קסטלה
קסטלה (ביפנית: カステラ, "קסוטרה") היא עוגת ספוג יפנית פופולרית, מרכיביה הם סוכר, קמח, ביצים וסירופ עמילן.
 | |
| מאכלים | |
|---|---|
| סוג |
עוגת ספוג, Nanbangashi  |
| על שם |
ממלכת קסטיליה |
| מוצא |
יפן |
| אופן הגשה | קינוח |
| מרכיבים עיקריים |
קמח |
  | |
העוגה פופולרית במיוחד בעיר נגסאקי, אך היא התגלתה ליפנים על ידי סוחרים פורטוגלים שביקרו בה במאה ה-16. לרוב, העוגה נמכרת ביפן באריזות ארוכות, אורך ממוצע של עוגת קסטלה הוא 27 סנטימטרים. עוגה זו מזכירה במאוד את עוגה המדריה, עוגה נוספת ששורשיה מפורטוגל, אך אחותה הקרובה ביותר היא עוגת הפאו דה-לו (pão-de-ló) הפורטוגזית.
שם העוגה מתבסס על שמה בפורטוגזית: "Pão de Castela" שמשמעו "לחם מקסטיליה". לעוגה יש שמות דומים ברחבי מדינות אירופה. בצרפתית היא נקראת Pain d'Espagne, באיטלקית: Pan di Spagna, בפורטוגזית: Pão de Espanha, ברומנית: Pandișpan, בבולגרית: пандишпан, ביוונית: Παντεσπάνι ובטורקית: Pandispanya. הסיבה לדמיון הגדול בין השמות נובע מכך שקסטיליה הייתה תחת שלטון ממלכת ספרד ומכאן כל הסופיות שמתייחסות למילה "ספרד" בשם העוגה.
היסטוריה
עריכה
במאה ה-16 ממלכת פורטוגל הגיעה ליפן והחלה בקשרי מסחר עם המדינה וכן בשליחת מיסיונרים לאיי יפן. באותן שנים, נגסאקי הייתה עיר הנמל היחידה שפתוחה למסחר עם ציים זרים. הפורטוגלים הראו ליפנים המצאות ותגליות חדשות עבורם, דוגמת נשק, טבק או אפילו דלעת. העוגה הגיעה ליפן, מאחר שיש לה חיי מדף ארוכים. כך העוגה שרדה את המסע הארוך עד ליפן וגם הייתה מקור מזון למלחי פורטוגל. בתקופת אדו, בין היתר מפאת מחיר הסוכר, עוגת הקסטלה הייתה עוגה יקרה להכנה. כאשר משלחת של קיסר יפן הוזמנה לארוחה, שוגונות טוקוגאווה הגישה להם מנה של העוגה. במהלך השנים העוגה הומתקה כדי להתאים לחיך של היפנים חובבי הכיבוד המתוק.
גרסאות שונות
עריכהבימינו יש לעוגה גרסאות שונות ומרובות, ביניהן עוגת קסטלה עם מאצ'ה, סוכר חום או דבש. העוגה אף מוגשת בגדלים ובצורות שונות, בתבנית מרובעת, בתבנית עגולה או כמנה אישית.
סיבריה, גרסה של הקסטלה עם יוקאן (ג'לי יפני) הייתה פופולרית בתקופת מייג'י. העוגה זכתה לפופולרית מחודשת מאז הקרנתו של סרט האנימציה הרוח העולה מאת הייאו מיאזאקי[1].
המילוי של הדוראיאקי, ממתק יפני מקושט המזכיר חביתיות, הוא עיסה של עוגת קסטלה וממרח מתוק של שעועית אזוקי.
עוגת הקסטלה נפוצה ברחבי טאיוואן משנת 1971, תקופה בה טאיוואן נשלטה על ידי יפן. בגרסה הטאייוואנית של העוגה מוסיפים לה דבש וגבינה יפנית המוסיפים לה ארומה חזקה[2].
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה