קרגל
קרגל היא חברה ישראלית שהחלה את דרכה בייצור קרטון גלי, בשנת 1954.
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| בורסה | הבורסה לניירות ערך בתל אביב |
| סימול | פלקר |
| מייסדים | סם דובינר, אלכסנדר רפאלי |
| תקופת הפעילות | 1954–הווה (כ־70 שנה) |
| משרד ראשי | לוד |
| בעלות | כלל תעשיות (26%) |
| מוצרים עיקריים | אריזות קרטון |
| שווי שוק | 30.5 מיליון ש"ח (10 בדצמבר 2024) |
| הכנסות | 455 מיליון ש"ח (2023)[1] |
| רווח תפעולי | הפסד של 292 אלף ש"ח (2023)[1] |
| רווח | הפסד של 28.6 מיליון ש"ח (2023)[1] |
| הון עצמי | 178 מיליון ש"ח (2023)[1] |
| סך המאזן | 751 מיליון ש"ח (2023)[1] |
| www.cargal.co.il | |
  | |
.jpg)
תולדות החברה
עריכהמפעלה הראשון של קרגל נפתח בבני ברק ביוני 1954, על ידי סם דובינר,זאב גרודז'נסקי (זאב גדרון[2]), וד"ר אלכסנדר רפאלי,[3] ארבעה חודשים לאחר קבלת אישור משרד המסחר והתעשייה[4]. המפעל ייצא אריזות קרטון לחוץ לארץ[5] ובשנות ה-50 נכלל ברשימת היצואנים הישראלים שייצאו ביותר ממיליון דולר לשנה[6]. בנוסף, מכר קרגל אריזות קרטון לצורך אריזת ייצוא תוצרת חקלאית מישראל[7].
בשנת 1956 אושר לקרגל להקים מפעל נוסף לייצור קרטון[8], שהוקם בלוד[9]. בתחילת 1959 החברה נכנסה לקשיים ונדרשה להזרמת כספים של הממשלה ושל משקיעים[10]. ביולי 1959 נמכר המפעל לחברות "יוניון בג" ואינטרנשיונל פייפר האמריקאיות במסגרת הסדר עם הנושים[11]. המפעל בבני ברק נסגר ונפתח מחדש רק לאחר מכירת החברה[12], עד השלמת העברת המכונות ללוד באוקטובר 1959[13]. דו"ח של משרד המסחר והתעשייה קבע שהקמת המפעל בלוד הסתמך על תחזיות שגויות וכי הממשלה והבנקים לא בדקו כיאות את הבקשה למפעל מאושר[14]. בשנת 1983 רכשו דנות ובנק לאומי שני שלישים ממניות החברה[15] וחלק ממניות החברה הועברו למנכ"ל החברה, אורי מנשה[16]. בנובמבר 1986 רכש לאומי את חלקה של דנות בקרגל[17] ובתחילת 1987 מכר בנק לאומי את החזקותיו בחברה לכלל תעשיות, אורי מנשה ומייקל שטיינהרדט[18]. בשנת 1998 החזיק אורי מנשה בכמחצית ממניות החברה והוא התכוון למכור את מניותיו לחברת פראט האוסטרלית, שנסוגה מהעסקה. מנשה תבע את פראט על ביטול העסקה, שלטענתו נסגרה, והתביעה הסתיימה בפשרה[19]. במאי 2004 מכר מנשה את מניותיו בחברה לסי אי קרטון[20], שרכשה עוד שישית מהחברה בתחילת 2005[21]. 27% מהחברה היו אז בידי כלל תעשיות ו-7.5% בידי הציבור[22].
החל משנת 2011 פועלת החברה להעברת המפעל בלוד לאזור תעשייה עידן הנגב[23].
אריזת פרי הדר
עריכהבמשך מספר שנים נאבק המפעל לשכנע את המועצה לשיווק פרי הדר לעבור מאריזת פרי ההדר לייצוא מארגזי עץ לקרטון גלי[24], מאבק שהוכתר בהצלחה והביא בשנת 1958 לשימוש ביותר מ-8 מיליון מיכלי קרגל לייצוא פרי הדר מישראל[25]. אולם בתחילת 1959 ביטלה המועצה לשיווק פרי הדר את הזמנת המיכלים, לאחר שנטען שהקרטונים אינם מתאימים לשיווק פרי הדר וגורמים להפסדים[26]. החלטה זאת בוטלה לאחר כחודש בלחץ שר החקלאות קדיש לוז, כדי למנוע פיטורי פועלי קרגל בלוד[27][28].
קרטל
עריכהבינואר 1966 אישר הממונה על הגבלים עסקיים הקמת קרטל לייצור קרטון בין קרגל לפלארו של זלמן סוזאיב[29]. הסדר זה הורחב בהמשך לכלול גם את מפעל מיכלי כרמל בטירת כרמל של כור[30].
שריפות
עריכהביולי 1969 נשרף המפעל בלוד[31]. המפעל הוקם מחדש תוך הרחבתו ונפתח בפברואר 1970[32]. סכום הביטוח ששולם למפעל היה הגדול ביותר ששולם עד אז בישראל[33]. בספטמבר 1977 נשרף המפעל שוב[34] ושוקם במשך חצי שנה בידי סולל בונה[35]. בשרפה זאת האשימה המשטרה את כנופיית מע"צ[36], שברבות השנים זוכו מכל אשמה. שרפה שלישית, קטנה בהיקפה, אירעה במפעל בדצמבר 1978[37].
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של קרגל
- קרגל, באתר Crunchbase (באנגלית)
פרץ ברנשטיין, שר המסחר והתעשייה, מבקר במפעל קרגל. יומני כרמל, אפריל 1955 (התחלה 0:50)
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 4 5 קרגל בע"מ: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
- ^ מנחם תלמי, דון זאב ולוולה גדרון, מעריב, 12 במרץ 1965.
- ^ אלכסנדר רפאלי, ישראל והמשפחה, חלום ומעש: סיפור חיי, מכון ז'בוטינסקי בישראל, 1995, עמ' 152-154
- ^ קרגל בית חרושת לחומרי אריזה, חרות, 8 ביוני 1954
- ^ מיכלי קרטון במליון דולר נמכרו לחו"ל, דבר, 29 בנובמבר 1956
- ^ תעודות היצואן המוסמך חולקו ל-120 יצואנים, דבר, 9 בפברואר 1958
- ^ יצוא התוצרת חקלאית באריזת קרטון גלי, דבר, 14 ביולי 1954
- ^ קרגל יקים מפעל ענק למיכלי קרטון, דבר, 1 באוגוסט 1956
- ^ 3 מליון דולר יצוא קרגל ב-1957, דבר, 20 ביוני 1957
- ^ דובינר: הקשיים של קרגל הם זמניים, מעריב, 15 במרץ 1959
- ^ י. שדמי, דובינר מכר את קרגל ל-2 חברות אמריקאיות, מעריב, 15 ביולי 1959
- ^ התחדשה העבודה בקרגל בני ברק, דבר, 19 ביולי 1959
- ^ הושלמה העברת קרגל ללוד, דבר, 14 באוקטובר 1959
- ^ ביקורת על הקמת קרגל לוד בדו"ח לשר המסחר והתעשייה, דבר, 12 באפריל 1959
- ^ דרור שרביט, קרגל נרכש במכפיל 9 ללא גיבוי נכסי מלא, דבר, 28 ביוני 1983
- ^ דנות והשקעות בל"ל רכשו 66% מקרגל, דבר, 15 ביוני 1983
- ^ בנק לאומי מכר מניותיו בארגמן, מעריב, 10 בנובמבר 1986
- ^ יואב יצחק, כלל תעשיות רכשה את קרגל במציאה, מעריב, 4 באוגוסט 1987
- ^ אמיר הלמר, הושגה פשרה בין אורי מנשה, בעל השליטה לשעבר בקרגל, לבין יו"ר פראט האוסטרלית, באתר TheMarker, 11 במאי 2004
- ^ גולן פרינדנפלד, אורי מנשה מוכר את השליטה בקרגל לפי 27.5 מ' ד' - נמוך בכ-65% מהשווי לפיו התכוון למוכרה לפראט, באתר גלובס, 6 במאי 2004
- ^ שי שלו, תחרות מקרטון: מנכ"ל קרגל עושה עסקים עם המתחרה, באתר גלובס, 11 בינואר 2005
- ^ שי שלו, בעלי קרגל מחלצים את הציבור בפרמייה של 28%, באתר גלובס, 2 בפברואר 2005
- ^ נעמה סיקולר, למה המדינה חושבת שעידוד התעסוקה בנגב חשוב מפתרון הבעיות בלוד, באתר כלכליסט, 1 בנובמבר 2011
- ^ הצליחה אריזת פרי הדר בקרטון, הצופה, 26 בינואר 1956
הדים לסכסוך קרגל בכנסת, הצופה, 13 ביוני 1957 - ^ קרגל ייצאה בדצמבר ב-274 אלף דולר, חרות, 2 בינואר 1959
- ^ י. שדמי, גילויים של השר ספיר בפרשת הקרטונים, מעריב, 14 בינואר 1959
- ^ מועצת ההדרים תרכוש מליון תיבות קרגל, דבר, 27 בפברואר 1959
- ^ ארגזי עץ או מיכלי קרטון, דבר, 8 באפריל 1959
- ^ אושר קרטל מפעלי הקרטון, דבר, 7 בינואר 1966
- ^ חוק ההגבלים העסקיים, דבר, 16 בינואר 1974
- ^ זיוי שורר, מפעל קרגל עלה באש, דבר, 31 ביולי 1969
צפוי שיקום מהיר של קרגל, מעריב, 1 באוגוסט 1969 - ^ בית חרושת קרגל שוקם, דבר, 10 בפברואר 1970
- ^ הפיצוי לקרגל - סכום הביטוח הגדול ביותר ששולם בישראל, דבר, 12 בפברואר 1970
- ^ הדליקה הגדולה בתולדות ישראל, דבר, 2 באוקטובר 1977
- ^ סו"ב השלים שיקום מפעל קרגל, דבר, 18 ביוני 1978
- ^ ה-8 ניסו לפגוע בכלכלת המדינה, מעריב, 1 באוקטובר 1978
- ^ שוב אש בקרגל, מעריב, 27 בדצמבר 1978