קרלו אירלודי

קרלו אֵירלודי (באיטלקית: Carlo Airoldi;‏ 21 בספטמבר 1869 – 1929) היה רץ מרתון איטלקי שהתפרסם בכך שאת כל הדרך לאולימפיאדת אתונה (1896) עשה רגלית.

קרלו אירלודי
Carlo Airoldi

לידה	21 בספטמבר 1869 אוריג'ו, איטליה
פטירה	18 ביוני 1929 (בגיל 59) מילאנו, ממלכת איטליה
מידע כללי
מדינה	ממלכת איטליה
ספורט
ענף ספורט	אתלטיקה

חייו

נעוריו ותחילת הקריירה

אירלודי נולד באוריג'ו (Origgio), עיירה בנפת וַרֶזֶה אשר במחוז לומברדיה כבן למשפחת איכרים. הוא החל להשתתף בתחרויות ספורט באזור וארזה (האירוע הראשון המתועד היה בגורלה (Gorla)) ואחר־כך בתחרויות לאומיות ובינלאומיות שבו ניצח את יריבו הגדול ביותר בתקופה זו לואי אורטג (Louis Ortègue) ממרסיי. ב-1892 הוא זכה במירוץ לקו (Lecco)-מילאנו ואחריו ניצחון במרוץ מילאנו-טורינו. הוא התפרסם במהירות והיה אחד מן הרצים למרחקים ארוכים המובילים בתקופתו. הצלחתו הגדולה ביותר הייתה הניצחון במירוץ מילאנו-ברצלונה (ספטמבר 1895), תחרות בת 12 קטעים שאורכם הכולל 1,050 קילומטרים. תמורת הניצחון זכה אירלודי ב-2,000 פזטות.

האולימפיאדה

אירלודי שאף להתחרות באולימפיאדת אתונה (1896) וסיכוייו לזכות בה היו טובים. עם זאת, על מנת להגיע לבירת יוון הוא היה זקוק לכסף. הוא פנה לעורך של כתב-עת ידוע בתקופה זו "לה ביצ'יקלטה" (La Bicicletta) והציע כי הוצאות הנסיעה שלו לאתונה יהיו זולות במיוחד. הוא ילך ברגל דרך אוסטריה, האימפריה העות'מאנית ויוון – מסע הרפתקאות שיאלץ אותו לכסות לפחות 70 קילומטרים בכל יום על מנת להגיע במועד לתחרות שלו באתונה. תפקיד העיתון היה לתעד את המסע ולספק לו את המידע הנדרש.

הביטאון הסכים להצעה ומסעו החל. הקטע ממילאנו לספליט, דרך טריאסטה ופיומה, עבר ללא בעיות. אירולדי תכנן לעבור לאורך החוף של קרואטיה ואז דרך העיירה קוטור שבמונטנגרו וקורפו. בטרם הגיע לדוברובניק הוא נפל ונפצע בידו ונאלץ לשהות יומיים באוהל. לאחר שהתרו בו לבל ייחצה את אלבניה ברגל הוא עלה על סיפונה של ספינה אוסטרית שהובילה אותו לפטראס שביוון. משום הוא המשיך ברגל לאורך מסילת הרכבת שכן לא היו אז כבישים.

ביום ה-28 למסע התייצב אירלודי בארמון המלכותי באתונה על מנת להירשם למירוץ המרתון. הוא נחקר על ידי יושב ראש הוועדה האולימפית ונפסל בטענה כי בעצם קבלת הכסף תמורת הזכייה במירוץ מילאנו – ברצלונה הפך אירולדי לאתלט מקצועי ולכן פסול לתחרות חובבים. בניסיון למנוע את רוע הגזירה נשלחו מברקים לאיטליה, אך דבר לא הועיל ואירולדי לא הורשה להשתתף בתחרות המרתון. באיטליה הייתה תחושה קשה שהמארגנים לא אפשרו למתחרה חזק להשתתף במירוץ שהיוונים רצו לזכות בו. אירלודי לא הסכין עם ההחלטה והציב לספירידון לואיס, הרץ היווני שזכה במרתון באולימפיאדה, אתגר, שמעולם לא הוגשם, להתחרות מולו.

אחרי האולימפיאדה

לאחר שחזר לביתו ניסה אירלודי פעמים רבות לשבור את השיא של ספירידון לואיס בלא הצלחה. הוא המשיך להתחרות, בעיקר בלומברדיה ובשווייץ, שם נישא ועבד בערים ברן ולוצרן. לבסוף הוא עקר לאמריקה הדרומית לנסות את מזלו שם.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קרלו אירלודי בוויקישיתוף

• ההיסטוריה של קרלו אירלודי ומסעו לאתונה (באיטלקית)
• קרלו אירלודי, באתר olympedia.org
• קרלו אירלודי, באתר Track and Field (גברים)