רא"ם הכהן
הרב רא"ם הכהן (נולד בכ"ט באדר א' ה'תשי"ז, 1 במרץ 1957) הוא רב ופוסק דתי-לאומי, ראש ישיבת עתניאל (עם הרב אלחנן שרלו) ורב היישוב עתניאל.
 | |
| הרב רא"ם בשיעור בישיבת עתניאל | |
| לידה |
1 במרץ 1957 (בן 67) כ"ט באדר א' ה'תשי"ז ירושלים  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| מקום פעילות | עתניאל |
| השתייכות | ציונות דתית |
| תחומי עיסוק | תלמוד, הלכה, מחשבת ישראל |
| רבותיו | הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב אריה בינה, הרב אהרן ליכטנשטיין, הרב יהודה עמיטל, הרב דוד פוקס. |
| תלמידיו | הרב אלחנן שרלו, הרב שראל רוזנבלט, הרב נריה טייץ. |
| חיבוריו | בדי הארון, העלם וגילוי, קול דממה וספרים נוספים |
| בת זוג | נעה הכהן |
| אב |
ידעיה הכהן |
| אם |
דינה הכהן |
  | |
קורות חייו
עריכה
נולד לידעיה, ממקימי וממנהלי ישיבת הר עציון ובנו של החוקר שמואל הכהן וינגרטן, ודינה, ביתו של נתן גרדי, מראשוני החלוצים הדתיים והרבנות הצבאית.[1] מכונה ראם על שם אבי סבו, רבי אהרון מרדכי. גדל על גבול השכונות רחביה ושערי חסד בירושלים. בצעירותו היה מבאי ביתו של הרב שלמה זלמן אוירבך.
למד בישיבה התיכונית נתיב מאיר, אצל הרב אריה בינה והרב דוד פוקס, ולאחר מכן בישיבת ההסדר הר עציון באלון שבות, אצל הרב אהרן ליכטנשטיין והרב יהודה עמיטל ולזמן קצר בישיבת מרכז הרב. שירת בצה"ל כקצין בשריון, ובשירות המילואים התקדם עד לדרגת רס"ן. נסמך לרבנות בידי הרב ליכטנשטיין והרב אליעזר ולדנברג (מחבר השו"ת "ציץ אליעזר").[2] שימש גם את הרב שלום אייזן, פוסק בעדה החרדית.[3] היה מקורב לרב נחום רבינוביץ' ולרב שלמה דיכובסקי. שולח את ספריו לקבלת הסכמות מהרב אביגדר נבנצל.[4]
שימש כר"מ בישיבת אור עציון בראשות הרב חיים דרוקמן ובישיבת שבות ישראל באפרת. ב-1994 הוזמן על ידי הרבנים בנימין קלמנזון ועמי עולמי לעמוד בראש ישיבת בית הוועד לתורה בעתניאל. אחרי הירצחו של הרב עולמי באותה שנה מונה לרב היישוב.
בעבר היה פעיל בארגון במעגלי צדק. ב-2006 היה מועמד לתפקיד הרב הצבאי הראשי.[5]
משמש כחבר בוועדת השיפוט במיזם 'קנה לך חבר' – תחרות החיבורים התורניים לבני הציונות הדתית של מפעל הפיס[6].
הרב הכהן הוא זוכה פרס הרב קוק לשנת 2020[7].
משפחתו
עריכהנשוי לנעה, העומדת בראש אולפנת אמ"ית אוריה בבאר שבע, ולהם תשעה ילדים, וביניהם סא"ל יוני הכהן, מפקד גדוד 890 והרב אורי הכהן, ר"מ בישיבת עתניאל ומג"ד בחטיבה 226.
אחיו הבכור הוא האלוף גרשון הכהן. אחים נוספים הם הרב אלישיב הכהן, ראש הישיבה התיכונית בית שמואל בחדרה, הרב אביה הכהן, ר"מ בישיבת תקוע, והרב חיים הכהן, ר"מ במכינה הקדם צבאית בית יתיר. גיסו הוא הרב אהרלה הראל.
גישתו ודרכו
עריכהגישתו של הרב הכהן מאופיינת בעצמאות הגותית. למרות היותו תלמיד של הרב ליכטנשטיין, גישתו בלימוד הגמרא אינה כשיטה הבריסקאית. הוא עוסק בקבלה ובפרט בתורת הרמח"ל,[8] אדמו"רי חב"ד הראשונים (בפרט אדמו"ר הזקן) והרמ"ע מפאנו. גם תורת הראי"ה קוק היא נדבך מרכזי בהגותו, בייחוד בחלק הכלל-אנושי על פי הפרשנות של הרב דוד כהן (הרב הנזיר).
אחד מהמאפיינים המרכזיים בשיטתו של הרב הוא ההתחקות אחר שיטה של חכם. כך למשל, כמעט כל מקום בכתבי חז"ל שבו מוזכר רבי אליעזר בן הורקנוס, לטענתו ישנו קו מנחה של שמירה על הקיים ללא חדשנות והתפשרות, עד לשבירה עצמית כדי לעמוד ביעד זה.[9] לעומת זאת, במרבית דבריו של רבי שמעון בר יוחאי נמצא שהמחשבה היא הקובעת, והתוצאה בעולם היא משנית.
הוא נוטה להביע את דעותיו בנושא מסוים לאחר שהוא מראה את הצדדים השונים בסוגיה, ומביע לרוב עמדה מורכבת, אך באופן פסקני. הוא נוהג לערום על השולחן ערימות גדולות של ספרים שמהם הוא מצטט במהלך השיעור ועובר ביניהם במהירות. בדרשתו בישיבה בערב שבת הוא נוהג לקרוא מתוך ספר תורה.[8]
הרב הכהן פסק שיש חובה הלכתית לחתום על כרטיס לתרומת איברים דרך עמותת אדי תוך סימון שהתרומה תתבצע "רק באישור איש דת לפי בחירת המשפחה".[10] כמו כן הוא נמנה עם אנשי התנועה לחידוש מצוות התכלת בימינו, ונמנה עם הוועד המנהל של עמותה שמטרתה לשווק פתילי תכלת לציצית במחיר שווה לכל נפש.[11]
הרב הכהן פסק שחל איסור הלכתי לעשן.[12] הוא מונה מספר סיבות לדבר: המעשן גורם לעצמו נזק גופני שנאסר בהלכה;[13] הוא גורם למיתתו ולכן מאבד עצמו לדעת; עישון פסיבי נחשב כרצח בגרמא; על פי הרמב"ם ישנה חובה אלוהית שגופו של האדם יהיה בריא ככל האפשר.[14] מסיבה זו הוא נמנע מלהסתמך בשעת קידושין על עדותם של מעשנים וחוצי קו הפרדה רצוף בכביש.[8] בעקבות דברי הרמב"ם בדבר החובה הדתית לשמור על הגוף,[14] הוא נוהג לשחות בבריכה פעמיים בשבוע, ובעבר השתתף בצליחת הכנרת.[8]
תורה וצבא
עריכההרב הכהן ממליץ לבוגרי תיכון ללכת לשנה לפחות בישיבה או במכינה, עקב התוכן התורני המועט שאותו רוכשים תלמידי הישיבות התיכוניות והתיכונים הדתיים, והתובנה כי לימוד התורה במוסדות האלו אינו שלם ולא עומד ברף הנדרש של אהבת התורה ולימוד תורה לשמה. לימודים בישיבת הסדר, לפי שיטתו, אינם מתאימים לכל אחד, וכל אדם חייב לעשות בירור עם עצמו מהי הדרך המתאימה לו.
הוא תומך בשירות תלמידי ישיבות ההסדר במחלקות רגילות עם שאר החיילים, ולא במחלקות נפרדות.
הוא מאמין שיש לכבד את הפלסטינים, ובייחוד את הפליטים הנמצאים במחנות. לצד זאת, ברובד הפוליטי, משתייך הרב לצדה הימני של המפה, ומתנגד לכל נסיגה מיש"ע. גישתו הכללית היא הנחלת ערכים על ידי השגת תמיכה ציבורית נרחבת, ללא שימוש בכוח או בכפייה פיזית או מילולית. על אף שלא חתם על גילוי הדעת השולל סרבנות בצה"ל[15] (על רקע תוכנית ההתנתקות), עשה מאמצים למניעת מצבים של סרבנות.
ספריו
עריכה- בדי הארון – קובץ שיעורים בסוגיות התלמוד[16]
- סדרת שו"ת בדי הארון – תשובות בנושאי השעה – אורח חיים, פיקוח נפש, שביעית. גילוי, מגיד
- העלם וגילוי – פרקי התגלות ה' מבריאת העולם ועד הלוחות השניים, גילוי. לספר מצורפות הסכמותיהם של הרב אברהם אלקנה שפירא והרב מרדכי אליהו.
- קול דממה – עיון במשמעותם של תפילות ראש השנה ותקיעות השופר. גילוי, מגיד
- ראיה ויראה – אברהם ויצחק במעבר מהשקפת עולם להקשבת עולם. חוברת זו נגנזה בהוראת הרב רא"ם, והרעיונות שמובאים בה מפותחים בספר "קול דממה"
- סדרת דרך שער העליון – שיעורים במסכת זבחים בנושאי הקורבנות ובית המקדש. הוצאת גילוי
- לרחוק ולקרוב, בין כסה לעשור – שיחות לימים נוראים
- פסח לה' – קובץ מאמרים מחשבתיים והלכתיים בנושא חג הפסח ומצוותיו
- בני הנביאים – חוברת שעוסקת במשמעות הנבואה אז והיום, בהעמקת המושגים וברלוונטיות של הנבואה לימינו. הוצאת גילוי
- מקום – חוברת שעוסקת במרכזיותו של המקום בשלמותו העצמית של האדם. הוצאת גילוי
- שיעורי הרב רא"ם – שיעורים בעיון על המסכתות שבת; קידושין; מקוואות; בבא קמא – פרק החובל; יומא (עד כה יצא כרך אחד),[17] הוצאת גילוי
קישורים חיצוניים
עריכה
- מאמרי הרב רא"ם הכהן זמינים לצפייה באתר ספריית אסיף.
- רשימת המאמרים של רא"ם הכהן באתר רמב"י
- רשימת המאמרים של רא"ם הכהן, באתר רמבי"ש
- דרך בית המדרש בבית-הועד – מאמר בנושא תפיסתו את דרך הלימוד הראויה בבית המדרש
- הוו זהירין ברשות – מאמר מאת הרב רא"ם הכהן מתוך 'מעגלי צדק'
- תשובות בנושא גיור – מתוך שו"ת בדי הארון חלק ד'
- הצפייה למקדש בימינו - מאמר מאת הרב רא"ם הכהן על האופי המצוי והרצוי של הציפייה לבניין בית-המקדש
- סדר עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים - שיעור מוקלט של הרב רא"ם הכהן
- שיעור וידאו על דרכו של בית המדרש בעתניאל (אורכב 03.03.2016 בארכיון Wayback Machine)
- אפרת וייס, פסיקה: חובה לחתום על כרטיס תרומת איברים, באתר ynet, 4 בפברואר 2007
- קובי נחשוני, הרב הכהן: רב צבאי חייב לנסוע עם הגדוד בשבת, באתר ynet, 5 ביוני 2008
- ynet, הרב רא"ם הכהן על "איך נכתב ספר התורה", באתר ynet, 7 באוקטובר 2009
- שלמה פיוטרקובסקי, הרב רא"ם הכניס לביתו ספר תורה שכתב, באתר ערוץ 7
- אריאל הורוביץ, יש דין בעולם, מקור ראשון, מוסף "שבת", 30 בספטמבר 2016
- גיא עזרא, ראש ישיבת ההסדר: תומך ברפורמת הגיור של כהנא, באתר "סרוגים", 28 בדצמבר 2021
רא"ם הכהן (1957-), דף שער בספרייה הלאומית- כתבות מאמרים וראיונות - הרב ראם הכהן, באתר ערוץ 7
הערות שוליים
עריכה- ^ פרסום נשואין, הצופה, 13 בדצמבר 1954, עמ' 3
- ^ ראשי הישיבה, באתר ישיבת עתניאל
- ^ חומרה וקולא בפסיקה ובמנהג יוטיוב, ישיבת עתניאל. דקה 13:46
- ^ הרב רא"ם הכהן, דרך שער העליון, הוצאת גילוי.
- ^ רא"ם הכהן - אחד המועמדים לתפקיד הרב הצבאי הראשי מתוך אתר News1
- ^ הוכרזו הזוכים בתחרות החיבורים התורניים,כ"ד בחשון תשע"ג, באתר 'ערוץ 7'
- ^ הרב אליעזר מלמד והרב רא"ם הכהן הם זוכי "פרס הרב קוק" לשנת 2020, באתר ערוץ 7, 3 בנובמבר 2020
- ^ 1 2 3 4 דברים שלא ידעתם על הרב רא"ם הכהן, באתר כיפה, 9 בינואר 2013
- ^ ראו הרב רא"ם הכהן, "הבור והמעין: ר' אליעזר בן הורקנוס ור' יהושע בן חנניה", גולות ה' (תשנ"ז), עמ' 195–204; "מחלוקות ר' יהושע בן חנניה ור' אליעזר בן הורקנוס (נספח לשיעור הבור והמעיין)", גולות ו (תשנ"ט), עמ' 109–118, באתר ספריית אסיף.
- ^ תרומת איברים - האם חלה חובה לחתום על כרטיס ´אדי´?, באתר ישיבת עתניאל.
- ^ יואל יעקובי, תכלת וארגמון, באתר ערוץ 7, 14 ביוני 2012
- ^ שבת בשבתו, פרשת אחרי מות-קדושים, גיליון מספר 1421
- ^ s:משנה בבא קמא ח
- ^ 1 2 s:רמב"ם הלכות דעות ד א
- ^ הוא נמנע מחתימות על מכתבי רבנים, שלטענתו לא מביאים תועלת ומשקפים את דעתם של העסקנים מאחורי קלעים, ולא של הרבנים.
- ^ מאמרי הספר בדי הארון בספריית אסיף
- ^ הפעם אודה את ה', בעמוד הפייסבוק של ישיבת עתניאל