קרון רכבת
קרון רכבת הוא ציוד מסילה נייד שנועד להעביר נוסעים או מטען ממקום למקום. בדרך כלל מחברים קרונות זה לזה על מנת ליצור רכבת. הקרון יכול להיות מונע על ידי קטר או בעל הנעה עצמית (קרונוע).
קרון נוסעים
עריכה
קרון נוסעים הוא קרון המיועד להסעת נוסעים כחלק מרכבת נוסעים בין תחנות רכבת. ברוב קרונות הנוסעים יש מושבים המסודרים בשורות של שלושה עד חמישה מושבים משני צדדיו של מעבר מרכזי לאורך הקרון, או קבוצות של שישה עד שמונה מושבים בתאים קטנים לאורכו של מסדרון העובר בצדו של הקרון לכל אורכו. בין המושבים עשויים להיות גם שולחנות לשימוש הנוסעים. כמו כן מצוידים הקרונות במדפים למטענם של הנוסעים ולעיתים אף באזורי אחסון למטען גדול כמו מזוודות או אופניים.
קרונות הנוסעים כוללים שירותים, תאורה ובדרך כלל גם מיזוג אוויר. החשמל להפעלת התאורה והמיזוג מגיע מהקטר, מקרון כוח ייעודי או מגנרטורים שנמצאים בכל קרון ומופעלים על ידי גלגלי הקרון כאשר הרכבת נוסעת. קרון כוח ייעודי אינו נחשב לקרון משא, שכן הוא נמצא רק ברכבות נוסעים. במקרים רבים קרון הכוח משולב בקרון נוסעים רגיל, לפעמים גם ביחד עם קרון ניהוג, על חשבון חלק מהמקום המיועד לנוסעים.
ברכבות למרחקים ארוכים ניתן למצוא גם קרונות שינה או קוּשֶט (couchette (אנ')), המצוידים במיטות, במים זורמים ולפעמים גם במקלחות, וקרונות מסעדה שבהם ניתן לאכול ארוחות בזמן הנסיעה. לרכבות אלו לפעמים מצרפים גם קרונות משא הנושאים את ציוד הנוסעים ולפעמים גם מכוניות. ברכבות העוברות בנופים מיוחדים מופעלים קרונות תצפית (בדרך כלל בקצה האחורי של הרכבת) בעלי חלונות רחבים או כיפה שקופה המאפשרים צפייה נוחה בנוף.
ברכבות הפועלות בקווים עמוסים, משתמשים לעיתים בקרונות נוסעים דו-קומתיים המאפשרים להסיע מספר גדול יותר של נוסעים ברכבת אחת.
קרונות נוסעים בשימוש רכבת ישראל
עריכה
ברכבת ישראל פועלים נכון לשנת 2017 קרונות נוסעים מהסוגים הבאים:
- קרונות חד קומתיים מדגם סימנס ויאג'ו לייט מתוצרת חברת סימנס
- קרונות רכבת דו-קומתיים מדגם בומברדיה דאבל דק קוץ' מתוצרת בומברדיה - קנדה
- קרונות רכבת חד-קומתיים מתוצרת אלסטום - ספרד
- קרונועי IC3 מתוצרת ABB Scandia, כיום בבעלות בומברדיה - דנמרק
ישראל עוברת בהדרגה לרכבות נוסעים מונעות בחשמל ולא בדיזל. לצורך כך כבר הזמינה 330 קרונועים תוצרת חברת סימנס מסוג DDEMU שמסופקים החל מ-2020 (המתחברות לכשישים רכבות), וכן 62 קטרים חשמליים תוצרת בומברדיה - גרמניה מדגם בומברדייה טראקס שיחליפו את קטרי הדיזל הישנים ויותאמו לקרונות הנוסעים הקיימים שהותאמו להנעה החשמלית. בשלב זה רכבות המשא ימשיכו להיות מונעים בקטרי דיזל אך גם להם נרכשו מספר קטרים חדשים, וכן חלק מקטרי הדיזל מהדגמים המאוחרים והחדישים יותר של רכבות הנוסעים יותאמו לרכבות המשא.
החל מסוף 2006 החלה רכבת ישראל להתאים חלק מקרונותיה לשימוש נכים בכיסא גלגלים ואף קלנועיות קטנות ועד ל-2011 כבר דיווחה על התקנת מערכות מעלוני נכים שכאלה ב-24 רכבות (בכל רכבת הותקנו 2 מעלונים שכאלו). על פי חוקי הנגישות בכל רכבת חייב להיות לפחות קרון אחד מותאם לנגישות לנכים. בנוסף נעשה שימוש במעלונים שנמצאים בתחנות הרכבת שיאפשרו לנכים להיכנס לקרונות הרכבת המוגבהים ודורשים תיאום מראש לשימוש בהם. כך על פי הנתונים, ב-2017 בוצעו כ-40,000 נסיעות של בעלי מוגבלויות שכללו תיאום מראש כדי לדאוג לנציג מטעם הרכבת וקרון מותאם לשימוש. בעוד בתחילה נדרש תיאום אף יומיים מראש, בהווה התיאום נדרש כ6–7 שעות מראש. בנוסף חלק מסוגי הקרונות, כוללים כניסה בגובה הרציף מה שמאפשר כניסה חלקה לכיסאות הנכים. לרוב המקומות המיועדים לכיסאות הנכים סמוכים לדלתות הרכבת.
באמצע 2018 דיווחה הרכבת על תוכנית להתאמת כ-15 קרונות רכבת לשימוש מיוחד לרוכבי אופניים (בדומה לנעשה באירופה שם קיימים לעיתים קרובות קרונות רכבת ייעודיים לרוכבי אופניים) ולנכים. ההתאמות כוללות פירוק המושבים והשולחנות הקבועים בקרונות לטובת מושבים מתקפלים ומתקני אחיזה ועגינה שמאפשרים לרתום את כיסאות הגלגלים או האופניים בעת הנסיעה. הקרונות צפויים להשתלב בקווים מרכזיים בהם צפויים להם ביקוש. יש לציין שהעלאת אופניים לרכבת אושרה מקיץ 2012 תוך מגבלות מסוימות (למשל העלאת אופניים הותרה רק לקרון האחרון) אבל במשך השנים הפכה למטרד עבור משתמשי הרכבת ובמיוחד הנכים שהאופניים הפריעו לכניסתם ומקום מושבם בקרונות ולכן קודמה התוכנית שתגדיל את המקום המוקצה לאופניים בקרונות.
באמצע 2019 החלה הרכבת להכשיר קרונות עמידה לנוסעים ברכבות הפרבריות המיועדות לנסיעות בטווחים קצרים ליעדים קרובים (הפיילוט החל בקו בנימינה-רחובות שזמן הנסיעה הממוצע בו הוא כחצי שעה ולאחריו נוספו קרונות כאלה גם בקו הנגב המערבי, תל אביב-אשקלון-באר שבע). בקרונות אלו (מסוג קרונות הדאבל דק הדו קומתיים) הותקנו מושבים מתקפלים לאורך דפנות הקרונות בקומתם התחתונה במקום המושבים הרגילים וללא השולחנות וכן מחזיקי ידיים לתמיכה בנוסעים בעמידה ולהערכת הנהלת הרכבת קרון מוסב שכזה יוכל להסיע עד 20 אחוז יותר נוסעים מאשר בקרון ישיבה רגיל אף שמספר המושבים בו דומה למספר המושבים בקרון רגיל. קרונות אלו מותגו על ידי הרכבת כ"קרונות אורבניים".
קרון משא
עריכה
קרון משא מיועד להעברת מטען כחלק מרכבת משא בין מסופי מטענים. קיימים סוגים רבים של קרונות משא על פי סוג המטען שיש להעביר ולעיתים קרובות ניתן למצוא ברכבת יחידה מספר סוגים של קרונות.
סוגי קרונות משא נפוצים:
- קרונות פלטפורמה או קרונות שטוחים להובלת מכולות - קרונות אלו נפוצים ביותר, בעיקר ברכבות משא המשרתות נמלי-ים.
- קרונות שטוחים להובלת כלי רכב - מכוניות, משאיות, טנקים וכדומה.
- קרונות ארגזיים - קרונות בעלי קירות וגג להובלת חבילות, בעלי חיים, חלקי מכונות וכדומה.
- קרונות תפזורת - להובלת גרעינים מסוגים שונים או מחצבים כמו מלט, פחם, פוספטים, אשלג וכדומה.
- קרונות מכליים - להובלת נוזלים וגזים כמו דלק, חומצות, ממיסים תעשייתיים וכדומה.
- קרונות פתוחים - קרונות בעלי דפנות אך ללא גג, בדרך כלל משמשים לשינוע חומרים במסילות של מכרות או אתרי בניה.
- קרונות קירור - להובלת תוצרת חקלאית ומוצרי מזון.
- קרון בילום/קרון מאסף (קָבּוּס) - שימש בעבר לעצירת רכבות משא ללא מערכות בלמים, ובארצות הברית כקרון מגורים לעובדי רכבת המשא.
- קרון עזר (טנדר) - לאחסון הדלק (פחם, שמן או עץ) והמים הדרושים לפעולתו של קטר קיטור.
קרונות משא בשימוש רכבת ישראל
עריכה
רכבת ישראל משתמשת בקרונות משא מהסוגים הבאים:
- קרונות שטוחים להובלת מכולות.
- קרונות מכליים (איזוטנק) להובלת חומצה לבנה או ירוקה.
- קרונות תפזורת (משפכים) להובלת פוספטים, אשלג וגופרית.
- קרונות תפזורת מיוחדים לפיזור רבד (חצץ) על מסילות.
- קיימים קרונות שטוחים להובלת טנקים בשעת חירום.
קרון תפעול
עריכהסוג נוסף של קרונות הוא ציוד נייד המשמש לעבודות שונות על מסילות הרכבת, כגון מנופים, רתכות, קרונות הנושאים חלקי מסילה או רבד, ציוד לטיפול ברבד וקרוניות להסעת עובדי הרכבת. קרונות אלו עשויים להיות בעלי הנעה עצמית או להגרר על ידי ציוד מסילתי נייד אחר בעל כושר הנעה עצמית.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה