קשונז' ויילקי
קשונז' ויילקי (בפולנית: Książ Wielki; ביידיש: קשוינז) הוא כפר במחוז מייחוב (אנ') שבפרובינציית פולין קטן בפולין, בסמוך לנהר נידז'יצה (פו'), בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
 סמל קשונז' ויילקי | |
.jpg) | |
| טירה בכפר | |
| מדינה |
 פולין |
|---|---|
| פרובינציה |
 פולין קטן |
| מחוז | מייחוב |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 812 (31 במרץ 2021) |
| קואורדינטות | 50°26′N 20°8′E / 50.433°N 20.133°E |
| אזור זמן | UTC+1 |
תולדות היישוב
עריכהקשונז' ויילקי נזכר לראשונה בשנת 1120. במאה ה-12 היה במקום ישוב גדול, וארמונות ששימשו את מלכי פולין שהיו נופשים במקום, אך לא נותר מהם כלום.[1] במאה ה-14 נבנה ביישוב מנזר, ובשנת 1385 הוענקו לו זכויות עיר, שהייתה אז מקום מגוריה של המלכה ידוויגה. עד לחלוקת פולין הראשונה היווה היישוב מרכז נפה.
בתחילת המאה ה-17 נבנתה במקום טירה שכונתה "ארמון מירוב (אנ')" והיא שימשה למגורי משפחת האצולה מישקובסקי שהיו אדוני העיר, והחזיקו בה עד שנת 1727, אז ירשו משפחת וילופולסקי את המקום. בהמשך התגורר שם אלכסנדר וילופולסקי (אנ'), שהיה משנת 1862 ראש המנהל האזרחי בפולין הקונגרסאית, והיה מהתומכים בהענקת שוויון זכויות לאוכלסייה היהודית.[2]
בחלוקת פולין בשנת 1795 נכלל היישוב בתחום אוסטריה, ובשנת 1815 נכלל בתחום פולין הקונגרסאית. בשנת 1875, בעקבות מרד ינואר, ניטל מהיישוב מעמדו העירוני. ב-1 בינואר 2023 קיבלה העיירה מחדש את מעמדה כעיר.[3]
יהודי קשונז' ויילקי
עריכה
היישוב היהודי בקשונז' ויילקי מתועד מהמאה ה-17, מאמצע המאה ה-18 התקיימה ביישוב קהילה עצמאית. בשנת 1742 הוקם במקום בית קברות יהודי, בתקופה זו היו רשומים בעיירה 9 בתי אב יהודיים, וגרו בה במשוער כ-50 יהודים.[1] באמצע המאה ה-19 הוקם ביישוב בית כנסת בנוי אבן, וכמה שנים לאחר מכן נחנך במקום גם בית מדרש. היהודים בעיירה התפרנסו מחקלאות וממסחר.[1] משנים אלה התקיימה ביישוב גם פעילות חסידית, רב העיירה רבי משה נטע שפירא (1852–1936), מחבר הספר שמן למאור על תהילים.[4] היה מחסידי סוכטשוב, והקים במקום ישיבה בה למדו תלמידים גם מחוץ לעיירה.[1]
לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה וכינון הרפובליקה הפולנית השנייה נערכו ביישוב מהומות אנטישמיות. בין מלחמות העולם התקיימה ביישוב פעילות ציונית, שכללה קיבוץ הכשרה של הנוער הציוני, כמו גם פעילות של אגודת ישראל. בשנת 1939 התגוררו ביישוב כ-850 יהודים.
דמוגרפיה
עריכההיהודים היו כמחצית מתושבי קשונז, בשנת 1742 היו רשומים בעיירה 39 יהודים. בשנת 1827 נרשמו בה 392 יהודים ו-480 קתולים, בשנת 1856 נרשמו 487 יהודים, ו-460 קתולים, בשנת 1897 נרשמו 729 יהודים ו-683 קתולים, בשנת 1921 נרשמו 852 יהודים, ו-858 קתולים.[1]
בשואה
עריכהלאחר כיבוש היישוב בידי הגרמנים ב-8 בספטמבר 1939, הגיעו אליו פליטים יהודים רבים משלזיה, ואלו גויסו יחד עם יהודי המקום לעבודות כפייה מפרכות, חלקן במחנות עבודה. בתקופת הכיבוש הראשונה נמנו ביישוב כ-1,230 יהודים.
בליל 5 בספטמבר 1942 פשטו שוטרים פולנים על בתי היהודים ביישוב, ורצחו 16 יהודים. למחרת בבוקר הגיעו ליישוב שוטרים גרמנים ממייחוב, ובסיוע השוטרים הפולנים, ריכזו באלימות את יהודי היישוב בכיכר השוק, וממנה הם שולחו בעגלות וברגל לסלומניקי, תוך ירי בנחשלים בדרך. בסלומניקי צורפו יהודי היישוב לאלפי מגורשים יהודים נוספים מיישובי הסביבה, שרוכזו בשדה פתוח. כעבור יום נערכה בהם סלקציה, חלקם הקטן הועבר למחנות עבודה, והרוב שולחו בקרונות משא למחנה ההשמדה בלז'ץ.
כ-200 עד 300 יהודים שעוד נותרו בקשונז' ויילקי לאחר האקציה נרצחו ברובם עד ב-15 בפברואר 1943, עם הוצאת פקודת "ניקוי" הנפה מיהודים.[1] יהודים מעטים שהצליחו להסתתר ביישוב ובסביבתו הוסגרו לגרמנים או נרצחו ישירות בידי הפולנים. בין היתר, במרץ 1943 נרצחו בני הזוג חיבובסקי, ובמאי 1944 נרצחו 19 יהודים שמצאו מחסה בביתן בכפר.
קישורים חיצוניים
עריכה
- קשונז' ויילקי באתר מרכז מורשת יהדות פולין
- "קשונז' ויילקי", באתר השטעטל הווירטואלי
- "קשונז' ויילקי", באתר JewishGen (באנגלית)