קרן פיין
קרן פיין (במקור: Payne Fund Studies) היא קרן מחקר שהוקמה בשנות השלושים על מנת לבחון את השפעות התקשורת וצריכתה על האנושות.
רקע
עריכהנתונים משנות העשרים מראים כי מדי שבוע נמכרו בארצות הברית ארבעים מיליון כרטיסי קולנוע, בסוף שנות העשרים אף הגיע המספר לתשעים מיליון מהם כארבעים מיליון כרטיסים נמכרו לקטינים בני פחות מ-ארבע-עשרה שנים.[1] כיוון שבית יתר העלילות, נושאי הסרטים היו פשע, מין ואהבה, הציבור החל לדאוג מפני השפעת הסרטים על הנוער. דאגה זו הביאה לעריכת פרויקט מחקרי ענק שנערך בארצות הברית בשנים 1929–1932 במימון קרן פיין.[2] במסגרת פרויקט זה נערכו שלושה- עשר מחקרים נפרדים, כל מחקר נועד לבדיקת היבט אחד של השפעת הצפייה בסרטי קולנוע על ילדים ונוער.[3]
תוצאות מחקרי הקרן
עריכההמחקרים נחלקו לשני סוגים כלליים. הראשון נועד לבדיקת התכנים של הסרטים, והשני נועד לבדיקת השפעת התכנים על קהל הצופים. מבדיקת התכנים של הסרטים נמצא כי שלושת רבעי הסרטים עסקו בשלושה נושאים בלבד- פשע, מין ואהבה. לעומת זאת, נושאים חינוכיים כמו היסטוריה, ילדים, ערכים חברתיים, מסעות וקומדיה נמצאו באופן נדיר. צריכת אלכוהול הוצגה בצורה גלויה, למרות שנוזל זה נאסר לשימוש בארצות הברית.[4]
בבחינת השפעת התכנים על הצופים העלו תוצאות מחקרי הקרן חמש מסקנות חשובות.
- רכישת מידע: נמצא כי סרטים מביאים לזכירת עובדות טובה יותר משיטות רגילות של שינון.[5]
- שינוי עמדות: החוקרים בדקו את השפעת הצפייה בסרטים על עמדות הנוער בנושאים שונים, כמו העדפת קבוצות אתניות דוגמת יהודים, סינים ועוד. הממצאים לא אחידים אולם בהרבה מקרים נמצא כי הצפייה בסרטים מביאה לשינוי עמדות בכיוון העמדות המוצגות בסרט, כך לדוגמה לאחר צפייה בסרט על גיבור סיני גברה האהדה לסינים.[6]
- עירור רגשות: המחקרים הראו כי הילדים הגיבו לסרטים בעוררות רגשית גבוהה בהשוואה למבוגרים שכנראה למדו להיות רחוקים ברגשות שלהם מהסרט המוקרן.[7]
- נזק לבריאות: במחקרים נבדקה השפעת הצפייה בסרטים על שנת הצופים ונמצא כי אכן סרטים מסוימים גרמו להפרעות בשינה שיכולים להפריע לבריאות.
- שחיקת נורמות מוסריות: מהשוואת התכנים של הסרטים עם הנורמות המוסריות והערכים של החברה נמצא כי ישנה סתירה בין הנורמות בחברה לתיאורים המוצגים בסרטים.[8]
סיכום מחקרי קרן המחקר קובע כי תקשורת המונים מייצרת השפעות על התנהגות. מחקר אחד השווה בין ילדים שהרבו לבקר בקולנוע לבין ילדים שלא צפו בסרטים בכלל, נמצא כי מורים נתנו הערכות נמוכות יותר לתלמידים שנהגו לצפות בסרטים וגם ההישגים שלהם היו נמוכים מההישגים של התלמידים שלא ביקרו בקולנוע.[9]
השפעת מחקרי הקרן
עריכהלמרות העובדה כי מחקרי הקרן מצאו השפעה גדולה ומקיפה של התקשורת על האנושות, מחקרים אלו הראו כי ההשפעה אינה ברורה וחד משמעית. על כן מחקרים אלו מצאו שלאמצעי תקשורת ההמונים אין כוח בלתי מוגבל כמו שהיה נהוג לחשוב עד שנות הארבעים, אלא כוחם מוגבל. המחקרים וממצאיהם גרמו למעבר מאסכולת ההשפעות הכל-יכולות למסורת ההשפעות המוגבלות[10]
ראו גם
עריכהעיינו גם בפורטל: | |||
---|---|---|---|
פורטל תקשורת |
לקריאה נוספת
עריכה- דניאל דור, עיתונות תחת השפעה, הוצאת בבל, 2001.
- אברהם גור, הטיה בתקשורת: מסגרת למחקר ויישומה לתקשורת הישראלית ו"תהליך אוסלו" 1994 - 2004
- נחמן שי, 'מלחמדיה: ישראל, העולם והקרב על התודעה', הוצאת ידיעות אחרונות, תל אביב, 2013, עמודים 71–86.
- לוקאס אדוארד, 'המלחמה הקרה החדשה: כיצד מאיים הקרמלין של רוסיה על המערב', (תרגמה מאנגלית כרמית גיא), ספריית אפיקים, הוצאת עם עובד, תל אביב, תשס"ט-2009, בתת-הפרק- 'מודל תקשורת חדש-ישן', עמודים 82–107.
קישורים חיצוניים
עריכה- צוריאל ראשי, אופי סיקור התנגשויות בין אזרחים לבין המשטרה בתקשורת פופולרית ואליטיסטית, המכון לאסטרטגיה ציונית
- גבי וימן, עשר דילמות של עיתונות בימי טרור
- חגי סגל, מונחון – מילון ערוץ 7 לעברית המשודרת, ביקורת של מונחים שונים המצויים בשימוש על ידי התקשורת הישראלית
- טניה ריינהרט, קטע מתוך "כתוב בעיתון", באתר העין השביעית, 15 ביוני 2010
- דן כספי, מדיה חדשה, כללים ישנים, באתר העין השביעית, 7 באפריל 2010
- רבקי גולדפינגר, תיק תשקורת, באתר ערוץ 7, 30 בדצמבר 2010
- אורן פרסיקו, כישלון מקצועי - עיתוני ישראל מגייסים את אזרחי רצועת עזה לחמאס, באתר העין השביעית, 10 באפריל 2011
הערות שוליים
עריכה- ^ Lazarsfeld, P., Berelson, B., Gaudet, H. (1944). The people's choice: how the voter makes up his mind in a presidential campaign.
- ^ דן כספי. (1995). תקשורת המונים, כרך ב'. עמ' 34–57. תל אביב: בית ההוצאה לאור של האוניברסיטה הפתוחה
- ^ - Katz, Elihu and Dayan, Daniel (2003), “The Audience Is a Crowd, the Crowd Is a Public: Latter-Day Thoughts on Lang and Lang’s 'MacArthur Day in Chicago Towards the Virtual'”, in E. Katz, J. Durham-Peters, T. Liebes & A. Orloff (eds.) Canonic Texts in Media Research (Cambridge UK, Polity), pp. 121 – 136.
- ^ Wirth, l. (1948) ”Consensus and Mass Communication” American Sociological Review February 1948, Vol. 13, Number 1.
- ^ Lazarsfeld, P., Berelson, B., Gaudet, H. (1944). The people's choice: how the voter makes up his mind in a presidential campaign. Reisberg, Daniel: Cognition: Exploring the Science of the Mind (2007), page 255, 517.
- ^ Horton, D. and Wohl, R. (1956): “Mass Communication and Parasocial Interaction: Observations on Intimacy at a Distance”. Psychiatry, 19(3), pp.215-29.
- ^ Cantril, H. (1940). The Invasion From Mars: A Study In The Psychology Of Panic
- ^ Lang, Kurt.& Lang, Gladys Engel. “The Unique perspective of television and it’s effect: A Pilot study”. In: Schremm, W. (ed.) Mass Communications. University of Illinois Press, Chicago. (originally published: 1953).
- ^ Coleman, Renita; Wu, H. Denis (Summer 2010). "Proposing Emotion as a Dimension of Affective Agenda Setting: Separating Affect into Two Components and Comparing Their Second-Level Effects". Journalism & Mass Communication Quarterly.
- ^ דן כספי. (1995). תקשורת המונים, כרך ב'. עמוד 42. תל אביב: בית ההוצאה לאור של האוניברסיטה הפתוחה.