קרול ברנט

קרול קרייטון ברנט (באנגלית: Carol Creighton Burnett; נולדה ב-26 באפריל 1933) היא שחקנית, קומיקאית וזמרת אמריקאית. ברנט, הקומיקאית המצליחה ביותר בשנות ה-70, זכתה במהלך הקריירה שלה כשחקנית בחמישה פרסי גלובוס הזהב, שישה פרסי אמי ובפרס גראמי. ידועה בעיקר בזכות הסדרה הקומית על שמה "המופע של קרול ברנט".

קרול ברנט
Carol Creighton Burnett

קרול ברנט, 1974
לידה	26 באפריל 1933 (בת 91) סן אנטוניו, טקסס, ארצות הברית
שם לידה	Carol Creighton Burnett
מדינה
תקופת הפעילות	מ-1955
מקום לימודים	בית הספר לתאטרון, סרטים וטלוויזיה של UCLA בית הספר התיכון הוליווד אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס האקדמיה למוזיקה ע"ש הרב אלפרט של UCLA
בן או בת זוג	ג'ו המילטון (4 במאי 1963–1984)
צאצאים	קרי המילטון, ארין המילטון
מספר צאצאים	3
פרסים והוקרה	Hasty Pudding Woman of the Year (1969) פרס לוסי (1997) היכל התהילה של קליפורניה (2009) כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד (21 במאי 1975) פרס קריסטל (1980) אגדה חיה של ספריית הקונגרס פרס אמי לשחקנית המשנה הטובה ביותר בסדרה קומית (1997) פרס עולם התיאטרון (1960) גביע הכסף לנשות השנה של לוס אנג'לס טיימס (1967) פרס מארק טוויין להומור אמריקני (2013) פרס הורשיו אלג'ר פרס גילדת שחקני המסך למפעל חיים פרס מרכז קנדי מדליית החירות הנשיאותית פרס אמי לבידור בפריים טיים פרס פיבודי
פרופיל ב-IMDb

ברנט עם דיק ואן דייק ב-1977

ביוגרפיה

ברנט נולדה בסן אנטוניו ללואיס, סופרת ולתומאס בארנט, מנהל תיאטרון. עזבה את ביתה בגיל צעיר בשל בעיית אלכוהוליזם של הוריה, ועברה להתגורר ביחד עם אחותה כריס אצל סבתה. לאחר שהוריה התגרשו עברה להתגורר עם סבתה ליד בית אמה שבהוליווד. עבדה למשך תקופה קצרה כסדרנית בקולנוע.

ברנט למדה עיתונות ב"אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס", במהלך השנה הראשונה שלה באוניברסיטה החליפה ברנט את מקצועות הלימוד, ללימודי ספרות אנגלית ותיאטרון במטרה להפוך למחזאית. על מנת להתקבל לקורס המחזאות היה עלייה לקחת שיעורי משחק, בהם הראתה יכולות קומיות ומוזיקליות מרשימות שהוצגו גם בחזות מטעם האוניברסיטה.

ברנט שקיבלה עזרה כלכלית בלתי צפויה עזבה באמצע לימודיה ונסעה לניו יורק במטרה להפוך לשחקנית. באותו הזמן אביה נפטר מאלכוהול ואמה נפטרה בתחילת ההצלחה שלה כשחקנית.

קריירה

טלוויזיה

התחילה את דרכה בניו יורק במספר עבודות מזדמנות וחלקה את דירתה עם ארבע בנות נוספות. התגלתה בסיטקום "סטנלי" לצד הקומיקאי היהודי-אמריקאי באדי האקט ובמחזמר "היה היה פעם מזרן". ברנט התפרסמה לראשונה בתחילת שנות ה-60 כשזכתה בפרס אמי על הופעתה בסדרה הקומית-מוזיקלית של הקומיקאי גארי מור "המופע של גארי מור".

שיחקה בתחילת דרכה גם לצידה של חברתה ג'ולי אנדרוז בספיישל הקומי–מוזיקלי המצליח של מייק ניקולס "Julie and Carol at Carnegie Hall", ההופעה זיכתה אותה בפרס אמי שני. ברנט הייתה לחברה טובה של השחקנית לוסיל בול והופיעה כאורחת בתוכניתה "המופע של לוסי", בול אף הציעה להפיק לברנט סיטקום בכיכובה.

בשנת 1967 עלתה לאוויר התוכנית הקומית המוצלחת בכיכובה, "המופע של קרול ברנט" שזכתה בסוף שנות ה-60 ושנות ה-70 בלא פחות מ-25 פרסי אמי. יוצרי הסדרה לא האמינו ביכולתה של ברנט להוביל את התוכנית, בטענה שתוכנית בידור מוצלחת חייבת להיות מוגשת בידי גברים. ברנט הצליחה לשבור את המוסכמויות השמרניות והובילה בהצלחה יתרה את התוכנית בכל 11 שנותיה.

ברנט הייתה לקומיקאית המצליחה והמוערכת ביותר בשנות ה-70 עם זכיות בחמישה פרסי גלובוס הזהב לשחקנית הקומית הטובה ובשלושה פרסי אמי. בסוף כל תוכנית נהגה ברנט למשוך באוזנה, סימן הוקרה לסבתה שגידלה אותה וצפתה בה מהבית.

בשנת 1997 זכתה בפרס אמי השישי שלה בזכות הופעות אורח בקומדיית המצבים "משתגעים מאהבה", בתפקיד טריז סטמפל אמה של ג'יימי באקמן (הלן האנט). בשונה משאר בנות תקופתה, המשיכה ברנט להיות מעורבת בהפקות וב-2009 אף הייתה מועמדת לפרס אמי על תפקיד אורח בסדרה "חוק וסדר: מדור מיוחד".

בשנת 2019 דיבבה את כיסא רול ברנט בסדרה "מזלגוני שואל שאלה".

קולנוע

ברנט התפרסמה לראשונה בהוליווד ב-1972 לצידו של וולטר מתאו בדרמה הקומית "פיט וטילי", על התפקיד הועמדה לפרס גלובוס הזהב בקטגוריה קומית/מוזיקלית. ב-1974 שיחקה בדרמה הקומית של בילי ויילדר "כותרת ראשית". ב-1978 שיחקה בקומדיה השחורה של רוברט אלטמן "חתונה" והועמדה לפרס שחקנית המשנה הטובה ביותר של גלובוס הזהב.

בתחילת שנות ה-80 הועמדה פעמיים ברציפות לפרס גלובוס הזהב לשחקנית הקומית/מוזיקלית הטובה ביותר על הופעותיה בקומדיה של אלן אלדה "ארבע העונות" בתור עורכת המגזין העסקים קייט בורג'ס ובקומדיה המוזיקלית של ג'ון יוסטון "אנני" בתור אגת'ה האניגן, המנהלת השיכורה והאכזרית של בית היתומים. ב-1980 זכתה בפרס קריסטל למצוינות נשים בקולנוע.

ב-1992 הופיעה בקומדיה של פיטר בוגדנוביץ' "נתפסים על חם" בתפקיד השחקנית דוטי אוטלי. ב-2008 דיבבה בסרט האנימציה "הורטון שומע מישהו" את דמותו של הקנגורו סוואר. ב-2009 שיחקה בקומדיה "בוגרת" בתור מאורין סבתה של בוגרת הקולג' ריידן מאלבי (אלקסיס בלדל).

חיים אישיים

ברנט חוותה בחייה שלוש מערכות נישואים, הראשונים היו לחבר ילדותה השחקן דון סארויין ונמשכו שבע שנים. בשנת 1963 התחתנה עם מפיק הטלוויזיה ג'ון המילטון איתו עבדה בתוכנית "המופע של גארי מור", לזוג נולדו שלוש בנות המפיקה ג'ודי המילטון, הזמרת ארין המילטון והשחקנית קארי המילטון שנפטרה בשנת 2002 ממחלת סרטן המוח כשהיא בת 38. לפני מות בתה, השתיים יצרו את המחזה "זרועות הוליווד" שעלה כשלושה חודשים לאחר פטירתה של המילטון. ברנט וג'ו המילטון התגרשו לאחר 21 שנות נישואים. משנת 2001 נשואה ברנט בפעם השלישית בחייה למתופף בריאן מילר.

פרסי הוקרה

קרול ברנט בבית הלבן, 2005

בשנת 1992 קיבלה כהוקרה על עבודתה בטלוויזיה את פרס פיבודי. ב-2003 קיבלה כהוקרה על תרומתה לתחום הבידור האמריקאי את פרס מרכז קנדי. ב-2005 קיבלה ברנט באופן אישי מנשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש את מדליית החירות הנשיאותית. בשנת 2009 הוכנסה ברנט להיכל התהילה של מדינת קליפורניה ביחד עם הבמאי ג'ורג' לוקאס והפוליטיקאי ופעיל זכויות הלהט"ב הארווי מילק. כוכב הטלוויזיה על שמה שבשדרת הכוכבים של הוליווד הוצב בכניסה ל"תיאטרון הוליווד הפסיפי", בו עבדה לפני שהתפרסמה. ב-2015 זכתה בפרס גילדת שחקני המסך למפעל חיים. ב-2019 הוחלט לקרוא על שמה את פרס גלובוס הזהב למפעל חיים בתחום הטלוויזיה, והיא התכבדה להיות הזוכה הראשונה בו.

פילמוגרפיה

כוכב הטלוויזיה של קרול ברנט בשדרת הכוכבים של הוליווד

• מי ישן במיטה שלי? (1963)
• פיט וטילי (1972)
• כותרת ראשית (1974)
• חתונה (1978)
• בריאות (1980)
• ארבע העונות (1981)
• צ'ו צ'ו ופילי פלאש (1981)
• אנני (1982)
• נתפסים על חם (1992)
• תרועת הברבור (2001)
• הורטון שומע מישהו (2008)
• בוגרת (2009)
• צעצוע של סיפור 4 (2019) - דיבוב
• ועכשיו כולם ביחד (2020)

טלוויזיה

• סטנלי (1956–1957)
• המופע של גארי מור (1959–1962)
• קלמיטי ג'יין (1963)
• המופע של לוסי (1966)
• המופע של קרול ברנט (1967–1978)
• משתגעים מאהבה (1996–1999)
• היה היה פעם מזרן (2005) - סרט טלוויזיה
• חוק וסדר: מדור מיוחד (2009)
• הוואי 5-0‏ (2013)
• מכתבי אהבה (2014)
• משתגעים מאהבה (2019)
• מזלגוני שואל שאלה (2019) - דיבוב
• סמוך על סול (2022)
• פאלם רויאל (אנ') (2024)

קישורים חיצוניים

• קרול ברנט, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• קרול ברנט, ברשת החברתית אינסטגרם
• קרול ברנט, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• קרול ברנט, באתר AllMovie (באנגלית)
• קרול ברנט, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• קרול ברנט, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• קרול ברנט, באתר AllMusic (באנגלית)
• קרול ברנט, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• קרול ברנט, באתר Yandex.Music (ברוסית)
• קרול ברנט, באתר Discogs (באנגלית)
• קרול ברנט, באתר Songkick (באנגלית)
• קרול ברנט, באתר בילבורד (באנגלית)
• רותה קופפר, קרול ברנט מצדיעה לטלוויזיה של פעם, באתר הארץ, 3 במאי 2010
• קרול ברנט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)