קלריס ליספקטור
קלריס ליספקטור (באנגלית: Clarice Lispector; 10 בדצמבר 1920 – 9 בדצמבר 1977) הייתה סופרת יהודיה ברזילאית.
.jpg) | |
| לידה |
10 בדצמבר 1920 צ'צ'לניק, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית, אוקראינה  |
|---|---|
| פטירה |
9 בדצמבר 1977 (בגיל 56) ריו דה ז'ניירו, ברזיל |
| שם לידה |
Хая Пинхасiвна Лиспектор |
| מדינה |
הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית, ברזיל |
| מקום מגורים |
וושינגטון די. סי., ריו דה ז'ניירו, רסיפה, ריו דה ז'ניירו, נאפולי, ברן, מסייאו |
| שם עט |
Helen Palmer, Terelu |
| מקום לימודים |
הפקולטה למשפט באוניברסיטה הפדרלית של ריו דה ז'ניירו |
| שפות היצירה |
פורטוגזית, ספרדית, פורטוגזית ברזילאית, צרפתית, אנגלית, יידיש |
| יצירות בולטות |
The Hour of the Star, Family Ties, The Passion According to G.H., קרוב ללב הפראי |
| בן או בת זוג |
Maury Gurgel Valente (23 בינואר 1943–1959) |
| מספר צאצאים |
2 |
| פרסים והוקרה |
|
| אתר רשמי | |
| חתימה |
 |
  | |
קורות חיים
עריכהקלריס ליספקטור נולדה כחיה בת-פנחס ב-1920 בעיר צ'צ'לניק שבאוקראינה, למשפחה יהודית שהיגרה יחד אתה לברזיל בעודה פעוטה והביאה עמה לארץ החדשה גם את היידיש. בילדותה התגוררה ברסיפה, בירת פרנמבוקו, אך בגיל 12 עקרה המשפחה לריו דה ז'ניירו. ליספקטור למדה משפטים, אם כי לא עסקה בעריכת דין, ועד 1960 שהתה עם בעלה הדיפלומט תקופות ארוכות מחוץ לברזיל. באותה שנה שבה להתגורר בריו דה ז'ניירו, שבה נפטרה מסרטן ב-1977, יום אחד לפני יום הולדתה ה-57.
הרומן הראשון של ליספקטור, "קרוב ללב הפראי", יצא לאור כשהייתה בת 23 בלבד, בשנת 1944, והייתה בו חדשנות גדולה: הספרות הברזילאית של אותה תקופה עסקה בעיקר בחייהן של דמויות קשות-יום, מציאותיות לגמרי ונטועות במחוזות השונים של ברזיל. הרומן של ליספקטור, לעומת זאת, הוא אקזיסטנציאליסטי. הדמויות בדיוניות, הסגנון קטוע, ג'יימס-ג'ויסי או וירג'יניה-וולפי משהו; היה מי שאמר, בעקבות זאת, כי את הספרות הברזילאית צריך לחלק למה שקדם לליספקטור ולמה שבא אחריה.
בשנת 1960 פורסם קובץ סיפוריה "קשרי משפחה", ששנים אחר כך תורגם גם לעברית ויצא לאור יחד עם יצירה מאוחרת ואופיינית פחות, "שעת הכוכב". "שעת הכוכב" – אפילו שמה של הנובלה נושא איתו את ההומור השחור הטיפוסי כל כך לליספקטור – מספר את סיפורה של מכביה, המהגרת מן הצפון העני לריו דה ז'ניירו שבה בכוונתה למות. לעברית תורגם גם קובץ הסיפורים "אושר סמוי".
מכתביה של ליספקטור לבנה, שעוררו עניין ספרותי, יצאו לאור בשנים 2001 ו-2002, שנים לאחר מותה. כך גם אוסף הטורים האישיים שלה, שפורסמו בעיתונות בין השנים 1967–1973, ראה אור בקובץ "לומדת לחיות".
יצירתה
עריכהיצירתה של ליספקטור עוסקת ברגעים בחיי דמויותיה, לכאורה רגעים קטנים, שהאירועים המתוארים בהם הם כמעט חסרי חשיבות; אך, לאמיתו של דבר, ההתרחשות הפנימית והאינטימית היא אינטנסיבית מאוד, והרגשות האנושיים המורכבים פועלים בה בעוצמה רבה; אותם רגעים קטנים מכריעים, איפוא, את גורלן של הדמויות, ומעצבים אותו.
הטקסטים של ליספקטור מציגים חוויה נשית מגוונת הכוללת דמויות של ילדות, נערות מתבגרות ובעיקר נשים מכל קצוות האוכלוסייה. ממכביה המהגרת האנאלפביתית והענייה, ועד דמויות של עקרות בית, כותבות ואומניות – כולן מתמודדות עם הבניית הנשיות בחברה בה הן חיות ועם מיניות נשית שונה או נורמטיבית.
בראיונות שונים שנערכו עם ליספקטור היא התנגדה מהשיוך של כתיבתה לספרות נשית או פמיניסטית. ככלל, ליספקטור התעקשה על הייחודיות של הכתיבה שלה ועל כך שתקרא לצד טקסטים ספרותיים קאנוניים אחרים כגון ג'ויס וקפקא. עם זאת, ניתן לראות את התעמקות הסופרת בחוויה הנשית הברזילאית והגלובלית, כמו למשל בדמות הראשית של "שעת הכוכב" (מכביה). יכולתה של ליספקטור לייצג ולתאר בשפה החסכנית והמדויקת שלה את העולם הפנימי של מכביה מזמינה קריאה פמיניסטית ומגדרית ומהווה קול יוצא דופן בספרות הברזילאית של המאה ה-20. מסיבות אלה ואחרות ההוגה הפמיניסטית הלן סיקסו בחרה להתמקד בכתביה של ליספקטור על מנת לחבר את התאוריה שלה של כתיבה נשית (ecriture feminine).
ספריה בעברית
עריכה- דרך הייסורים של הגוף (1974), סיפורים, מפורטוגזית, יעל סגלוביץ, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2016
- אושר סמוי (1971), סיפורים, מפורטוגזית מרים טבעון, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2001.
- קשרי משפחה; שעת הכוכב (1960; 1977), סיפור, מפורטוגזית מרים טבעון, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2000.
- קרוב ללב הפראי (1943), מפורטוגזית מרים טבעון, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2018
- התשוקה על־פי זֶ'.אַ. (1964), מפורטוגזית מרים טבעון, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2019
- היכן היית בלילה (1974), מפורטוגזית מרים טבעון, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2022
- לומדת לחיות, מפורטוגזית דלית להב־דורסט, הוצאת כרמל, 2022[1]
- כל הסיפורים, מפורטוגזית מרים טבעון, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2023
לקריאה נוספת
עריכה- Helene Cixous, Reading with Clarice Lispector, University of Minnesota Press, 1990 (הספר בקטלוג ULI)
- Maria Peixoto, Passionate Fictions: Gender, Narrative, and Violence in Clarice Lispector, University of Minnesota Press, 1994 (הספר בקטלוג ULI)
- Earl E. Fitz, Sexuality and Being in the Poststructuralist Universe of Clarice Lispector: the Difference of Desire, University of Texas Press, 2001 (הספר בקטלוג ULI)
- Claudia Pazos Alonso (ed.), Claire Williams (ed.), Closer to the Wild Heart: Essays on Clarice Lispector, Oxford University Press, 2002 (הספר בקטלוג ULI)
- Benjamin Moser, Why This World: A Biography of Clarice Lispector, Oxford University Press, 2009 (הספר בקטלוג ULI)
- Marilia Librandi, Writing by Ear: Clarice Lispector and the Aural Novel, University of Toronto Press, 2019 (הספר בקטלוג ULI)
קישורים חיצוניים
עריכה
- קלריס ליספקטור, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- קלריס ליספקטור, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
קלריס ליספקטור (1920-1977), דף שער בספרייה הלאומית
קלריס ליספקטור, ברשת החברתית פייסבוק
קלריס ליספקטור, ברשת החברתית Goodreads
אתר האינטרנט הרשמי של קלריס ליספקטור (בפורטוגזית)- רות אלמוג, מאמרה על ליספקטור, במלאת שלושים שנה לפטירתה, באתר הארץ, 14 בדצמבר 2007
- מיה סלע, קלריס ליספקטור: הספינקס מריו דה ז'נירו, באתר הארץ, 14 באוגוסט 2009
- רות אלמוג, מעולם הספרות והאמנות, נזירה יהודית בתכשיטים ברזילאיים, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2009
- לאה איני, מועדון קריאה, חוזה חדש, באתר הארץ, 9 בדצמבר 2009
- לאה איני, מועדון קריאה, חותם השיעבוד, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2009
- יעל סגלוביץ, לאה איני, מועדון קריאה, פיתויים לשוניים, באתר הארץ, 6 בינואר 2010
- אריק גלסנר, על "דרך הייסורים של הגוף", המדור לספרות ב"7 לילות" של "ידיעות אחרונות", 4 בפברואר 2016
רות אלמוג, "דרך הייסורים של הגוף" מעניק רגעים של אושר, באתר הארץ, 1 בפברואר 2016- יעל סגלוביץ, "אחרית דבר: פואטיקת הזבל של קלאריס ליספקטור", "דרך הייסורים של הגוף", הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2016, עמ' 85–104
- יעל סגלוביץ, "אחרית דבר: קריאה פזורת דעת בקרוב ללא הפראי", "קרוב ללב הפראי", הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2018, עמ' 179–190
- אביבה זרקה, "קרוב ללב הפראי": חופשי זה לגמרי לבד, בעיתון מקור ראשון, 18 ביולי 2018
- רות נצר. האם ישו הייתה אישה? – על דרך הייסורים של הגוף של קלאריס ליספקטור. בתוך: נפש הספרות. מסות על ספרות ושירה. כרמל. 2021
- יערה שחורי, נקישות נעליים ברחוב ריק על "כל הסיפורים" קלאריס ליספקטור, פנס מוסף לביקורת ספרות, יולי 2024.
מכּתביה:
- קופים, באתר "פרויקט הסיפור הקצר"
הערות שוליים
עריכה- ^ איריס לעאל, הצד הלא מוכר של קלאריס ליספקטור, באתר הארץ, 10 במאי 2022