ראובן אבינועם

ראובן אבינועם
לידה	12 באוגוסט 1905; שיקגו, ארצות הברית
פטירה	2 בספטמבר 1974 (בגיל 69)
מדינה	ישראל
פרסים והוקרה	פרס ניומן (1973); פרס טשרניחובסקי ;

ראובן אבינועם (גְרוֹסְמַן) (י"א באב תרס"ה, 12 באוגוסט 1905 – ט"ו באלול תשל"ד, 2 בספטמבר 1974) היה מורה ומפקח, סופר, משורר, מתרגם ועורך עברי.

תרגם ממיטב הספרות האנגלית, ולאחר נפילת בנו הבכור ערך ספרי זיכרון לחללי צה"ל, בהם מפעל "גווילי אש", והיה עורך המפעלים הספרותיים במחלקה להנצחת החייל במשרד הביטחון.

ביוגרפיה

לוחית זיכרון לאליעזר שטיינמן וראובן אבינועם ברח' אחד העם 31 בתל אביב

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.

אבינועם נולד בשם ראובן גרוסמן בשנת 1905 בעיר שיקגו שבאילינוי, ארצות הברית, בנם של מרים לבית גֶרנשטיין ואהרן ליב גרוסמן (1874–1945), סופר ומורה עברי יליד קישינב, שהיגר לארצות הברית מרוסיה ב-1904, לאחר הפרעות בעיר.^[1] אביו ניסה פעמיים לעלות לארץ ישראל כדי שבנו יתחנך כאן, ב-1909 וב-1912, אך ניסיונותיו נכשלו מבחינה כלכלית ולכן שב לאמריקה. לאחר שכשלה העלייה בפעם השנייה, עברה המשפחה לניו יורק, וביתו היה לבית ועד לסופרים ומורים עברים.

כבר בהיותו בן 10 החל לפרסם סיפורים ושירים בעיתוני ילדים העבריים "אביב" ו"שחרות", והוציא קובץ כתבים קטן, "מפי עולל". בגיל 13 נדפס קובץ נוסף, "אבים", ובו כארבעים שירים וסיפורים מפרי עטו, מהם שפרסם קודם לכן בעיתונים. בגיל 16 פרסם רשימות בנושאים ספרותיים ב"הדאר", ומאז המשיך לפרסם שירים, סיפורים, מסות וביקורות.

למד ספרות ופדגוגיה באוניברסיטת ניו יורק, ולאחר שסיים תואר ראשון, עסק בהוראה במדרשה העברית "הרצליה", בבית המדרש למורים "תרבות" ועוד. בשנת 1926 עלה אביו בפעם השלישית לארץ ישראל, והצליח להתבסס בה. ב-1925 נישא לחנה שפר, בתו של ר' קלמן נחום שפר, משכיל עברי, והתגורר עמהּ בברוקלין. לזוג נולדו שני ילדים: נעם (באביב 1927) ועדני. כעבור כשנתיים וחצי, בשנת 1929, בתקופת מאורעות תרפ"ט, עלה גרוסמן לארץ ישראל עם אשתו ובנו בעקבות פנייתו של המחנך בן-ציון מוסינזון, מנהל הגימנסיה העברית "הרצליה", שהזמינו לבוא לארץ ולהיות מורה לאנגלית ולספרות אנגלית בגימנסיה. הוא שימש כמורה בגימנסיה במשך עשרים שנה.

בראשית מלחמת העצמאות, בסוף שנת 1947, התגייס בנו נעם ל"הגנה", והתקדם עד לתפקיד מפקד פלוגה. בתחילת חודש מרץ נפל במארב מצפון לעטרות. מאז הולדת בנו השתמש גרוסמן בשם "ראובן אבי-נעם" כשם עט; שנה לאחר נפילת בנו במבצע שמואל שינה את שם משפחתו לאבינועם. באמצע שנת 1949, בתום מלחמת העצמאות, פנה לראש הממשלה דוד בן-גוריון בהצעה לאסוף ולהוציא לאור את עזבונותיהם של הנופלים במטרה להנציחם.^[2] בתום עבודה שנמשכה כשלוש שנים יצא הקובץ הראשון של מפעל "גווילי אש". בשנים הבאות ראו אור קבצים נוספים.

בהמשך כיהן כמפקח במשרד החינוך ועורך במשרד הביטחון. הוא שימש גם בתפקידים ציבוריים שונים, בהם כחבר הוועד המרכזי של אגודת הסופרים.

תרגם יצירות רבות מהספרות האנגלית. כן תרגם מיידיש את שירו של מוריס רוזנפלד "נרותיי הזעירים".^[3] בשנת 1958 זכה בפרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת, על האנתולוגיה "מבחר שירת אנגליה".^[4] ב-1973 זכה בפרס הספרות מטעם אוניברסיטת ניו יורק.^[5]

אבינועם נפטר בתל אביב בקיץ 1974, בגיל 69. נקבר בהלוויה רבת-משתתפים בבית העלמין קריית שאול.^[6] אשתו חנה נפטרה בינואר 1983, ונקברה לצדו.

ארכיון

ארכיונו של אבינועם מופקד במכון גנזים, שנמצא בספריית בית אריאלה בתל אביב.

לאחר מותו כתב אריה (לובה) אליאב, שהיה מתלמידיו, את הדברים הבאים, המאירים את הקושי המיוחד בהוראת האנגלית בנקודת הזמן ההיא:

רק בדרכו החינוכית המיוחדת רבת ההבנה והסליחה יכול היה להסביר לנו, כי אנגליה איננה רק קלגסיה ושוטריה בארץ המאנדאט, וכי התרבות והשירה האנגלית הן נכסי צאן ברזל, שעלינו לרכשם. הוא הוליך אותנו ביד אמונים לקראת קריאת שקספיר ושלי וקיטס וביירון ולונגפלו ויתר גדולי הספרות האנגלית וענקיה, ותוך עבודה אפורה מאד של שיעורים יומיים ומבחנים שבועיים זרע בנו את זרע הידיעה ואחריו גם את האהבה לאנגלית.^[7]

פרסומיו

מפי עולל: כתבים שונים; מאת ראובן גרוסמן למלאת לו עשר שנים, ניו יורק: דפוס רוזנברג, תרע"ה. (חוברת)
אבים, ציורים, רשימות, תמונות ושירים; מאת ראובן גרוסמאן לחג הבר מצווה שלו, ניו יורק: יחזקאל ליפשיץ, תרע"ח.
ארבעה איים, כרך ה של "ספריה אוניברסלית", תל אביב: אוניברסל, תר"ץ.
שירים, תל אביב: חבורה; על-יד דביר, תרצ"א.
אידיליות, תל אביב: חבורה: על יד דביר, תרצ"ד.
אב ובתו: ספור, תל אביב: מצפה, תרצ"ד.
עלי-דוי: על-מות לבן, תל אביב: עם עובד, תש"ח. (שירים לזכר בנו)
- מרק לברי, עלי דוי: קנטטה לסולו מקהלה ותזמורת, תל אביב: ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל, הוצאת המרכז לתרבות והסברה (ספריה מוזיקלית), תשי"ב. (התוכן: פתיחה; קדיש; אינטרמצו; בדמע; על משמר הלילה; עם צואתך; שיר המעלות)
שירים ופואימות, תל אביב: יבנה, 1950.^[8]
עץ שתלתי ---: שירים על-מות לבן, תל אביב: יבנה, תשי"ח.
דמיות מני קדם: שלש פואימות, תל אביב: עם הספר, תשכ"ד.
במשעולי: שירים, תשי"א–תשל"א, תל אביב: עם הספר, תשל"א.^[9]

שיחות ומילון:

ר. אבי נעם, שיחון עברי-אנגלי, תל אביב: מצפה, 1932. (ראה אור במהדורות נוספות)
מלון עברי אנגלי שלם: כולל את אוצר הלשון העברית לכל תקופותיה; חבר וסדר ראובן גרוסמן בהשתתפות ח. זק"ש; ערך והגיה מ. צ. סגל, תל אביב: דביר, תרצ"ח. (ראה אור במהדורות רבות נוספות)

בעריכתו

ברטרנד רוסל, הנשואין והמוסר; תרגום: י’ בן-אמיתי; ערוך על ידי ראובן גרוסמאן, תל אביב: מצפה, תר"ץ.
סופרי עולם; ערך וסדר ראובן גרוסמן, תל אביב: עדי, תש"ד.
שירת מלחמה וגבורה בישראל; ליקטו וסידרו ראובן אבינעם, ש. שפאן, תל אביב: מערכות, תשי"ח.
ראובן אבינועם ויצחק פינקל (עורכים), משוררה של יהדות אמריקה: קובץ לזכרו של א"א ליסיצקי ז"ל, תל אביב: מחברות לספרות, תשכ"ו.

ספרי זיכרון ושכול:

גוילי אש; ליקט וערך ראובן אבינעם (גרוסמן) – ערך את ארבעת הכרכים הראשונים:
- גוילי-אש: ילקוט כולל מבחר עזבונם הספרותי-האמנותי של הבנים שנפלו במלחמת הקוממיות לישראל, תל אביב: משרד הביטחון, תשי"ב.^[10]
- ב: ילקוט ... של הבנים שנפלו במלחמת הקוממיות לישראל ולאחריה, משרד הביטחון - אגף כח-אדם - המחלקה להנצחת החייל. תשי"ח.^[11]
- ג: ילקוט ... של הבנים שנפלו במלחמת הקוממיות לישראל ולאחריה, משרד הביטחון - אגף כח-אדם - המחלקה להנצחת החייל. תשכ"א 1961.
- ד: ילקוט ... של הבנים שנפלו במערכות ישראל, משרד הביטחון - אגף השיקום - המחלקה להנצחת החייל. תש"ל.
ראובן אבינעם (עורך), מולדת: לקט עזבונות מתוך "גוילי-אש", תל אביב: עם עובד (ספריה מנֻקדת לעולה ולעם), תשי"ג.
ראובן אבינעם (עורך), בהתיחד עַם: עִם זכר הנופלים במלחמת הקוממיות: קובץ מוקדש ליום הזיכרון, הקריה: משרד הביטחון - המחלקה להנצחת החייל, תשי"ד 1954.
נרות תמיד לנופלים במלחמת הקוממיות ולאחריה: רישום ספרים משלהם ועליהם; סִדר ראובן אבינעם, תל אביב: משרד הביטחון - המחלקה להנצחת החייל, תשי"ד.
יזכור, תל אביב: משרד הביטחון - אגף השיקום - המחלקה להנצחת החייל - ערך שלושה כרכים:
- ב: פרשיות חייהם ומותם של הנופלים במערכות צה"ל לאחר מלחמת-הקוממיות, במערכת "קדש" ועד פרוץ מלחמת ששת הימים, תשכ"ט.
- ג. פרשיות חייהם ומותם של הנופלים במערכות צה"ל מראשיתה של מלחמת ששת הימים ועד יום-הזיכרון הכללי תשכ"ט, תשל"ב.
- ד, כרך א-ב: פרשיות חייהם ומותם של הנופלים במערכות צה"ל מיום הזיכרון הכללי תשכ"ט ועד פרוץ מלחמת יום הכיפורים, תשל"ז 1977.
אודים: הגיגים ורגשות מעזבון הנופלים במערכות העם והמולדת; כינס וסידר ראובן אבינעם, תל אביב: משרד הביטחון - המחלקה להנצחת החייל, תשט"ו.
לבבות דובבים: אבות על בנים שנפלו; ליקט וערך: ראובן אבינעם, תל אביב: מערכות, תשי"ז.
דוד בן-גוריון, לב אל לב: ממסכת השכול; מלקט: ראובן אבינעם, תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשכ"ב.
בית עמיחי; ערך ראובן אבינועם, ירושלים: דפוס סיון ("הוצאת ידידים"), תשכ"ד.^[12] ("לזכר אל"ם איתיאל עמיחי ומשפחתו שנספו בתאונה בעת היותם בחוף השנהב")
ראובן אבינועם (עורך), מוסף לספר יזכר שהוצא לאור על ידי ממשלת ישראל - משרד הביטחון התשט"ז, הכולל פרשיות חייהם ומותם של הנופלים במלחמת הקוממיות, תל אביב: משרד הביטחון - אגף כח אדם - היחידה להנצחת החייל, תשכ"ה 1965.
ראובן אבינעם (עורך הסדרה), עלילות גבורה, 21 כרכים, תל אביב: משרד הביטחון - אגף כח אדם, תשכ"ו-תש"ל. (אבינעם חיבר 12 מהכרכים)
ישראל בן חשל; הכין ישעיהו בן-פורת; ערך ראובן אבינעם, תל אביב: הוצאת ידידים באמצעות שביט - הוצאה לאור ומפעלי פרסום והדפסה, תשכ"ו 1966. ("ישראל בן חשל נהרג בתאונת דרכים בעת היותו בשליחות בחוף השנהב")
ראובן אבינועם (עורך), בזכותם: ילקוט קטן קדש ליום הזיכרון לנופלים במערכות ישראל, תל אביב: משרד הביטחון - אגף השקום - המחלקה להנצחת החיל, תשכ"ט.
כאלה היו: פרקי-מקרא; לקט מ"גוילי-אש" מבחר קטעים זה נעשה על ידי ראובן אבינעם, תל אביב: משרד הביטחון, תשל"ב 1972. ("הוצאה מיוחדת עבור המחלקה לנוער במשרד החינוך והתרבות")

תרגום

ג'ק לונדון, בקעת הירח: רומן, 2 כרכים; תרגום: ראובן גרוסמן, תל אביב: מצפה (ספרית תרבות), תר"ץ.
אדגאר אלאן פו, ספורים נבחרים תרגם מאנגלית ראובן גרוסמן; עם מבוא מאת המתרגם, ברלין – תל אביב: א"י שטיבל, תרצ"א.
אדגאר אלאן פו, האגרת הגנובה, הלב המגלה סוד; תרגום: ראובן גרוסמן, תל אביב: פ’ גינזבורג (ספריה קטנה), תרצ"ב.
ישראל זנגביל, חולמי הגיטו; תרגם מאנגלית ראובן גרוסמן, תל אביב: מצפה, תרצ"ב. (מהדורה נוספת: י' שרברק, תש"ו)
ה. ג. ולס, ג'וליאן הכסלי, ג. פ. ולס, מדעי החיים, 10 כרכים; תרגום מאנגלית על ידי ש. בס, ראובן גרוסמן, עבר הדני וב. קרופניק; עריכת הסגנון בידי אשר ברש, תל אביב: מצפה, תרצ"ב–תרצ"ד.
לודביג לואיסון, ימי שילוק האחרונים, 2 כרכים; תרגם ראובן גרוסמן, תל אביב: אמנות (ספריה לכל), תרצ"ג.
שר האוצר היהודי: ספור היסטורי; מעבד מ"זיס אפנהימר" לד"ר מ’ להמן על ידי ראובן גרוסמן, תל אביב: יזרעאל (ספרית דורות), 1935. (לילדים)
אלפרד טניסון, חנוך ארדן; תרגם מאנגלית ראובן גרוסמן, תל אביב: ספרא, תרצ"ח. (פואמה)
רבינדרנת טגור, גחליליות; תרגם מאנגלית ראובן גרוסמן, תל אביב: מסדה, תש"ב. (שירים)
מבחר שירת אנגליה: אנתולוגיה בשלשה חלקים המכילה את מיטב שירת אנגליה מראשיתה ועד דורנו בצירוף מבוא לשירה, תולדות המשוררים ותמונותיהם והערות לשירים, 2 כרכים, תל אביב: מסדה, תש"ב–תש"ד. (התוכן: כרך א: מצ’וסר ועד סוף המאה השבע-עשרה; כרך ב: הרומנטיקנים והויקטורינים.) (הספר זיכה אותו בפרס טשרניחובסקי)
וילים שקספיר, ליר המלך; תרגם מאנגלית ראובן גרוסמן; עם מבוא והערות מאת המתרגם, תל אביב: עדי, תש"ד.
צ"א סואל, שחור ונאוה; תרגם ראובן גרוסמן; ציר נחום גוטמן, תל אביב: אמנות, 1944.
היו לופטינג, מסעי דוליטל הרופא; תרגם ראובן גרוסמן; צֻיר בידי המחבר, תל אביב: אמנות, 1945.
ישראל זנגביל, חולמי גאֻלה; תרגם מאנגלית ראובן גרוסמן, תל אביב: י’ שרברק, תש"ו.
ויליאם שקספיר, אנטוניוס וקלאופטרה: טרגדיה; תרגם מאנגלית ראובן גרוסמן; עם מבוא והערות מאת המתרגם, תל אביב: עדי, תש"ז.
אדגר אלן פו, האגרת הגנובה: שלשה ספורים; תרגם ראובן גרוסמן, תל אביב: ידיעות אחרונות: ספרון (דפוס מל"ן), תש"ז.
ג’ימס טראסלו אדמס, האפוס של אמריקה; תרגום ראובן גרוסמן, בעריכת נתן ביסטריצקי; עם מבוא והערות מאת משה בורשטין, בצירוף מפות ונספחות, ירושלים: מוסד ביאליק (ספרי מופת מספרות העולם), תש"ח. (מהדורה ב: תשט"ו)
ג’והן מילטון, תרגום: ראובן אבינעם (גרוסמן), שמשון הגבור: פואמה דרמתית, תל אביב: מסדה, תש"י.
מבחר שירת אמריקה: אנתולוגיה, תל אביב: עם עובד, תשי"ד.^[13]
לואי ליפסקי, דמויות בציונות; תורגם מאנגלית על ידי ראובן אבינועם, ירושלים: הספרייה הציונית על יד הנהלת ההסתדרות הציונית, תשי"ז.
ויליים שקספיר, טרגדיות; עם מבוא על חיי שקספיר ויצירתו מאת ראובן אבינעם, פתח דבר, הערות וביאורים לכל מחזה, לוח שמות במיתולוגיה הקלאסית בהיסטוריה ובגאוגרפיה, תל אביב: עם הספר, 1959. (התוכן: "רומיו ויוליט", תרגם ראובן אבינעם; "יוליוס קיסר", תרגם א"א ליסיצקי; "המלט, נסיך נמרק", תרגם ישראל אפרת; "אותלו, הכושי מוונציה, תרגם פ’ אלעד (לנדר); "אנטיוטניוס וקלאופטרה", תרגם ראובן אבינעם; "טימון איש אתונה", תרגם ישראל אפרת; "קוריולנוס", תרגם ישראל אפרת.)
הנרי דייוויד תורו, וולדן (חיים ביער); תרגם מאנגלית ראובן אבינועם; הקדים מבוא שמעון הלקין; הוסיפה ציורים לואיז שץ; מרי אזרחי, תרגם מאנגלית חנוך קלעי, ירושלים: מוסד ביאליק (ספרי מופת מספרות העולם), תשכ"ג 1962.
ג’והן מילטון, גן העדן האבוד; תרגום: ראובן אבינעם; עריכה, מבוא ונספחים: אסתר י’ בית הלחמי; איורים: ויליאם בלייק, גבעתיים: מסדה ועם הספר, 1982.

לקריאה נוספת

'גרוסמן, אבינועם', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 144. (הספר בקטלוג ULI)
אדיר כהן, 'שירתו של ראובן אבינועם', מאזנים 21, 4–5 (1965), 405–409.
שמעון הלקין, ק"א ברתיני (עורכים), ראובן אבינועם: עלים לזכרו (יא מאב תרס"ה-טו אלול תשל"ד), תל אביב: עם הספר, תשל"ו.

קישורים חיצוניים

רשימת הפרסומים של ראובן אבינועם, בקטלוג הספרייה הלאומית
דוד תדהר (עורך), "ראובן גרוסמן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 357
ראובן אבינועם, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
מתן חרמוני, אבינועם (גרוסמן) ראובן, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
הספרים של ראובן אבינועם, באתר "סימניה"
האזנה לשירי גרוסמן (אבינועם), ראובן, באתר זמרשת
ל., "נתנה תוקף גדולת הדור": שיחה עם המשורר ראובן אבינועם (גרוסמן), מעריב, 27 בינואר 1950
שליחות ללא מגבית, מעריב, 14 בינואר 1955
רבקה כצנלסון, פגישות עם סופרים: בין גוילי אש וספרית מופת: שיחה עם ראובן אבינועם, מעריב, 28 בפברואר 1958
תמר אבידר, המחר שכוסה בעפר: המשורר ראובן אבינועם על עזבונות הבנים שנפלו, מעריב, 7 במאי 1965
ז. דויד, קצרות: לכבוד חברים, דבר, 23 בספטמבר 1965
ראובן אבינועם (גרוסמן) – למנוחות, דבר, 4 בספטמבר 1974
ברוך בן-יהודה, על מות רע, דבר, 13 בספטמבר 1974
ראובן אבינועם, באתר זמרשת
ראובן אבינועם, דף שער בספרייה הלאומית
ראובן אבינועם, בלקסיקון הספרות העברית החדשה

מפרי עטו:

שָנָה הליל, דבר, 25 במרץ 1949
על קברך, הַבֵּן, דבר, 1 באפריל 1949
קול דמי ירושלים צועקים אלי, דבר, 16 בדצמבר 1949
מכוס־דמעות, דבר, 2 במרץ 1951
במלאת חמש שנים...: ליום בו נפל נעם, דבר, 20 במרץ 1953
בטלית זכרך: לנשמת נעם לכ"ג באדר א', דבר, 26 בפברואר 1954
במעמד סיני, דבר, 7 בדצמבר 1956
דפדפת־ניר, דבר, 11 באוקטובר 1957
על הר הרצל: על קבר נועם, דבר, 5 במאי 1967

הערות שוליים

^ דוד תדהר (עורך), "אהרן אריה (ליב) גרוסמן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 368.
^ יום הזכרון לחללי מלחמת הקוממיות: ספרות הנצחה, דבר, 29 באפריל 1960.
^ מילות השיר "נרותיי הזעירים (לחן ארליך)" והאזנה לו, באתר זמרשת.
^ פרס טשרניחובסקי לאבינועם ואבי שאול, מעריב, 27 בפברואר 1958; פרס־טשרניחובסקי לי. כהן, לר. אבינועם ולמ. אבי־שאול, דבר, 6 במרץ 1958.
^ ראובן אבינועם זכה בפרס אוניב' ניו־יורק, דבר, 21 באוגוסט 1973.
^ ראובן אבינועם (גרוסמן) – למנוחות, דבר, 4 בספטמבר 1974;‏ דף הנפטר באתר חברה קדישא ת"א–יפו והמחוז.
^ ראובן אבינועם: עלים לזכרו (תל אביב תשל"ו), עמ' 20.
^ ביקורת: מיומנו של חובב שיר, דבר, 22 בדצמבר 1950.
^ ביקורת: מ. מש"ב, משוררת צעירה – וותיקים שניים, מעריב, 7 במאי 1971.
^ ביקורת: ז. דויד, קצרות: הספר "גוילי-אש", דבר, 1 באוגוסט 1952.
^ ביקורת: מס"א, גוילי אש, דבר, 25 באפריל 1958.
^ על הספר באתר מרכז מידע פלמ"ח.
^ מבחר שירת אמריקה, מעריב, 11 בדצמבר 1953.

[1] דוד תדהר (עורך), "אהרן אריה (ליב) גרוסמן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 368.

[2] יום הזכרון לחללי מלחמת הקוממיות: ספרות הנצחה, דבר, 29 באפריל 1960.

[3] מילות השיר "נרותיי הזעירים (לחן ארליך)" והאזנה לו, באתר זמרשת.

[4] פרס טשרניחובסקי לאבינועם ואבי שאול, מעריב, 27 בפברואר 1958; פרס־טשרניחובסקי לי. כהן, לר. אבינועם ולמ. אבי־שאול, דבר, 6 במרץ 1958.

[5] ראובן אבינועם זכה בפרס אוניב' ניו־יורק, דבר, 21 באוגוסט 1973.

[6] ראובן אבינועם (גרוסמן) – למנוחות, דבר, 4 בספטמבר 1974;‏ דף הנפטר באתר חברה קדישא ת"א–יפו והמחוז.

[7] ראובן אבינועם: עלים לזכרו (תל אביב תשל"ו), עמ' 20.

[8] ביקורת: מיומנו של חובב שיר, דבר, 22 בדצמבר 1950.

[9] ביקורת: מ. מש"ב, משוררת צעירה – וותיקים שניים, מעריב, 7 במאי 1971.

[10] ביקורת: ז. דויד, קצרות: הספר "גוילי-אש", דבר, 1 באוגוסט 1952.

[11] ביקורת: מס"א, גוילי אש, דבר, 25 באפריל 1958.

[12] על הספר באתר מרכז מידע פלמ"ח.

[13] מבחר שירת אמריקה, מעריב, 11 בדצמבר 1953.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]


לידה	12 באוגוסט 1905 שיקגו, ארצות הברית
פטירה	2 בספטמבר 1974 (בגיל 69)
מדינה	ישראל
פרסים והוקרה	פרס ניומן (1973) פרס טשרניחובסקי