קלייר קיגן
קלייר קיגן (באנגלית: Claire Keegan; נולדה ב-1968) היא סופרת אירית המתמחה בכתיבת סיפורים קצרים. סיפוריה פורסמו ב-"הניו יורקר", "גרנטה" וב-"The Paris Review".[1] נכון לאוגוסט 2023 פרסמה 4 ספרים, 2 מהם תורגמו לעברית וזכו לביקורת חיובית.[2]
_(cropped).jpg) | |
| לידה |
1968 (בת 56 בערך) אירלנד |
|---|---|
| מדינה |
אירלנד  |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת קארדיף, אוניברסיטת ויילס, סנט מייקל קולג' |
| שפות היצירה |
אנגלית |
| סוגה | סיפורים קצרים |
| יצירות בולטות | אנטארקטיקה, ללכת בשדות הכחולים, פוסטר, דברים קטנים כאלה |
| פרסים והוקרה |
|
| https://ckfictionclinic.com/ | |
  | |
ביוגרפיה
עריכהקיגן נולדה במחוז וויקלו באירלנד, בת צעירה במשפחה קתולית מרובת ילדים. בגיל 17 נסעה לניו אורלינס, לואיזיאנה ולמדה אנגלית ומדעי המדינה באוניברסיטת לויולה. היא חזרה לאירלנד ב-1992, ולאחר מכן עברה לקרדיף, ויילס, שם סיימה תואר שני בכתיבה יצירתית ולימדה סטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטת ויילס. בהמשך קיבלה תואר M.Phil בטריניטי קולג' בדבלין.[3]
אוסף הסיפורים הקצרים הראשון של קיגן, "אנטארקטיקה" יצא לאור ב-1999. הספר זכה בפרס רוני לספרות אירית ובפרס ויליאם טרבור.[4][5] הספר ראה אור בעברית בהוצאת הוצאת תשע נשמות.[6] ב-2007 התפרסם אוסף הסיפורים השני שלה, "ללכת בשדות הכחולים", וב-2010 פרסמה קיגן את הנובלה "Foster" (בעברית: אומנה). הנובלה זכתה בפרס הסיפור הקצר של Davy Byrnes לשנת 2009, הופיעה בגיליון של "הניו יורקר", עובדה לסרט ויצא לאקרנים בשם "הנערה השקטה" במאי 2022. הסרט היה מועמד לאוסקר בקטגוריית הסרט הזר.[7] ב-2015 יצא לאור בעברית הספר "ללכת בשדות הכחולים", שכולל את הנובלה Foster ושלושה סיפורים קצרים שנכללו במקור בספר "ללכת בשדות הכחולים". הספר פורסם בהוצאת זיקית.[8][9]
בסוף 2021 פרסמה קיגן נובלה בשם "דברים קטנים כאלה", המתרחשת באירלנד באמצע שנות ה-80.[10] ברקע הסיפור נמצאות נערות ונשים צעירות המוחזקות בניגוד לרצונן במנזר בקצה עיירה קטנה, בעוד אנשי העיירה בוחרים להתעלם מהמתרחש.[11]
הספר נכנס לרשימה הקצרה של פרס הבוקר לשנת 2022 - הספר הקצר ביותר שזכה בפרס זה.[12] בינואר 2024 יצא הספר לאור בעברית בהוצאת אחוזת בית בתרגומו של יותם בנשלום, וזכה לשבחי הביקורת בישראל.[13] הספר תורגם ליותר מעשרים שפות, ועובד בראשית 2024 לסרט בהפקת מאט דיימון ובן אפלק ובכיכובו של קיליאן מרפי.[14] הסרט הוקרן בפתיחה של פסטיבל הקולנוע של ברלין ב-2024, והשחקנית אמילי ווטסון, המשחקת את אם המנזר, זכתה בפרס הופעת המשנה הטובה ביותר על תפקידה.[15]
בסוף 2023 ראה אור ספרה "So Late in the Day", סיפור קצר בן כ-50 עמודים.
ספריה
עריכה- 1999 – אנטארקטיקה, תרגם תומר בן אהרן, הוצאת תשע נשמות, 2019
- 2007 – ללכת בשדות הכחולים, תרגם ארז וולק, הוצאת זיקית, 2015
- 2010 – Foster
- 2021 – דברים קטנים כאלה, תרגם יותם בנשלום, הוצאת אחוזת בית, 2024
- 2023 – So Late in the Day
פרסים והצטיינות
עריכהקיגן זכה בפרס ויליאם טרבור הראשון, פרס רוני לספרות אירית, פרס אוליב קוק ופרס Davy Byrnes לשנת 2009.[16] כן זכתה בפרס יו לאונרד, מלגת מקאוליי, פרס מרטין הילי, פרס קילקני ופרס טום גאלון. היא גם זכתה במלגת וינגייט לשנת 2002 וזכתה פעמיים בפרס פרנסיס מקמנוס. ב-2008 כיהנה כפרופסור אורח באוניברסיטת וילאנובה ולימדה במחלקה ללימודים קלטיים של מכללת סנט מייקל באוניברסיטת טורונטו במרץ 2009.[17] בשנת 2019 היא מונתה כעמיתת כתיבה בטריניטי קולג' דבלין. פמברוק קולג' קיימברידג' וטריניטי קולג' דבלין בחרו בקיגן כעמית המבקר של בריינה סטונטון לשנת 2021.[18] הספר "דברים קטנים כאלה" זכה גם בפרס ORWELL לסיפורת פוליטית לשנת 2022.[19]
קישורים חיצוניים
עריכה
- שירה פנקס, הסופרת האירית קלייר קיגן מדברת על גילוי עריות ובדידות, באתר "Time Out ישראל", 14 ביולי 2015
- יותם שווימר, "ללכת בשדות הכחולים": להיסחף אל הדכדוך, באתר ynet, 12 ביולי 2015
קלייר קיגן, ברשת החברתית Goodreads
הערות שוליים
עריכה- ^ Colin Barrett, In praise of Claire Keegan, by Colin Barrett, The Irish Times, 4 March 2015
- ^
נטע הלפרין, "אנטארקטיקה": אבן דרך בהתפתחות של סופרת גדולה, באתר הארץ, 11 בפברואר 2020
- ^ "Claire Keegan". Aosdana. נבדק ב-25 בינואר 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Griswold, Jerry (2 בדצמבר 2001). "Best Books of 2001". נבדק ב-25 בינואר 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Sinnott, Una (25 באפריל 2013). "The long and the short of the short story". Galway Advertiser. נבדק ב-1 בפברואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ קלייר קיגן, באתר תשע נשמות, 15 בספטמבר 2019
- ^ יוני בינרט, אוסקר 2023: "הכל בכל מקום בבת אחת" מוביל עם 11 מועמדויות, באתר ynet, 24 בינואר 2023
- ^ ללכת בשדות הכחולים מאת קלייר קיגן, באתר הוצאת זיקית
- ^ נעמה כרמי, אומנה וכאבים אחרים, באתר קרוא וכתוב, 13 במרץ 2016
- ^ Gilmartin, Sarah (24 באוקטובר 2021). "Small Things Like These by Claire Keegan: a timely and powerful book". The Irish Times. נבדק ב-25 בינואר 2022.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ מעין איתן, הפעם, האלימות נותרת מרוחקת, באתר הארץ, 27 בפברואר 2024
- ^ Mackay-Smith, Donna (2022). "Reading Guide: Small Things Like These by Claire Keegan". thebookerprizes.com. Booker Prize|The Booker Prizes. נבדק ב-2023-07-04.
- ^ דברים קטנים כאלה - קלייר קיגן | ידיעות ספרים שאוהבים, באתר ybook
- ^ המגדלור, דברים קטנים כאלה, באתר המגדלור ספרים
- ^ מעין איתן. ""דברים קטנים כאלה" של קלייר קיגן: הפעם, האלימות נותרת מרוחקת". הארץ. נבדק ב-2024-03-04.
- ^ Boland, Rosita (2009-06-23). "Writer Claire Keegan wins €25,000 Davy Byrnes award". The Irish Times.
- ^ "SMC Sponsored Programs – Celtic Studies – Ireland Fund Artist-in-Residence Program | University of St. Michael's College". stmikes.utoronto.ca. אורכב מ-המקור ב-29 בספטמבר 2017. נבדק ב-28 בספטמבר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "2021 Briena Staunton Visiting Fellowship Awarded to Claire Keegan". Claire Keegan Fiction Writing Courses. 29 ביולי 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "The Orwell Prizes 2022: Winners Announced | The Orwell Foundation". www.orwellfoundation.com. נבדק ב-2023-03-07.
