קזווין (עיר)
קזווין (בפרסית: قزوین) היא עיר הבירה של מחוז קזווין באיראן. למשך מעל 40 שנה (1555–1598) הייתה קזווין עיר הבירה של האימפריה הספווית. כיום ידועה העיר כעיר הבירה הקליגרפית של איראן. העיר ידועה גם בשל הבקלווה, דפוסי שטיח, משוררים והשפעת האתנולקט הפהלוי על המבטא הפרסי המקומי. העיר ממוקמת בצפון איראן, 165 ק"מ צפונית-מערבית לטהראן, בגובה 1,278 מטר מעל פני הים.
![]() | |
השער למקדש חוסיין מהמאה ה-19 בקזווין | |
מדינה |
![]() |
---|---|
מחוז | קזווין |
ראש העיר | עלי ספארי |
שטח | 64.132 קמ"ר |
גובה | 1,278 מטרים |
דת | אסלאם |
אוכלוסייה | |
‑ בעיר | 402,748 (2016) |
‑ צפיפות | 9,030 נפש לקמ"ר (2016) |
קואורדינטות | 36°17′08″N 50°00′15″E / 36.285436666667°N 50.0041°E |
אזור זמן | UTC +3:30 |
http://www.shahrdariqazvin.com/ | |
היסטוריה
עריכהממצאים ארכאולוגיים מעידים על התיישבות באזור זה לפני כ-9,000 שנה. שם העיר קזווין נגזר משמם של אנשי כספיאן (אנ'), אשר על שמם נקרא גם הים הכספי. העיר הנוכחית הוקמה ככל הנראה על ידי שאפור השני כשבנה לעצמו טירה על מנת להשליט סדר באזור.
בשנת 644, נכבשה העיר על ידי ערבים. העיר נחשבת כאחת מ"ערי הספר" המוסלמיות דהיינו כעיר קדושה שאיננה מכה מדינה או ירושלים.[1] במהלך הפלישה המונגולית במאה ה-13 נפלה העיר לידי המונגולים ונחרבה על ידי הולאגו חאן.
מ-1548 עד 1598, קזווין הייתה עיר הבירה של האימפריה הספווית.
במהלך מלחמת העולם הראשונה ומלחמת העולם השנייה, הופצצה העיר בידי ברית המועצות. בשנת 1921, הוביל רזא ח'אן יחידת פרשים מקזווין לטהראן להפיכה צבאית וייסד את שושלת פהלווי.
בשנת 1962 התרחשה רעידת אדמה קשה בחבל קזווין, אשר הרסה את כל התשתיות האזרחיות והחקלאיות. בעקבות רעידת האדמה נשלחה לעיר קזווין משלחת של מומחים ישראלים מטעם חברת תה"ל במסגרת פרויקט חקלאי שנועד לסייע בשיקום האזור. בראשיתו מנה צוות הפרויקט אחת עשרה משפחות ישראליות. בהיעדר מערכת חינוך מתאימה הוקם בעיר גן ילדים ובית ספר ישראלי - בית הספר הישראלי בקזווין, אירן. במהלך שנות השישים גדל צוות הפרויקט, שמנה בשיאו כשישים משפחות, אשר קיימו בעיר חיי קהילה ישראלית מלוכדת.
-
הכנסייה הרוסית
-
ארמון צ'הל סותון בקזווין
-
המסגד העתיק
-
מגדלי ח'רקאן
אתרים
עריכה- מיימון קלעה - שרידי מבנה מסוף התקופה הסאסאנית
- ארמון צ'הל סותון (אנ') - מבנה מתקופת שאה תהמאספ. כיום הוא מאכלס את מוזיאון הקליגרפיה
- המסגד העתיק של קזווין - נבנה בפקודת הארון א-רשיד על בסיס מקדש אש קדום
- מגדלי ח'רקאן (אנ') - שני מבני מאוזוליאום מהתקופה הסלג'וקית בהם קבורים שני נסיכים סלג'וקים
- הכנסייה הרוסית - נבנתה ב-1905 לרווחת הנוצרים שעבדו בעיר
- מוזיאון החקלאות
- חמאם בלוור
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של קזווין
- קזווין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ עופר לבנה כפרי, עיונים במעמדה של ירושלים באיסלאם הקדום, ירושלים: יצחק בן צבי, תשסא