישא לקתרינה נפו; היא מתה ב-1834. לאחר מכן התחתן עם אנה אגנטה סמיסארט, ולזוג נולדו ארבעה בנים (משני הנישואים הראשונים לא היו לו ילדים).

ממכתביו ומהביוגרפיות שלו, לפי הולטהאוס, הוא מתואר כ"אדם ישר שידע לתת השראה לאחרים". המנהל שלו במוזיאון, יוהנס אנדראס סוזנה (1795–1859), כינה אותו "סוחר ממולח וערמומי".

ב-1834 עבר לליידן (לפני כן ביקר במוזיאון מדי שבוע) והתגורר בבריסטראט. טמינק לא היה חובב אמנות ולא ביקר בתיאטראות; הוא העדיף לצאת לציד באזור ליס בזמנו הפנוי. הוא טייל באירופה, אך מעולם לא ביקר באיי הודו המזרחיים ההולנדיים. הוא נפטר בשנת 1858 בביתו בליידן בבריסטראט.

עבודה ומורשת

עריכה

לפני שהפך למנהל המוזיאון, הוא כתב, בין היתר, את הספר Manuel d'ornithologie, ou Tableau systematique des oiseaux qui se trouvent en Europe (1820), שנודע במשך שנים בזכות כספר מצטיין על ציפורים אירופיות. הספר Histoire naturelle générale des Pigeons et des Gallinacées פורסם גם בין 1813 ל-1817.

בשנת 1820 החל טמינק לפרסם את Nouveau Recueil de Planches coloriées d'Oiseaux, התיאור של אוסף ציפורים מאת האספן הצרפתי מייפרן-לאוג'יר ברון דה שרטרוז, אותו פגש טמינק בפריז.

בשנת 1820, ביוזמתו של טמינק, נוסדה הוועדה להיסטוריה של הטבע כדי לחקור את ההיסטוריה הטבעית של איי הודו המזרחיים ההולנדיים וגם לשם איסוף עבור אוסף המוזיאון שם. תוצאות מחקרים אלה פורסמו על ידי טמינק ב-"חיבורים על ההיסטוריה הטבעית של רכוש הולנד מעבר לים". טמינק פרסם גם את תוצאות החומר שאסף פיליפ פרנץ פון סיבולד ביפן בין השנים 1823–1829 ב-"פאונה ג'פוניקה" (1844–1850).

לטמינק היה קשר גם עם אלכסנדר פון הומבולדט, אחד מחוקרי הטבע החשובים ביותר באותה תקופה. פון הומבולדט הכיר אולי את משפחת טמינק כבר כשביקר בהולנד ב-1790. בכל מקרה, יש התכתבות ענפה בין טמינק ופון הומבולדט על ממצאי האוספים באסיה ובדרום אמריקה.

הוא תרם רבות ליצירת החלק האחרון (החמישי) של "ספר הצפרות ההולנדי" (אנ').

טמינק (לעיתים יחד עם שלגל), תיאר 360 מינים שונים של ציפורים שעדיין נחשבים למינים עצמאיים ב-2012.[1]

הנצחה

עריכה
 
חופית טמינק קרויה על שמו

מספר רב מאוד של מיני ציפורים ובעלי חיים נקראו על שמו:[2]

כרישים

דגים

זוחלים

ציפורים

יונקים

דרווין נגד טמינק

עריכה

בשנת 1868, חוקר הטבע האנגלי המפורסם צ'ארלס דרווין שגה כשהכחיש את קיומה של מוטציה חסר זנב של תרנגול ברי לנקה, אותה תיאר טמינק ב-1807.[3]

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא קונרד יאקוב טמינק בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ (באנגלית)Gill, F., Wright, M. & Donsker, D. (2012). IOC World Bird Names (version 3.1).
  2. ^ Grayson, Mike. "A ZOOLOGICAL "WHO WAS WHO"". docs.google.com. p. 14. אורכב מ-המקור ב-24 בדצמבר 2016. נבדק ב-24 בדצמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Grouw, Hein van, Dekkers, Wim & Rookmaaker, Kees (2017). On Temminck’s tailless Ceylon Junglefowl, and how Darwin denied their existence. Bulletin of the British Ornithologists’ Club (London), 137 (4), 261-271. [1]