קלוסובה
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. חסר מידע על הצד הכללי (הלא יהודי) של העיר. | |
קלוסובה (באוקראינית: Клесів, קלסיב; בפולנית: Klesów, קלסוב) הוא יישוב במחוז המשנה סארני במחוז רובנו באוקראינה. בקלוסובה חיו מאות יהודים ובו הוקם ופעל "קיבוץ חוצבי אבנים על שם יוסף טרומפלדור".
| |||
 | |||
| מדינה |
 אוקראינה | ||
|---|---|---|---|
| אובלסט |
 רובנו | ||
| ראש העיר | ויקטור בויני | ||
| תאריך ייסוד | 1902 | ||
| שטח | 6.84 קמ"ר | ||
| גובה | 157 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיירה | 4,566 (2022) | ||
| ‑ צפיפות | 680 נפש לקמ"ר (2011) | ||
| קואורדינטות | 51°19′03″N 26°53′41″E / 51.3175°N 26.894722222222°E | ||
| אזור זמן | UTC+2 | ||
| rada.gov.ua | |||
  | |||
הכפר היה קיים כבר באמצע המאה ה-19 ועד מלחמת העולם השנייה היה תחת שלטון פולני. במאה ה-19 נמנו בכפר כ-15 משפחות יהודית ולקראת סופה של אותה מאה גדלה האוכלוסייה ל-25 משפחות שעסקו בתחומי כריתת עצים, עיבוד חומר ללבנים וחציבה[1]. ב-1900 הונחה מסילת הרכבת קייב-קובל והוקמה תחנת רכבת Klesive כ-3 ק"מ ממרכז הכפר. רבים מבני הכפר זיהו את הפוטנציאל הכלכלי של תחנה זו ועברו לשם וביניהם כ-10 מהמשפחות היהודיות[2].
בקיץ 1941 כבשו הגרמנים את קלוסובה, וריכזו את יהודיו בגטו, ובאוגוסט 1942 נרצחו כ-580 יהודי קלוסובה בסארני.
ב-1945, לאחר סיום המלחמה ובעקבות החלטות ועידת יאלטה וועידת פוטסדאם, סיפחה רוסיה חלקים נרחבים ממזרח פולין וביניהם גם את קלוסובה. עם פירוק הגוש הסובייטי עבר המקום לשלטון אוקראינה.
"קיבוץ חוצבי אבנים"
עריכה
ערך מורחב – חוות ההכשרה בקלוסובה
הקיבוץ הוקם ב-1924 על ידי אנשי תנועת "החלוץ" בסארני. בסארני הייתה מחצבה ומנסרה בבעלות משפחת פיינשטיין. זו העסיקה בתחילה אסירים שנדונו לעבודת פרך אך קיבלה את אנשי "החלוץ" שהיטיבו לעבוד בעבודה מפרכת זו. מקיבוץ הכשרה עונתי הפך הארגון לגרעין קבע בו נוצרו זוגות ונערכו חופות. עם הזמן גדל היקף ההכשרה בקלוסובה והגיע למאות חלוצים מדי שנה. ב-1926 עלה לארץ ישראל המחזור הראשון של בוגרי קלוסובה. בין חניכיו של "קיבוץ חוצבי אבנים" היו כ-8,000 צעירים יהודים מתנועות חלוציות מיישובי הסביבה. רוב בוגריו של הקיבוץ עלו לארץ ישראל לאחר תום תקופת הכשרתם. שליחים רבים מארץ ישראל שהגיעו לפולין ביקרו גם בקלוסובה.
יוצאי קלוסובה פעלו בכשבעים פלוגות בעיירות שונות, פלוגות שבהן פעלו בין 30 ל-200 חברים. פלוגות אלה הציעו תעסוקה בתקופת האבטלה שלאחר המשבר הכלכלי העולמי של 1929. בעקבות הקמת ההכשרה קמו פלוגות בנות ברוקיטנה, דומברוביץ, פינסק, קליבאן, רובנה, קובל ועוד. הכשרות אלה הכינו אלפי צעירים יהודים לעלייה לארץ. יוצאי קלוסובה השתלבו בעיקר ביגור ובגבעת השלושה, וכן ברמת רחל, רמת הכובש, גליל ים, קיבוצים נוספים של הקיבוץ המאוחד ועוד.
ב-1937 מנעו שלטונות פולין את המשך קיומו של הקיבוץ, והחרימו את המנסרה והמחצבה.
בקלוסובה נטבע הביטוי "התנועה החלוצית היא אכזרית במהותה ונפלאה במעשיה" ששימש בקיבוצים אחרים.
מקורות נוספים
עריכה- חיים דן, אריה פיאלקוב (כינסו וערכו), ספר קלוסובה - קיבוץ חוצבי אבנים על שם יוסף טרומפלדור בקלוסובה ופלוגותיו, בית לוחמי הגיטאות ע"ש יצחק קצנלסון; הקיבוץ המאוחד, 1978
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של קלוסובה- פגישת חברי קיבוץ קלוסובה ב-1930 בדומברוביצה שבפולין - תצלום בארכיון התצלומים המקוון של יד ושם.
- קליסוב, קלוסובה (Klesów), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- מאמר בכתב העת עת־מול מאת רות בקי-קולודני על ראשית קיבוץ חוצבי אבנים בקלוסובה.
- המנון קלוסובה באתר זמרשת להנצחת הזמר העברי.
- קובצי מקורות על קיבוץ חוצבי אבנים בקלוסובה, בפרק זיכרון לאריה ברלינסקי, יוצא הקיבוץ,ולבני משפחתו, בספר שכתבו בני המשפחה "סבא נפתלי והברלינסקים"
- אלי אלון, סיפורו של קיבוץ חוצבי אבנים "קלוסובה" , באתר News1 מחלקה ראשונה, 8 בדצמבר 2014
- אלכסנדר קרוגלוב (רו'), קלסוב, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1380–1381), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
