קרסול

קרסול
שיוך	free lower limb segment, ישות אנטומית מסוימת
תיאור ב	האנטומיה של גריי (מהדורה 20) (349)
מזהים
לטינית (TA98)	tarsus
טרמינולוגיה אנטומיקה	A01.1.00.041
TA2 (2019)	165
FMA	9665
קוד MeSH	A01.378.610.050
מזהה MeSH	D000842
מערכת השפה הרפואית המאוחדת	C0003087

ערך זה עוסק באיבר. אם התכוונתם לקבוצת תרכובות אורגניות, ראו קרסול (תרכובת אורגנית).

מפרק הקרסול (TA: Articulatio talocruralis) מחבר בין השוק לכף הרגל. הקרסול הוא מפרק סינוביאלי המסווג כמפרק ציר המתווך בין עצמות השוקה והשוקית מחד ועצם הערקום (talus) מאידך. התנועות האפשריות במפרק שלו טווחי התנועה הגדולים ביותר מבין מפרקי כף הרגל, הן כפיפה כפית (תנועה לכיוון מטה) וכפיפה גבית (תנועה לכיוון מעלה). יכולת תנועת כף הרגל בשני מישורים (מטה ומעלה וגם פנימה והחוצה) היא תוצאה של שילוב תנועות מפרק הקרסול (מטה ומעלה) ותנועות מפרק הערקום והעקב (Articulatio subtalaris; Articulatio talocalcanea, פנימה והחוצה).

אישה עונדת שרשרת תכשיט על הקרסול וטבעת על אצבע כף הרגל

הקרסול נושא למעשה את כל משקל הגוף בכל צעד, ובאותו הזמן, על הקרסול (ומפרקי כף הרגל הנוספים) להתאים לצורות קרקע שונות וכן להשתתף בהנעת הגוף. סיכומם של המאפיינים הנדרשים מהקרסול והעומסים המופעלים עליו הוא מפרק חזק ויציב בזכות מבנה עצמות המפרק והרצועות החזקות שלו, המונע על ידי שרירים חזקים, אך גם מפרק הנוטה להיפגע בתכיפות גבוהה יותר מכל מפרק עיקרי אחר בגוף.

האנטומיה של הקרסול

מפרק

בחלקו המקורב של הקרסול נמצאים המשטחים המפרקיים של הפטישונים והפן התחתון של השוקה, כולם ממוקמים בקצוות המרוחקים של השוקה והשוקית. המשטחים המפרקיים של השוקה והשוקית מרכיבים יחדיו את צורת האות ח המופרקת עם המשטחים המפרקיים המותאמים אליה בחלקה העליון ובשני צדדיה של הערקום (איור 4), שבחלקו המרוחק של הקרסול.

חלקה הקדמי של הערקום רחב מעט מחלקה האחורי ומהמרווח שבין שתי רגלי ה-ח (הפטישונים), לכן תנועה מקסימלית לכיוון כפיפה גבית בקרסול תרחיק מעט בין הפטישונים ותגרום למעט תנועה במפרק השוקה והשוקית העליון (Articulatio tibiofibularis).

רצועות

בחלק התיכון של הקרסול ממוקמת רצועת הדלתא (Ligamentum collaterale mediale articulationis talocruralis; Ligamentum deltoideum, איור 2). רצועת הדלתא הרחבה והחזקה נאחזת בפטישון התיכון של השוקה ומשם מתפרסת לכיוון מטה בחיבורים לעצם העקב (calcaneus), לערקום ולעצם הסירה (navicular) בתצורה דמוית משולש שהעניקה לרצועה את שמה.

בחלקו הצידי של הקרסול שלוש רצועות המחברות בין הפטישון הצידי של השוקית לערקום ולעצם העקב (איורים 1,3): רצועת השוקית והערקום הקדמית (Ligamentum talofibulare anterius), רצועת השוקית והעקב (Ligamentum calcaneofibulare) ורצועת השוקית והערקום האחורית (Ligamentum talofibulare posterius). הרצועות הצידיות של הקרסול חלשות יותר מרצועת הדלתא.

שרירים

השרירים המניעים העיקריים של מפרק הקרסול הם:

כפיפה גבית (dorsiflexion) - השריר השוקתי הקדמי ופושט האצבעות הארוך (extensor digitorum longus). (איור 5) גידי שני השרירים (הממוקמים במדור הקדמי של השוק) נעים בקדמת הקרסול ונאחזים בחלק התיכון של כף הרגל (השוקתי הקדמי) ולרוחב גב כף הרגל עד לחלקה הצידי (פושט האצבעות הארוך נאחז למעשה בשורה האמצעית ובשורה המרוחקת של הגלילים השני עד החמישי).
כפיפה כפית (plantarflexion) - שריר הסובך (ה"תאומים") ושריר הסוליה. שני השרירים הגדולים והחזקים ממוקמים במדור האחורי של השוק. הם מתאחדים לגיד משותף, הוא גיד אכילס ונאחזים דרכו בחלקה האחורי של עצם העקב.

פגיעות נפוצות

צילום רנטגן של קרסול ימין המדגים שבר בפטישון התיכון (חץ דק) של השוקה (2), שבר בפטישון הצידי (חץ עבה) של השוקית (1) ופריקה של הקרסול

נשיאת כל משקל הגוף על הקרסול בשילוב יכולת התנועה שלו, חושפים את הקרסול לעומסים חריגים העשויים להתבטא במספר פגיעות אורתופדיות נפוצות. פגיעות אורתופדיות בקרסול מתרחשות יותר מאשר בכל מפרק עיקרי אחר בגוף והן אופייניות לפעילות הליכה או ריצה על משטחים לא סדירים (כמו אדמת טרשים). מתוך סך הפגיעות הטראומטיות בקרסול, כ-90 אחוזים מתבטאות כנקע בקרסול.

לרוב לא יתבטאו עומסים על הצד התיכון של כף הרגל (לכיוון איברסיה) בפגיעה ברצועת הדלתא על שום חוזקה. החוליה החלשה ביותר בשרשרת היציבות התיכונה של הקרסול הוא הפטישון התיכון ולכן הפגיעה מתבטאת בשבר תלישה של הפטישון התיכון בשילוב פריקה של הקרסול (Pott's fracture). לעיתים מתווסף לשבר התלישה גם שבר בשוקית מעל למפרק השוקה והשוקית התחתון.

המבנה הרצועתי בחלק הצידי של הקרסול חלש יותר מהצד התיכון וכן הפגיעה הנפוצה ביותר בעקבות עומסים אבנורמלים על החלק הצידי של כף הרגל (לכיוון אינוורסיה) והפגיעה הנפוצה ביותר בכלל היא נקע ברצועות הצידיות: באחת מהשלוש המפורטות לעיל או ברצועת השוקה והשוקית האחורית התחתונה או בחלק מארבע הרצועות או בכולן. בפגיעה חמורה יותר ייתכן שבר-פריקה של הקרסול הכולל שבר תלישה של הפטישון הצידי.

כל אחת מהפגיעות הללו, פוגעת קשות ביציבות הקרסול והופכת אותו מועד לפגיעות חוזרות גם לאחר תקופת ההחלמה.