קישור

אמצעי המאפשר לעבור מדף לדף באינטרנט

בגלישה ברשת האינטרנט, קישור (היפר-קישור) או לִינְקאנגלית: link, קיצור ל-hyperlink) הוא אמצעי המאפשר לעבור מדף אחד לדף אחר. הקישורים פועלים מבלי שיש צורך לדעת היכן בדיוק נמצא היעד הפיסי עצמו, איזה פרוטוקול לבחור, או באמצעות איזו תוכנית. הקישורים מקשרים את הדף הנוכחי לדפים אחרים, והופכים את השימוש והניווט (או הגלישה) ברשת האינטרנט לקלים ונוחים. בלחיצת עכבר אחת יכול המשתמש לנוע בין אתרים.

קישור לוויקיפדיה

היפר-קישור הוא קישור ממסמך היפרטקסט, הפותח דף או קובץ אחר בעקבות לחיצה עליו. היעד הוא לרוב דף HTML אחר ב- World Wide Web, או ברשת ארגונית פנימית אינטראנט, אך הוא יכול להיות גם תמונה, כתובת דואר אלקטרוני או תוכנית. היפר-קישורים עשויים גם להעביר לקבוצות דיון ולאתרי Gopher ,Telnet ו-FTP. ההיפר-קישור עצמו עשוי להיות בצורת לחצן, תמונה, אובייקט או טקסט צבעוני המסומן בקו תחתון. בעת הצבעה עליו המצביע הופך (כברירת מחדל) לסימון "יד", המציינת כי ניתן ללחוץ על הטקסט או על התמונה. בעת יצירת היפר-קישור, היעד שלו מקודד כ-(URL (Uniform Resource Locator, כתובת המציינת פרוטוקול (כגון HTTP או FTP) ומיקום של אובייקט, מסמך, דף World Wide Web או יעד אחר באינטרנט או באינטראנט.

כאשר מבקר באתר לוחץ על ההיפר-קישור, היעד מוצג בדפדפן אינטרנט, נפתח או מופעל, בהתאם לסוג היעד. לדוגמה, היפר-קישור לדף מציג את הדף בדפדפן האינטרנט, והיפר-קישור לקובץ AVI פותח את הקובץ בנגן מדיה.

שימושים

עריכה

להלן מספר שימושים עיקריים להיפר-קישור:

  • ניווט אל קובץ או אל דף אינטרנט ברשת, באינטרא-נט או באינטרנט
  • ניווט אל קובץ או אל דף אינטרנט שבכוונתך ליצור בעתיד
  • שליחת הודעת דואר אלקטרוני
  • הפעלה של העברת קובץ, כגון הורדה או תהליך FTP5425
  • קישור לכתובת URL

לעיתים הקישורים מובילים את המשתמש ל"מסע דילוגים" ומכאן הביטוי "גלישה", המשמש לתיאור פעולת הדילוג באינטרנט, שעלולה להרחיק את הגולש מהמידע אותו בא לחפש. ביישומי אופיס, השימוש העיקרי של היפר-קישור הוא הפניה לנתונים או מקורות אחרים. למשל, במסמך בו מתייחסים לנתונים מספריים המופיעים בדו"ח אחר, ניתן להפנות לחוברת העבודה במקום להעתיק את הנתונים למסמך. לחיצה על הקישור תקפיץ אל המידע הנמצא במקום אחר ותציג אותו לעיני הקורא.

יתרונות

עריכה
  • קיים קשר "חי" עם מידע המאוחסן בקובץ אחר ואף תחת תוכנה אחרת.
  • הקובץ אינו גדל, היות שהוא שואב את הנתונים מקובץ זר.
  • משתמש אחד יכול לעדכן נתונים המעודכנים אוטומטית אצל שאר המשתמשים.
  • מעבר מהיר מקובץ אחד למשנהו.

סוגי קישורים

עריכה

קישור לאתר ftp

עריכה

השימוש בפרוטוקול ftp, נעשה בעיקר כדי להעביר קבצים בין מחשב אחד לאחר. הגולשים ברשת נכנסים למחשב מרוחק כאורחים ומורידים את הקבצים הנחוצים. אורח שנכנס למערכת ftp מזדהה בשם משתמש "anonymous" ובסיסמה שהיא כתובת הדואר האלקטרוני שלו.

קישור לדואר אלקטרוני

עריכה

כחלק מעיצוב אתר אינטרנט, מפתחי אתרים רבים מוסיפים את כתובת הדואר האלקטרוני שלהם לאתר כדי שהגולשים יוכלו לשלוח הארות והערות.

בסיום כתיבת הכתובת, בעת לחיצה על מקש enter, הכתובת תהפוך באופן אוטומטי לקישור, כלומר, לחיצה על השורה בדפדפן תביא אותנו לדף היעד.

קישור עמוק

עריכה

קישור עמוק הוא היפר קישור המפנה לעמוד או תמונה מסוימים בתוך אתר אינטרנט אחר ללא מעבר דרך העמוד הראשי של האתר.

קישור המפנה לעמוד / אתר אשר אינו זמין.

היסטוריה

עריכה

המושג hyperlink הוטבע ב-1965 על ידי טד נלסון בתחילתו של פרויקט זאנאדו. השראתו של נלסון באה ממאמר ידוע של וונאוור בוש בשם "כפי שאנו חושבים" ("As We May Think"). במאמר זה תיאר בוש מכונת מיקרופילם איתה ניתן לקשר כל שני דפי מידע זה לזה כך שנוצר מעיין שובל של מידע מקושר. במכונה זו ניתן יהיה לחזור אחורה ולדפדף קדימה בשובל שנוצר כאילו היו על מיקרופילם בודד. ההשוואה הקרובה ביותר לזמננו תהיה, בניית רשימה של סימניות לדפי רשת בעלי נושאים דומים ואז לאפשר למשתמש לגלוש קדימה ואחורה ברשימה. בסדרה של ספרים ומאמרים שפורסמו בין 1964 ל-1980, פיתח נלסון את הרעיון של בוש והפך אותו מרעיון של הצלבת מידע אוטומטית למאגר תוכן ממוחשב. את הרעיון הפך לישים בעזרת מחרוזת טקסט ספציפית במקום עמודים שלמים. הרעיון של מכונה בגודל שולחן, הפך לטכנולוגיית רשת מחשבים עולמית, ובסופו של דבר, איפשרה את קיומה של רשת מעין זאת. באותה התקופה, פעל צוות נפרד, בניהולו של דאגלס אנגלברט, אשר יישם לראשונה את רעיון ההיפר-קישור לגלישה בתוך מסמך אחד (1966). זמן לא רב לאחר מכן, יישמו חברי הצוות את רעיון ההיפר קישור לחיבור בין פסקאות בתוך מסמכים נפרדים (1968).

חוקיות

עריכה

בעוד ביצוע היפר-קישור בין דפי אינטרנט נחשב חלק בלתי נפרד ממאפייני האינטרנט, חלק מאתרי האינטרנט טענו כי קישור לאתר שלהם הוא אסור ללא קבלת רשותם. בפרט בעת ביצוע קישור עמוק מאתר אחד אל פריטים באתר אחר. בכמה סמכויות שיפוטיות, נקבע כי השימוש בהיפר-קישור אינו רק משמש לקישור גרידא או כמראה מקום, אלא משמש ככלי להעתקת דפי אינטרנט. בהולנד, לדוגמה, הורשע אדם בשם קרין ספאיינק בהפרת זכויות יוצרים בשל ביצוע היפר-קישור לאתר מסוים. אולם, פסיקה זו בוטלה ב-2003. בתי משפט בגרמניה ובדנמרק קיבלו תביעות נגד פרסום קישורים עמוקים.[1] ביפן, ביצוע היפר-קישור לאתר פרטי נחשב גס רוח, בעיקר אם מדובר באתרים של אמנים שלא נתנו את הסכמתם מראש לפרסום הקישור. חלק מהאתרים משתמשים במונח "קישור חינם" באתר האינטרנט שלהם על מנת לציין כי אינם מסרבים לביצוע קישורים לאתרם גם מגורמים שלא הוסמכו ואושרו לכך מראש. כשמבצעים קישור לא חוקי או מפר זכויות, החוק מבין כי מדובר ב"תחום אפור". בפועל מספרם של המקרים בהם הוגש כתב אישום על קישור לא חוקי הם מעטים.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ גל מור, קישור עמוק יותר, באתר ynet, 28 ביולי 2002