מעשה קניין

(הופנה מהדף קניין (הלכה))

במשפט העברי, אין מועיל הסכמת שתי צדדים לעסקה בכדי שהעסקה תחייב את שתי הצדדים אלא נצרך גם מעשה קניין וכל עוד לא נעשה המעשה קניין, העסקה איננה מחייבת אף אם שני הצדדים הגיעו להסכמות ביניהם. ישנם מספר קנינים ולכל סוג עסקה יש את הקניין או הקנינים המתאימים לו.

טעם הדין

עריכה

ההסבר הרווח בדבר הצורך המעשה הקניין הוא שבלא מעשה קניין אין גמירות דעת, ישנה מחלוקת בנוגע ליחס בין מעשה הקניין וגמירות הדעת.[1] יש מקורות מהם עולה שמעשה הקניין הוא סימן לקיומה של גמירות דעת. לעומת זאת, יש מקורות מהם עולה שמעשה הקניין גורם ליצירת גמירות הדעת, כפי שכתב אביו של החזון איש:

כלל גדול יהיה לך בקניינים, דעיקר הקנין הוא שיגמור בלבו להקנות הדבר לחבירו וחבירו יסמוך דעתו עליו. [2]

שתי עמדות אלה מניחות שגמירות הדעת היא העיקר ומכאן שבאופן עקרוני ניתן להעביר בעלות כאשר ישנה גמירות דעת גם ללא מעשה קניין. בניגוד לכך, יש הטוענים שמעשה הקניין הוא תנאי הכרחי להעברת הבעלות ולא משום שבמעשה קניין יש גמירות דעת, ולא ניתן להעביר בעלות ללא מעשה קניין, כפי שכתב הרב א"מ חברוני:

נראה לכן דגדרי הקנינים הם, שהלכה למשה מסיני שאין המקח נקנה בדברים ובעי מעשה הקנין.[3]

דבר שלא בא לעולם

עריכה
  ערך מורחב – דבר שלא בא לעולם

אף שניתן לקנות כל דבר, דבר שעוד לא קיים ורק ייווצר בהמשך, כגון פירות שעוד לא גדלו, אי אפשר לקנות. בטעם הדבר ישנן כמה דעות הקשורות למחלוקת האמורה, רבי אלחנן וסרמן בספרו קובץ שעורים[4] מסביר שלדעת המהר"ם מרוטנבורג הבעיתיות בדבר שלא בא לעולם היא חיסרון בגמירות דעת, כלומר, אדם לא סומך דעתו על קניין שכזה, וכוונתו לא מלאה. ולדעת רבי יחיאל מפריז הבעיתיות היא באפשרות של מעשה קניין לחול על החפץ שאינו בעולם.

הליכים בהם אין צורך מעשה קניין

עריכה

ישנם הליכים משפטיים שאין בהם צורך במעשה קניין כדי להחיל אותם.

  1. התחייבות וקניין של חתן וכלה ומשפחותיהם (מועד קטן יח ע"ב, וכן נפסק בשו"ע אבן העזר סימן נא סעיף א): ”דאמר רב גידל אמר רב: כמה אתה נותן לבנך - כך וכך, כמה אתה נותן לבתך - כך וכך. עמדו וקדשו - קנו. הן הן הדברים הנקנין באמירה”.
  2. מחילה על חוב.
  3. קניין והתחייבות של הציבור.

מעשי קניין השונים במשפט העברי

עריכה

ישנם קניינים רבים ושונים לפי סוג הנכס:

קניית אישה - בכסף, בשטר, ובביאה.

קניית קרקע - בכסף, בשטר, וחזקה.

קניית מטלטלין - במשיכה, הגבהה, בחצר, ובאגב.

קניית בהמות - כשאר מטלטלין ונוסף עליהם מסירה ורכוב.

מכירת (המחאת) הלוואה - קניין מעמד שלשתן.

יצירת הסכם עבודה - בתחילת העבודה על ידי הפועל.

בנוסף, קניין סודר חל בכל הנכסים, וכן יש תוקף למעשה קניין המקובל בין הסוחרים - "סיטומתא".

הרב אשר וייס[5] חילק את מעשי הקניין לארבע קבוצות:

  • הכנסה לרשות הקונה - קניין חצר, וקניין משיכה
  • יצירת ראייה עבור הקונה על הקניין - קניין שטר ואודיתא
  • מתן תמורה - כסף, חליפין (בארטר) וקניין סודר
  • הפגנת בעלות - נעל גדר ופרץ

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ רון קליינמן, יסודות הקניין – גמירות הדעת ומעשה הקניין, באתר אסיף, משפטי ארץ ג: קניין ומסחר
  2. ^ חזון איש חו"מ, כב, דף נא, ד"ה כלל גדול
  3. ^ משאת משה, קידושין, סי' ג, עמ' ה.
  4. ^ קובץ שיעורים בבא בתרא רעו.
  5. ^ הרב אשר וייס, תורת הקנין (תשע"ו), אתר תורה בייס