קירקוס

ברומא העתיקה, קירקוס (בלטינית: Circus) היה מגרש מעגלי תחת כיפת השמיים ששימש כמרכז הבידור להמונים של תקופתו. שם התקיימו מרוצי סוסים, מרוצי מרכבות וכן שימש הקירקוס כזירת שעשועים ומקום בו נערכו מופעים ואירועים המוניים אחרים. לשם ביצוע קרבות ימיים או שיחזורם היה מוצף הקירקוס במים.

תחרות הרכיבה, על סממניה והשלכותיה, התאימה למדיום זה, במיוחד על רקע כוחו ההולך וגובר של ההמון, מחוסר העבודה, אשר הצטופף בעיר רומא וזכה במנות גדושות של "לחם ושעשועים". בדרך זו ביקשו השליטים לחזק את נאמנות ההמון כלפיהם ולאפשר מוצא לפורקן יצרים ושחרור אגרסיות. תחרויות אלה הבליטו את הדאגה לנוחיות הצופים, לרווחתם ולעונג נפשם, והדגישו את ההבדל העיקרי בין התרבות ההלנית לרומית: הראשונה - התמקדה בשחקנים ובספורטאים, בעוד השנייה - פניה כוונו לקהל הצופים.

ארכיטקטורה

תוכנית הקירקוס מקסימוס

הקירקוס היה דומה במבנהו להיפודרום היווני ששימש למטרה דומה. מסלול המרוצים עצמו היה צר, וחולק לשניים באמצעות "ספינא" - אזור מוגבה שהוקם באמצע המסלול וחצה אותו. מהרגע שהחל המירוץ יכלו המשתתפים לחסום את דרכם של מתחריהם ובכך לגרום להם להתנגש ב"ספינא". עם השנים נוספו על ה"ספינא" עמודים, קישוטים, חפצי-אמנות ופסלים, עד שלבסוף לא יכלו הצופים מצדו האחד לראות מה קורה בצד השני של המסלול, מה שהוסיף מתח לאירוע. בכל אחד מצידי ה"ספינא" היו רחבות סיבוב, שנקראו "מטאי", בהן התרחש חלק גדול מהתאונות.

בכוונה לשפר את המתקן ולשכללו, דאגו הרומאים לסידור מיוחד של מכלאות הזינוק למרכבות. בשונה מן ה"היפודרומוס" של אולימפיה, שם ביקשו להתגבר על בעיית תזמון הזינוק עד לישורת, שמו הרומאים את הדגש על המרחב: אדני-הזינוק יצרו מבנה דמוי קשת (קמורה ביחס לציר המרכזי), וכך השתווה המרחק מכל מתקן-זינוק עד למרכז היישורת.

לנוחיות הקהל הותקן כן מיוחד מוגבה עליו שבע צלחות, שנקראו גם "ביצים", שבתום כל סיבוב "ירדה" אחת מהן (כעין לוח-תוצאות). אביזר זה הוצג לראשונה ב-174 לפנה"ס, ובשנת 33 לפנה"ס נוספו גם פסלונים של דולפיני ברונזה שצנחו, בזה אחר זה, לתוך תעלת מים שהותקנה ב"ספינא".

כל קיסר ושליט הוסיף נופך משלו למתקן, תוך שהוא משפרו ומשכללו: יוליוס קיסר ציווה לחצוב בגבעות שסביב הזירה כדי לבנות מדרגות לנוחיות הצופים, ואוגוסטוס הוסיף תא-כבוד מיוחד לאנשי חצרו; כן כוסה ביוזמתו המסלול בשכבת חול המעורבת בגרגרי חצץ אשר נצצו בברק קרני השמש. בימיו התקיימו 12 מרוצים ליום. בימי הקיסר גאיוס קליגולה הוכפל מניינם.

קירקוסים בעולם העתיק

ברחבי העולם נמצאו שרידיהם של למעלה מ-60 קירקוסים.

קירקוס מקסימוס

ערך מורחב – קירקוס מקסימוס

המרהיב מבין קרקסאות רומא היה הקירקוס מקסימוס, שממדיו - אורכו 600 מטרים ורחבו 200, חבקו קהל שיא של כרבע מיליון צופים. מסלול המירוץ נבנה על גבי הרמה הטבעית הנמוכה של העמק במרכז העיר, וקרקעיתו הרכה והספוגית ריככה את נפילת הרוכבים.

קירקוס פלאמיניוס

ערך מורחב – קירקוס פלאמיניוס

הקירקוס היה ממוקם בקצהו הדרומי של שדה מרס, בסמוך לנהר הטיבר. הקירקוס נבנה ביוזמת גאיוס פלאמיניוס בשנת 221 לפנה"ס, ובראשיתו היה מגרש שאורכו כ-500 מטרים, אשר שימש למשחקים.

הקירקוסים בקיסריה

בקיסריה נמצאו שני קירקוסים, האחד הוא הההיפוסטדיום ששימש כהיפודרום ואצטדיון כאחד, והשני הוא הקירקוס שנבנה בימיו של אדריאנוס.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קירקוס בוויקישיתוף