אליעזר מאיר ליפשיץ

אליעזר מאיר ליפשיץ (רא"ם; יום הכיפורים, ה'תר"ם, 27 בספטמבר 1879, סקולה, גליציה המזרחית – כ"ד בתמוז תש"ו 1946, ירושלים) היה רב, מחנך, חוקר יהדות, ומראשי תנועת המזרחי בארץ ישראל. נחשב אחד ממייסדי ומעצבי החינוך בזרם האורתודוקסיה המודרנית.

אליעזר מאיר ליפשיץ

לידה	27 בספטמבר 1879 סקולה, אוקראינה
פטירה	21 באוגוסט 1946 (בגיל 66)
מדינה	פלשתינה (א"י)
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בהר הזיתים

שלט רחוב הראם בשכונת סנהדריה בירושלים

ביוגרפיה

אליעזר מאיר ליפשיץ נולד ליום טוב ליפא בעיירה סקולה שבמחוז סטרי, בגליציה המזרחית, אוסטריה. בצעירותו עבר עם משפחתו ללבוב, שם למד אצל רב העיר הרב יצחק שמעלקס וחוקר המדרש שלמה בובר.

בשנת 1906 נשא לאישה את דינה רייצס מלבוב.

בשנת 1908, בדרכו של ש"י עגנון לארץ ישראל, הוא עבר בלבוב, ושם נפגש עם ליפשיץ. ליפשיץ צייד את עגנון במכתב המלצה לר' בנימין, וכן הפגיש אותו עם יוסף חיים ברנר.

בשנת 1909 (ה'תר"ע) עלה ליפשיץ לארץ ישראל. היה מורה בבתי המדרש למורים "עזרה" ו"העברי" בירושלים. היה חבר ועד הלשון העברית. בשנת 1913 החל ללמד בסמינר של דוד ילין (לימים מכללת דוד ילין). בשנת 1917 גורש מהארץ בידי העות'מאנים ועבר לברלין שם השלים את מחקרו.

זמן קצר לאחר שובו לארץ ישראל, החל בשנת 1921 (ה'תרפ"א) לכהן כמנהל הראשון של בית-המדרש למורים "מזרחי". לאחר פטירתו בשנת 1946 שונה שם המוסד ל"בית המדרש למורים ע"ש רא"מ ליפשיץ", ובהמשך למכללה דתית למורים ע"ש רא"מ ליפשיץ.

היה גם מנהל מחלקת החינוך הדתי של ההנהלה הציונית.

בנו היה עו"ד נפתלי ליפשיץ מחיפה, מייסד משרד עורכי הדין "סלומון ליפשיץ"..

נכדו שנקרא על שמו, אליעזר מאיר (בן לרוזלי ונפתלי ליפשיץ), נהרג במלחמת יום הכיפורים ועל שמו הוקם מכון מאיר.

כתביו

ספרו ר' שלמה יצחקי (רש"י)

• ר' שלמה יצחקי (רש"י), ורשה: תושיה ('ביבליותיקה גדולה', ע–עב, תרע"ב. (הדפסת צילום: ירושלים: מוסד הרב קוק, תשכ"ו 1966).
• המשנה, יפו: השרון (דפוס א. אתין), תרע"ד. (הוצאה מיוחדת מתוך "המולדת")
• ש"י עגנון, ברלין תרפ"ו. (הרחבה של מאמר שהתפרסם ב"השלח")
• תורת ההוראה ללשון העברית: על פי הרצאות בית המדרש למורים מזרחי, ירושלים: דפוס העברי י’ ורקר, תרפ"ט. (ספרון, שנכתב על ידי תלמידי הכיתה העליונה על פי הרצאותיו)

לאחר מותו:

• אליעזר מאיר ליפשיץ, כתבים, 3 כרכים, ירושלים: מוסד הרב קוק, תש"ז–תשי"ז:
  • כרך א: רש"י – צרפתים וספרדים – הרצאה – המשנה – האגדה – הקרובה – החדר (תש"ז);
  • כרך ב: לשאלות הלשון – על הסגנון – על ח"נ ביאליק – ש"י עגנון – הרב – קטע – תחיית הלשון (תש"ט);
  • כרך ג: שיחות – בִּקֹרת – אישים (תשי"ז).

לקריאה נוספת

• כרמיה שובל, 'הרא"ם (אליעזר מאיר) ליפשיץ – מחנך "המזרחי" ואיש הלשון', לשוננו לעם נז, ד (תשס"ח), 215–262.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אליעזר מאיר ליפשיץ בוויקישיתוף

• אליעזר מאיר ליפשיץ, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• כתבי אליעזר מאיר ליפשיץ בפרויקט בן-יהודה
• רשימת מאמרים על אליעזר מאיר ליפשיץ באתר רמב"י
• אליעזר מאיר ליפשיץ באתר WorldCat Identities
• דוד תדהר (עורך), "אליעזר מאיר ליפשיץ", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1275
• אליעזר מאיר ליפשיץ (אורכב 07.02.2018 בארכיון Wayback Machine), באתר האקדמיה ללשון העברית
• אליעזר מאיר ליפשיץ, דבר, 24 ביולי 1946
• ר' אליעזר מאיר ליפשיץ ז"ל, הצופה, 24 ביולי 1946
• מאיר ברלין, מורה-מורים, הצופה, 29 ביולי 1946
• יצחק אריגור, א. מ. ל., הצופה, 29 ביולי 1946
• 'ר' אליעזר מאיר ליפשיץ ז"ל: ליום השלושים':
  • הרב יעקב ברמאן, הקברניט, הצופה, 23 באוגוסט 1946
  • ד"ר י. מהרש"ק, סניגור של ה"חדר", הצופה, 23 באוגוסט 1946
  • צבי קארל, העמקן, הצופה, 23 באוגוסט 1946
  • צבי קאפלאן, המורה, הצופה, 23 באוגוסט 1946
• 'ר' אליעזר מאיר ליפשיץ ז"ל – עשר שנים לפטירתו':
  • א. י. ברור, האיש, המורה והמנהל, הצופה, 6 ביולי 1956, המשך
  • י. צ., אמן הסגנון בחיים ובספרות, הצופה, 6 ביולי 1956, המשך
  • ר' בנימין, מן הימים ההם: (רשמי זכרונות), הצופה, 6 ביולי 1956
  • מעשה ברמ"מ מוויטבסק: לאליעזר מאיר ליפשיץ [... ערוך בידי מרדכי בן-יחזקאל], הצופה, 6 ביולי 1956
• חיים זהר, ר' אליעזר מאיר ליפשיץ ז"ל: "נפשי איוותה להקדיש עצמי לעבודת תורה וספרות", מים מדליו (שנתון המכללה הדתית למורים ע"ש ליפשיץ) 18 (תשס"ז), 43–89
• יהודה שורץ, "משנת" ר' אליעזר מאיר ליפשיץ והוראתה, מים מדליו 18 (תשס"ז), 107–138
• יאיר ברקאי ויהודה ברנדס, אבי דור המורים הסרוגים, מקור ראשון, מוסף "שבת", 21 באוגוסט 2016
• אליעזר מאיר ליפשיץ (1879-1946), דף שער בספרייה הלאומית
• אליעזר מאיר ליפשיץ, בלקסיקון הספרות העברית החדשה

ממאמריו:

• יסודות להשקפת-עולם ישראלית, הצופה, 18 ביולי 1947 (מתוך "ספר המזרחי")