קרב טורה בורה
קרב טורה בורה היה קרב במהלך מבצע חירות מתמשכת שהתקיים במערות טורה בורה במזרח אפגניסטן, בין קואליציה בהנהגת ארצות הברית והברית הצפונית נגד לוחמי הטליבאן ואל-קאעידה שהסתתרו במערות. כוחות הקואליציה כבשו את השטח תוך חמישה ימים, אולם אוסאמה בן לאדן, מנהיג אל-קאעידה, הספיק לברוח מהמערות לצד בכירים נוספים.
| מלחמה: מבצע חירות מתמשכת | ||||||||||||||||||
| תאריכים | 12 בדצמבר 2001 – 17 בדצמבר 2001 (6 ימים) | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב לפני | כיבוש קנדהאר | |||||||||||||||||
| קרב אחרי | מבצע אנקונדה | |||||||||||||||||
| מקום | מערות טורה בורה במזרח אפגניסטן | |||||||||||||||||
| קואורדינטות |
34°07′00″N 70°13′00″E / 34.11666667°N 70.21666667°E | |||||||||||||||||
| תוצאה | כיבוש האזור על ידי הקואליציה, אך כישלון בתפיסה או חיסול אוסאמה בן לאדן | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
רקע
עריכהמערות טורה בורה (בפשטו:توره بوړه, קרי: "מערה שחורה") הן מערות שנחפרו בצורה טבעית על ידי גשמים מרובים באזור "ההר הלבן" שבמזרח אפגניסטן. במהלך הפלישה הסובייטית לאפגניסטן בשנות ה-80, סייע ה-CIA לכוחות המוג'האדין במסגרת מבצע ציקלון, במלחמתם בשלטון הקומוניסטי. במסגרת הסיוע נבנו במערות טורה בורה תעלות ובונקרים בהם התחבאו חיילי מוג'האדין והחביאו תחמושת.
לאחר פיגועי 11 בספטמבר, פיגועי הטרור הגדולים בהיסטוריה, יצאה קואליציה בהנהגת ארצות הברית למבצע חירות מתמשכת ללכידת ראשי אל-קאעידה ובפרט אוסאמה בן לאדן, והפלת שלטון הטליבאן במדינה, שלטון אסלאמי קיצוני שתמך בו. במהלך המבצע נכבשה אפגניסטן תוך חודשיים ושלטון הטליבאן התמוטט. בכירי השלטון ברחו יחד עם בכירי אל-קאעידה אל הבונקרים במערות טורה בורה, בהם התקבצו מאות לוחמים, כשבמקרה של הידרדרות נוספת במצבם הם תכננו לברוח אל פקיסטן, המדינה בה גדלה תנועת הטליבאן ובה היו שבטים רבים שתמכו בתנועה והסכימו לשמש לחייליה מקלט.
מהלך הקרב
עריכהאת מרבית הלחימה נטלו לוחמי הברית הצפונית, התאגדות של שבטים מקומיים וארגונים שונים שהתנגדו לשלטון הטליבאן במדינה. הפעילות היחידה של החיילים האמריקניים והבריטיים הייתה סיוע לכוחות הברית הצפונית על ידי סימון מטרות למפציצים אמריקניים. לאחר שכוחות הקואליציה כבשו את מרבית האזור וסגרו את בכירי הארגונים באזור בגודל של 10 על 10 קילומטרים, הבינו האמריקנים שחיילי הברית הצפונית אינם חיילים אמינים למשימה, כשבערב הם עזבו את שדה הקרב וחזור לביתם כדי לשבור את צום הרמדאן בסעודת האפטאר. הטליבאן ואל-קאעידה השתלטו על עמדותיהם, והברית הצפונית נאלצה לכבוש מחדש שטחים ועמדות. לכן החלו להצטרף חיילים מערביים לפשיטה על האזור המשוער בו היה בן לאדן.
לאחר שתוכניות תקיפה בהן חיילים מכוח דלתא היו אמורים לתקוף את המוצב בו היה בן לאדן מעורפו, או מטוסים שהיו אמורים לזרוק מוקשים על-מנת למנוע בריחה של בן לאדן נשללו, הוחלט על תקיפה משולבת של חיילים מכוח דלתא, לצד חיילי הברית הצפונית, לאחר ריכוך עמדות הטליבאן מהאוויר. לאחר הריכוך האווירי, שכלל הפצצות מאסיביות של האזור על ידי מפציצים אמריקניים, האזינו לוחמי כוח דלתא למערכת הקשר של הטליבאן והצליחו ולשמוע את קולו של בן לאדן, ולפיהם הצליחו לשער שהוא נמצא במרחק של פחות מ-2 קילומטרים מהם, ושהוא נפצע בהפצצה[1]. הכוח האמריקני התפצל והחל להתקדם אל המיקום המשוער של בן לאדן עם חיילי הברית הצפונית. מתקפה בה לקחו חלק שלושה חיילים אמריקניים נתקלה בהתנגדות עיקשת של לוחמי טליבאן, שהיו מצוידים היטב ונלחמו מעמדות בעלות יתרון טופוגרפי. בשלב זה הקרבה בין הכוחות מנעה סיוע אווירי, עקב חשש מפגיעה בחיילי הקואליציה.
לאחר שלוחמי הברית הצפונית, אשר התלוו לשלושת החיילים האמריקניים, ראו שהקרב קשה מששיערו, ונטשו את עמיתיהם האמריקאיים. מפקד חיילי הדלתא בשטח, שנודע בשנים שלאחר הקרב תחת שם העט "דלטון פיורי" ("Dalton Fury"), החליט על סמך המצב המשוער של בן לאדן לצאת לחלץ את שלושת החיילים הנטושים. לאחר הצלחת החילוץ נשמע שוב בן לאדן ברשת הקשר, אומר אל לוחמיו: "תפילותינו לא נענו. הזמנים קשים ונוראים. לא קיבלנו תמיכה מהמדינות הכופרות שקוראות לעצמן אחינו המוסלמים. הדברים היו יכולים לקרות אחרת"[2]. מאוחר יותר הודיע בן לאדן: "אני מצטער שהייתם מעורבים בקרב, אם אינכם יכולים עוד להתנגד, היכנעו עם ברכותיי"[2]. לאחר מכן סיכמו כוחות הטליבאן עם מצביא אפגני שהם מוכנים להיכנע אך מבקשים לפני כן הפסקת אש למשך 24 שעות על-מנת להתארגן ולעזור לפצועיהם. כשהאמריקנים, שלא רצו בהפסקת האש, התחילו להתקדם אל עבר המיקום של בן לאדן, איימו לוחמי הברית הצפונית שיתקפו אותם. לאחר תום ההפוגה, ניסו לוחמי הטליבאן לחדש את הקרבות. בתגובה, כבשו כוחות הקואליציה את כל האזור. לאחר כיבוש האזור וסריקות שנמשכו עד ינואר 2002, לא נמצא בן לאדן, דבר שהוביל להערכה הוא נמלט עם בכירים נוספים לפקיסטן השכנה במהלך הפסקת האש.
תוצאות
עריכהעל אף ניצחון הקואליציה בקרב וכיבוש האזור, לא נתפסו או חוסלו בכירי הטליבאן ואל-קאעידה שהסתתרו בו. אוסאמה בן לאדן, שבמהלך הקרב קרא לחייליו להיכנע ואף נמלט בעצמו, לאחר מכן התייחס אליו כסמל ליכולות הכושלות של הקואליציה:
ארצות הברית מיצתה כל מאמץ בניסיון לפוצץ ולהשמיד את הנקודה הקטנה הזו – למחוק את כולה... למרות כל זאת, חסמנו את התקפותיהם היומיות, שולחים אותם חזרה מובסים, סוחבים את מתיהם ופצועיהם. האמריקנים לא העזו פעם אחת להסתער על מוצבינו, מה שמוכיח מעל לכל ספק את הפחדנות, החשש, ושקרים הנוגעים למיתוס של הטענה על כוחם!
— אוסאמה בן לאדן, שנת 2002[3]
במהלך הקרב הושמדה התשתית השלטונית של הטליבאן, שהחל לאחר מכן לפעול כארגון שמפוזר במדינה ונלחם מלחמת גרילה בקואליציה. עם זאת, לאחר הקרב נעשו מספר ניסיונות התאגדות של לוחמי טליבאן, כשהבולט שבהם היה תהליך התאגדות של יותר מ-1,000 לוחמים במהלך החודשים ינואר ופברואר בשנת 2002 באזור העיירה שאח-אי-קוט שבמזרח המדינה, עיירה שנמצאת בסביבה ההררית הגבוהה ביותר במדינה. בתגובה יצאה הקואליציה למבצע אנקונדה, המבצע הגדול ביותר של הקואליציה באפגניסטן, עד כיבוש העיירה מרג'ה כחלק ממבצע מושתראק בשנת 2010.
קישורים חיצוניים
עריכה
- שי לוי, הקרב על טורה בורה: כך כמעט חוסל בן לאדן ב-2001, באתר מאקו, 9 בספטמבר 2012
הערות שוליים
עריכה- ^ Delta Force commander explains how close they came to catching Osama Bin Laden
- ^ 1 2 ספרו של דלטון פיורי, "להרוג את בן לאדן" שיצא באוקטובר 2008, עמוד 233
- ^ ספרו של ריימונד איברהים, "קורא אל-קאעידה" משנת 2007, עמוד 245