הקנטונים של שווייץ

עשרים ושישה הקנטונים של שווייץ הם המדינות המרכיבות את הקונפדרציה של שווייץ. במשך ההיסטוריה ועד אמצע המאה ה-19, היה כל קנטון מדינה ריבונית עם גבולות, עם צבא ועם מטבע משלה, עד שהמבנה הנוכחי אומץ ב-1848.

היסטוריה

במאה ה-16 הכיל האיחוד השווייצרי שלוש עשרה מדינות שונות. מדינות אלו נקראו "קנטונים". הם התחלקו לשני סוגים: שישה קנטונים כפריים (או "קנטוני יער") ושבעה עירוניים. הגם שרשמית היו הקנטונים חלק מהאימפריה הרומית הקדושה, אך הם הפכו לכמעט עצמאיים כשהשווייצרים הביסו את הקיסר מקסימיליאן ב-1499.

ששת הקנטונים הכפריים היו רפובליקות דמוקרטיות, ואילו שבעת הקנטונים העירוניים הונהגו בידי מועצות עירוניות. מועצות אלו נשלטו על ידי אוליגרכים. בין הקנטונים העירוניים ניתן למנות את ציריך, ברן ובזל.

סדר הצטרפות הקנטונים לברית השווייצרית

• 1291 – אורי, שוויץ, אונטרוולדן (המחולקת כיום ל- אובוולדן ו- נידוולדן)
• 1332 – לוצרן
• 1351 – ציריך
• 1352 – גלרוס, צוג
• 1353 – ברן
• 1481 – פריבור, זולותורן
• 1501 – בזל-שטאדט, בזל-לנדשאפט, שפהאוזן
• 1513 – אפנצל אוסר-רודן, אפנצל אינר-רודן
• 1803 – סנט גאלן, גראובינדן, ארגאו, תורגאו, טיצ'ינו, וו
• 1815 – ואלה, נשאטל, ז'נבה
• 1979 – ז'ורה (פרשה מקנטון ברן)

תפקוד וסמכויות

חלוקת שווייץ לקנטונים

לכל קנטון חוקה, פרלמנט, ממשלה ובתי משפט. גודלם של הפרלמנטים נע בין חמישים ושמונה למאתיים מושבים. ממשלות הקנטונים כוללות חמישה או שבעה חברים, מספר שמשתנה מקנטון לקנטון.

כל הנושאים שאינם בסמכותה הבלעדית של הממשלה הפדרלית של האיחוד השווייצרי לפי החוקה תלויים בהחלטת הקנטון. גודלי הקנטונים שונים זה מזה בצורה קיצונית, בין 37 ל-7,105 קמ"ר, ובין 14,900 ל-1,244,400 נפש.

דמוקרטיה ישירה מונהגת כיום בשני קנטונים, אפנצל אינר-רודן וגלרוס. בקנטונים אלה מתקבלות ההחלטות באספה כללית של התושבים, אשר נערכת פעם בשנה בכיכר המרכזית של עיר הבירה. אירוע זה נקרא בגרמנית "לנדסגמיינדה".

בכל שאר הקנטונים מונהגת דמוקרטיה פרלמנטרית. מאז יצירת הקנטון ז'ורה ב-1979 לא הוגדרו קנטונים חדשים. לפי חוקת 1999, מספרם הרשמי של הקנטונים הוא עשרים ושישה, אך מספר המדינות הרלוונטי לבחירות לפרלמנט הוא עשרים ושלושה. הקנטונים אונטרוולדן, אפנצל ובזל מחולקים לשני חצאי קנטונים. אונטרוולדן מחולק לאובוולדן ונידוולדן, אפנצל מחולק לאפנצל אינר-רודן ואפנצל אוסר-רודן ובזל מחולק לבזל-שטאדט ובזל-לנדשאפט.

רשימת הקנטונים

בטבלה נמנים כל הקנטונים לפי שנת יצירתם בסדר יורד. (בתחתית הטבלה, נתוני המדינה בכללות)

דגל	ר"ת	קנטון	נוצר	עיר בירה	אוכלוסייה (2023)	שטח (קמ"ר)	צפיפות (לק"מ)	מס' רשויות	שפה רשמית
	UR	אורי	1291	אלטדורף	37,931	1,077	33	20	גרמנית
	SZ	שוויץ	1291	שוויץ	167,403	908	143	30	גרמנית
	OW	אובוולדן	1291	סרנן	39,272	491	66	7	גרמנית
	NW	נידוולדן	1291	סטאנס	45,016	276	138	11	גרמנית
	LU	לוצרן	1332	לוצרן	432,734	1,493	233	107	גרמנית
	ZH	ציריך	1351	ציריך	1,605,508	1,729	701	171	גרמנית
	GL	גלרוס	1352	גלרוס	42,056	685	51	28	גרמנית
	ZG	צוג	1352	צוג	132,556	239	416	11	גרמנית
	BE	ברן	1353	ברן	1,063,533	5,959	158	399	גרמנית, צרפתית
	FR	פריבור (פרייבורג)	1481	פריבור	341,537	1,671	141	242	צרפתית, גרמנית
	SO	זולותורן	1481	זולותורן	286,844	791	308	126	גרמנית
	BS	בזל-שטאדט	1501	בזל	298,837	37	5,072	3	גרמנית
	BL	בזל-לנדשאפט	1501	ליאשטל	200,031	518	502	86	גרמנית
	SH	שפהאוזן	1501	שפהאוזן	87,111	298	246	34	גרמנית
	AR	אפנצל אוסר-רודן	1513	הריזאו	56,495	243	220	20	גרמנית
	AI	אפנצל אינר-רודן	1513	אפנצל	16,585	173	87	6	גרמנית
	SG	סנט גאלן	1803	סנט גאלן	535,114	2,026	222	90	גרמנית
	GR	גראובינדן (גרישון, גריג'וני)	1803	כור	204,888	7,105	26	211	גרמנית, רומאנש, איטלקית
	AG	ארגאו	1803	אראו	726,894	1,404	388	232	גרמנית
	TG	תורגאו	1803	פראונפלד	295,220	991	229	80	גרמנית
	TI	טיצ'ינו	1803	בלינצונה	357,720	2,812	110	244	איטלקית
	VD	וו	1803	לוזאן	845,870	3,212	188	382	צרפתית
	VS	ואלה (ואליס)	1815	סיון	365,844	5,224	53	160	צרפתית, גרמנית
	NE	נשאטל	1815	נשאטל	178,292	803	206	62	צרפתית
	GE	ז'נבה (הרפובליקה וקנטון ז'נבה)	1815	ז'נבה	524,410	282	1,442	45	צרפתית
	JU	ז'ורה	1979	דלמון	74,548	838	82	83	צרפתית
	CH	שווייץ		ברן	8,962,258	41,285	174	2,890	גרמנית, צרפתית, איטלקית, רומאנש

ראו גם

• דגלי הקנטונים של שווייץ

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הקנטונים של שווייץ בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של הקנטונים של שווייץ (בגרמנית, בצרפתית, באיטלקית, ברומאנש ובאנגלית)
• נתוני אוכלוסייה 2023