קשישטוף קישלובסקי
קשישטוף קישלובסקי (בפולנית: Krzysztof Kieślowski; 27 ביוני 1941 ורשה, פולין – 13 במרץ 1996 ורשה) היה תסריטאי ובמאי קולנוע פולני.
קשישטוף קישלובסקי בפורטרט של הצלם האיטלקי אלברטו טרילה, פסטיבל הסרטים של ונציה, 1994 | |
לידה |
27 ביוני 1941 ורשה, גנרלגוברנמן |
---|---|
פטירה |
13 במרץ 1996 (בגיל 54) ורשה, רפובליקת פולין |
מקום קבורה | בית הקברות פובונזקי |
מדינה | פולין |
תקופת הפעילות | מ-1955 |
מקום לימודים | בית הספר הלאומי לקולנוע בלודז' |
מספר צאצאים | 1 |
פרסים והוקרה | |
פרופיל ב-IMDb | |
ביוגרפיה
עריכהקישלובסקי נולד בוורשה שבפולין, למשפחה קתולית. האב היה מהנדס, ובעקבות מחלת השחפת בה לקה אביו, נדדה המשפחה מוורשה לכל מקום בו יכלו למצוא טיפול מתאים. בגיל 16 החל ללמוד בבית ספר לכבאות, אך בשלב מוקדם נשר מהלימודים ועבר ללמוד בימוי תיאטרון בבית הספר הטכני לתיאטרון בוורשה. קישלובסקי השלים את לימודי הקולנוע בבית הספר לקולנוע בלודז' לאחר שנכשל שלוש פעמים במבחני הקבלה. שם גם למד הבמאי רומן פולנסקי.
בראשית דרכו יצר קישלובסקי סרטים דוקומנטריים שעסקו בחיי היומיום של מעמד הפועלים בפולין. החל משנת 1975 החל ליצור סרטים עלילתיים, ובשנת 1979 זכה לראשונה בהכרה ממסדית, עם זכייתו בפרס הראשון בפסטיבל הבינלאומי לקולנוע במוסקבה.
קישלובסקי מת בגיל 54 בוורשה במהלך ניתוח לב פתוח בעקבות התקף לב. ידידו הקרוב זביגנייב פרייזנר, שהלחין פסקולים לכמה מסרטיו (לרבות טרילוגיית שלושת הצבעים (אנ')), הלחין לזכרו את היצירה רקוויאם לחבר שלי.
יצירות בולטות
עריכהסרטו "שלושת הצבעים: כחול" זכה בשנת 1993 בפרס ראשון בפסטיבל הסרטים בוונציה. הסרט "כחול" פתח טרילוגיה של סרטים המתארת את האיחוד האירופי דרך שלושה משלים (כל אחד מהסרטים). כחול - מתייחס לחירות, לבן - מתייחס לשוויון, ואדום - מתייחס לאחווה, שלושת צבעי הדגל הצרפתי המתייחסים בהתאמה לשלושת העקרונות של המהפכה הצרפתית. ב"כחול" שיחקו ז'ולייט בינוש, שרלוט ורי ובנואה רז'ן[1].
סרטיו העלילתיים הבולטים ביותר של קישלובסקי הם "חייה הכפולים של ורוניק"[2], "דקלוג (עשרת הדיברות)" ו"שלושת הצבעים: כחול, לבן, אדום".
למרות שטען כי הוא פורש מעולם הקולנוע לאחר שהשלים את טרילוגיית שלושת הצבעים (אנ'), הרי שעד מותו עבד על טרילוגיה חדשה, אותה לא הספיק להשלים. שלושת התסריטים שנותרו בלתי גמורים הושלמו על ידי במאים צעירים ועד כה הופקו שניים מסרטי הטרילוגיה: "שמים" (Heaven, 2002)[3], שבוים על ידי טום טייקר, ו"גיהנום" (Hell, 2005), שבוים על ידי דניס טנוביק[4].
סרטים עלילתיים
עריכהשמות הסרטים בעברית כפי שהופצו בישראל:
- Personnel (Personnel) -1975
- The Scar (Blizna) -1976
- Camera Buff (Amator) -1979
- Blind Chance (Przypadek) -1981 - כוחו של מקרה
- No End (Bez końca) -1984 - לשכב עם זר
- The Decalogue (Dekalog) -1988 - עשרת הדברות
- A Short Film About Killing (Krótki film o zabijaniu) -1988
- A Short Film About Love (Krótki film o miłości) -1989 - סיפור קצר על אהבה
- The Double Life of Véronique (La Double vie de Véronique/Podwójne życie Weroniki) -1991 -חייה הכפולים של ורוניק
- Three Colors: Blue (Trois couleurs: Bleu) -1993 - שלושת הצבעים: כחול
- Three Colors: White (Trois couleurs: Blanc/Trzy kolory: Biały) -1994 - שלושת הצבעים: לבן
- Three Colors: Red (Trois couleurs: Rouge) -1994- שלושת הצבעים: אדום
קישורים חיצוניים
עריכה- קשישטוף קישלובסקי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- קשישטוף קישלובסקי, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- קשישטוף קישלובסקי, באתר AllMovie (באנגלית)
- קשישטוף קישלובסקי, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- קשישטוף קישלובסקי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- קשישטוף קישלובסקי, באתר Discogs (באנגלית)
- קשישטוף קישלובסקי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- קשישטוף קישלובסקי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- שמוליק דובדבני, קומוניסט, אוהב בני אדם?, באתר ynet, 8 באפריל 2008
- מרב יודילוביץ', רטרוספקטיבה לקישלובסקי בסינמטקים, באתר ynet, 25 במרץ 2008
- רטרוספקטיבה לקשישטוף קישלובסקי, הבמה
- אורי קליין, אפור או בלי צבעים בכלל, באתר הארץ, 6 באפריל 2008
- ענר פרמינגר, "משפט וקולנוע בראי 'דקלוג' של קישלובסקי", שאר רוח 1, המכללה האקדמית ספיר, אביב תשס"ה - 2005, עמ' 60–64
- נירית אנדרמן, מבט מקרוב על קשישטוף קישלובסקי, מי שהיה אחד מגדולי הבמאים של אירופה, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2021
- קז'ישטוף קישלובסקי (1941-1996), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ אורי קליין, אפור או בלי צבעים בכלל, באתר הארץ, 6 באפריל 2008
- ^ מאיר שניצר, סרט / האחת מתה, והשנייה דא, חדשות, 20 בנובמבר 1991
- ^ נסים דיין, הידיים, ידי קישלובסקי, באתר גלובס, 4 ביולי 2002
- ^ אורי קליין, עוד שלוש אחיות, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2006