קונרד יאקוב טמינק
קונרד יאקוב טמינק (בהולנדית: Coenraad Jacob Temminck; לידה: אמסטרדם, 31 במרץ 1778 - פטירה: ליידן, 30 בינואר 1858) היה זואולוג הולנדי. הוא היה המייסד והמנהל הראשון של המוזיאון הלאומי להיסטוריה של הטבע בליידן, מ-1820 עד 1858.
לידה |
31 במרץ 1778 אמסטרדם |
---|---|
פטירה |
30 בינואר 1858 (בגיל 79) Lisse, הולנד |
ענף מדעי | זואולוגיה |
מקום מגורים | הולנד |
מקום קבורה | Begraafplaats Groenesteeg |
מוסדות | Naturalis Biodiversity Center |
ביוגרפיה
עריכהילדות
עריכהקונרד יאקוב טמינק היה בנם של אליידה ואן סטמהורסט ויאקוב טמינק (1748–1822). אביו יאקוב היה אריסטוקרט שכיהן כגזבר בחברת הודו המזרחית ההולנדית באמסטרדם, ובעל קשרים ענפים למספר רב של הרפתקנים ואספנים. בדומה לאנשים רבים בעלי מעמד באותה תקופה, ליאקוב (האב) היה אוסף פוחלצים של עופות ובעלי-חיים, אותו ירש קונרד. קונרד יאקוב חונך בביתו על-ידי מושל שווייצרי.
משרות כבוד באמסטרדם
עריכהבספטמבר 1794, כשהיה רק בן 16, הוא קיבל תפקיד סיניקור (משרת נוחות) בשכר טוב כמנהל מכירות של העיר אמסטרדם. הרפובליקה הבטאווית נוסדה בשנת 1795, ובשנת 1798 העירייה המנהלית ביקשה להעבירו מתפקיד זה. עם זאת, הוא התנגד בהצלחה להחלטה זו והצליח לשמור על תפקידו עד אפריל 1812.
אנשי קשר ופרסומים מדעיים (עד 1820)
עריכהבשנת 1804 התחתן עם דיוניסיה קתרינה קאו. הם נסעו יחד לאופנבך (גרמניה) שם פגש את האורניתולוג הגרמני המפורסם דאז ברנהרד מאייר ועבד איתו במשך כשישה חודשים.
בשנת 1806 התיישב עם אוסף הציפורים הגדול שלו בביתו בהרנחראכט. בין 1807 ל-1818 כתב טמינק מספר רב של פרסומים שהפכו אותו למפורסם. הוא הפך לחבר כבוד בשש אגודות זרות לתולדות הטבע. הוא גם קיבל משרות כבוד ועיטורים הן מלואי נפוליאון בונפרטה בתקופת ממלכת הולנד והן מהקיסר נפוליאון בונפרטה עצמו ב-1812. בשנים 1808 ו-1815 הוא כבר היה מעורב באופן הדוק בניהול ובקטלוג של חפצים ממוזיאון לואי נפוליאון ומהקבינט הלאומי לתולדות הטבע.
כמנהל המוזיאון הלאומי להיסטוריה של הטבע
עריכהלאחר 1813, טמינק הסתגל במהירות לנסיבות הפוליטיות המשתנות. באמצעות חברו אנטון ריינהרד פאלק, שהיה לו קשרים טובים עם המלך החדש ויליאם הראשון, הוא הציע את שירותיו ובשנת 1815 הקים חיל יגרים מתנדבים רכובים על סוסים כדי להילחם נגד נפוליאון.
היחסים הטובים עם המלך ופאלק אפשרו לו להציע לממשלה להקים מוזיאון לאומי על ידי מיזוג שלושה אוספים: האוסף של אוניברסיטת ליידן, הקבינט הלאומי לתולדות הטבע, והאוסף הפרטי טמינק עצמו; ולמנות אותו כדירקטור בשכר שנתי של לפחות 2,000 גילדן הולנדי לשנה. הצעה זו הפכה לצו מלכותי ב-9 באוגוסט 1820.
ב-1825 הביא את הרמן שלגל לליידן, בתחילה בתור מומחה לפחלוץ, אך ב-1828 שלגל הפך לאוצר של כל בעלי החוליות. שלגל פילס את דרכו כדי להפוך לסמכות מוכרת בינלאומית וירש את טמינק כמנהל המוזיאון ב-1858.
חיים פרטיים
עריכהטמינק התחתן שלוש פעמים, לראשונה ב-1804 עם דיוניסיה קתרינה קאו שנפטרה ב-1828. ב-1830 נישא לקתרינה נפו; היא מתה ב-1834. לאחר מכן התחתן עם אנה אגנטה סמיסארט, ולזוג נולדו ארבעה בנים (משני הנישואים הראשונים לא היו לו ילדים).
ממכתביו ומהביוגרפיות שלו, לפי הולטהאוס, הוא מתואר כ"אדם ישר שידע לתת השראה לאחרים". המנהל שלו במוזיאון, יוהנס אנדראס סוזנה (1795–1859), כינה אותו "סוחר ממולח וערמומי".
ב-1834 עבר לליידן (לפני כן ביקר במוזיאון מדי שבוע) והתגורר בבריסטראט. טמינק לא היה חובב אמנות ולא ביקר בתיאטראות; הוא העדיף לצאת לציד באזור ליס בזמנו הפנוי. הוא טייל באירופה, אך מעולם לא ביקר באיי הודו המזרחיים ההולנדיים. הוא נפטר בשנת 1858 בביתו בליידן בבריסטראט.
עבודה ומורשת
עריכהלפני שהפך למנהל המוזיאון, הוא כתב, בין היתר, את הספר Manuel d'ornithologie, ou Tableau systematique des oiseaux qui se trouvent en Europe (1820), שנודע במשך שנים בזכות כספר מצטיין על ציפורים אירופיות. הספר Histoire naturelle générale des Pigeons et des Gallinacées פורסם גם בין 1813 ל-1817.
בשנת 1820 החל טמינק לפרסם את Nouveau Recueil de Planches coloriées d'Oiseaux, התיאור של אוסף ציפורים מאת האספן הצרפתי מייפרן-לאוג'יר ברון דה שרטרוז, אותו פגש טמינק בפריז.
בשנת 1820, ביוזמתו של טמינק, נוסדה הוועדה להיסטוריה של הטבע כדי לחקור את ההיסטוריה הטבעית של איי הודו המזרחיים ההולנדיים וגם לשם איסוף עבור אוסף המוזיאון שם. תוצאות מחקרים אלה פורסמו על ידי טמינק ב-"חיבורים על ההיסטוריה הטבעית של רכוש הולנד מעבר לים". טמינק פרסם גם את תוצאות החומר שאסף פיליפ פרנץ פון סיבולד ביפן בין השנים 1823–1829 ב-"פאונה ג'פוניקה" (1844–1850).
לטמינק היה קשר גם עם אלכסנדר פון הומבולדט, אחד מחוקרי הטבע החשובים ביותר באותה תקופה. פון הומבולדט הכיר אולי את משפחת טמינק כבר כשביקר בהולנד ב-1790. בכל מקרה, יש התכתבות ענפה בין טמינק ופון הומבולדט על ממצאי האוספים באסיה ובדרום אמריקה.
הוא תרם רבות ליצירת החלק האחרון (החמישי) של "ספר הצפרות ההולנדי" (אנ').
טמינק (לעיתים יחד עם שלגל), תיאר 360 מינים שונים של ציפורים שעדיין נחשבים למינים עצמאיים ב-2012.[1]
הנצחה
עריכהמספר רב מאוד של מיני ציפורים ובעלי חיים נקראו על שמו:[2]
כרישים
- כריש רחב-סנפיר Lamiopsis temminckii
דגים
- מין של שפמנון נקאי Ancistrus temminckii
- מין הקרפיון Zacco temminckii
- מין הקרפיון Nipponocypris temminckii
- מין האדרון Hypoatherina temminckii
- מין האבובון Syngnathus temminckii
- שופינון שמנוני Rovetus temminckii (כשם נרדף)
- מין הדקר Aulacocephalus temmincki
- Ditrema temminckii
- מין השיפתון Cirrhilabrus temminckii
- גוראמי נשקן Helostoma temminckii
זוחלים
- צב אליגטור מצוי Macrochelys temminckii
- מין של חומט Tytthoscincus temmincki
ציפורים
- טרגופן טמינק Tragopan temminckii
- רץ מדבר טמינק Cursorius temminckii
- חופית טמינק Calidris temminckii
- מין של תחמס אוזנן Eurostopodus temminckii
- מין הכחל Coracias temminckii
- מין הנקר Picumnus temminckii
- מין הנקר Smutsia temminckii
- מין של חנקן-קוקייה Coracina temminckii
- מין בסוג Orthonyx Orthonyx temminckii
- מין הצופית Aethopyga temminckii
- בשם האנגלי של צחיחנית מדבר Temminck's lark
- בשמות תת-מינים נוספים
יונקים
- מין של עטלף שועל מעופף Pteropus temminckii
- מין אשף בסוג Molossops Molossops temminckii
- פנגולין הכף Dendrocopos temminckii
- חתול זהוב אסייתי Catopuma temminckii
- אובלנה דרומית Hunterus temminckii (כשם נרדף)
דרווין נגד טמינק
עריכהבשנת 1868, חוקר הטבע האנגלי המפורסם צ'ארלס דרווין שגה כשהכחיש את קיומה של מוטציה חסר זנב של תרנגול ברי לנקה, אותה תיאר טמינק ב-1807.[3]
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ (באנגלית)Gill, F., Wright, M. & Donsker, D. (2012). IOC World Bird Names (version 3.1).
- ^ Grayson, Mike. "A ZOOLOGICAL "WHO WAS WHO"". docs.google.com. p. 14. אורכב מ-המקור ב-24 בדצמבר 2016. נבדק ב-24 בדצמבר 2016.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Grouw, Hein van, Dekkers, Wim & Rookmaaker, Kees (2017). On Temminck’s tailless Ceylon Junglefowl, and how Darwin denied their existence. Bulletin of the British Ornithologists’ Club (London), 137 (4), 261-271. [1]