קרטוזיאנים
מסדר הקרטוזיאנים (בלטינית: Ordo cartusiensis), הידוע גם כמסדר ברונו הקדוש, הוא מסדר נזירים מתבודדים ומדיטטיבים, אחד ממסדרי הנזורה המחמירים ביותר של הכנסייה הקתולית. המסדר הוקם בשנת 1084 על ידי ברונו מקלן יחד עם שישה חברים נוספים - ארבעה כמרים ושני אחים הדיוטות.
בהתחלה היוו הנזירים הקרטוזיאנים ברית של נזירים גברים מתבודדים החיים בקהילה קטנה. צביון זה נשמר לאורך מאות השנים, אך המסדר שילב גם נשים מתבודדות (הרמיטיות) בתוך מנזרים מסוג קוינוביון.
הקרטוזיאנים מצטיירים כ"מתבודדים המאוחדים כמו אחים" במה שנקרא "המשפחה הקרטוזיאנית". אורח חייהם המשותפים בא לידי ביטוי מעל לכל במיסה הנחגגת במשותף, אך גם במפגשים המתקיימים בין הנזירים בהפסקות. כללי המסדר נקראים "תקנונים" (Statutes), והם נקבעו על פי הרגולה (Regula) המיוחדת למסדר זה, שהיא שונה מהרגולה הבנדיקטינית.
שם המסדר בא מהמסיב שרטרז (Chartreuse), רכס הרים מצפון לעיר גרנובל טרום-האלפים הצרפתיים. ברונו הקדוש בנה את מנזרו הראשון בעמק בהרים אלה ביישוב הנקרא בימינו סן-פייר-דה-שרטרז, במחוז איזר שבשטח צרפת של ימינו. מנזר ראשון זה נקרא בהמשך "לה גראנד שארטרז" (La Grande Chartreuse).
סיסמת המסדר היא Stat crux dum volvitur orbis ("הצלב עומד איתן בעוד העולם מסתובב").
בתחילת שנת 2014 מנה המסדר 17 מנזרים הקרויים "שרטרז" ו-296 נזירים, מתוכם 152 כמרים. החל משנת 2014 המיניסטר הכללי של המסדר הוא דיסמאס דה לאסוס.
היסטוריה
עריכהבשנת 1084 הציע הבישוף יו מגרנובל או איג משאטונף, לברונו, מלומד גרמני ו"קנצלר כנסייתי" לשעבר של הדיוקסיה של ריימס, להקים מנזר במקום מבודד בהרי אותה דיוקסיה, בעמק הקטן שרטרז, מעל העיר גרנובל בחבל דופינה. לברונו היו שישה מלווים שותפים:לאנואן (Lanuin) איג הקפלן (אנ'), אטיין ועוד אטיין, וכמו כן שני הדיוטות:אנדרה וגרן (Guérin). ביחד הם בנו באותו מקום מנזר קטן, שכלל מספר בקתות מעץ המחובר דרך גלריה עם המתחם המשותף, הכנסייה, חדר האוכל וחדר המפגשים, מבלי להיחשף יותר מדי לשרירותיות מזג האוויר. המנזר שנקרא במשך הזמן "לה גארנד שארטרז" הפך לקהילת האם של מסדר הקרטוזיאנים. כעבור שש שנים, בשנת 1090 אחד מתלמידיו לשעבר של ברונו, האפיפיור אורבנוס השני פנה אליו וביקש את עזרתו. ברונו חי ברומא במשך מספר חודשים ואחר כך, לבקשת האפיפיור הקים מנזר חדש של נזירים מתבודדים ביערות קלבריה. ברונו מת שם ב-6 באוקטובר 1101. אחרי מותו מנזר שני זה הצטרף למסדר הציסטרציאנים ורק במאה ה-16 חזר להיות קרטוזיאני. בשנת 1132 נהרס המנזר הראשון שארטרז על ידי מפולת שלגים שהרגה תחתיה 7 נזירים. גיג, האב החמישי של מנזר שארטרז בנה אותו מחדש.
בתרבות
עריכההשם הצרפתי "שרטרז" הוענק גם למשקה החריף שייצרו נזירים אלה החל משנת 1737, והמשקה עצמו העניק את השם לגוון הצבע "שרטרז".
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של קרטוזיאנים- קרטוזיאנים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
