ראומה אלדר
ראומה אלדר (3 ביוני 1928 – 5 במאי 2019) הייתה קריינית בכירה, שדרנית ועורכת בקול ישראל בשנים 1948–1988. הייתה ידועה בשפת העברית המוקפדת שבפיה.
 | |
| ראומה אלדר, 1969 | |
| לידה |
3 ביוני 1928 ירושלים, פלשתינה (א"י) |
|---|---|
| פטירה |
5 במאי 2019 (בגיל 90) אודים, ישראל |
| מדינה |
 ישראל |
| תקופת הפעילות | 1945–1988 (כ־43 שנים) |
| עיסוק |
שדרנית רדיו עורכת |
| מעסיק | קול ישראל |
| צאצאים | רוני אלדר, תמר אלדר, איתן אלדר, יונתן אלדר, דניאל אלדר, אריאל אלדר, איתמר אלדר, מאיה אלדר |
| פרסים והוקרה | פרס מנהל הרדיו (1983) |
ביוגרפיה
עריכהאלדר נולדה בירושלים למזל וחיים מחבוב, במשפחה בת שבעה ילדים. משפחת מחבוב עלו מתימן בסוף המאה ה-19. אביה היה סופר סת"ם וחזן ואמה הייתה עובדת משק בגימנסיה העברית, שהקפידה להנהיג את ביתה על טהרת השפה העברית.
אלדר לימדה בבית הספר "שפיצר" בהנהלת חנה שפיצר, לאחר מכן עבדה בבית הספר יהודה הלוי בקטמון הישנה, בהנהלתה של שושנה רזיאל.
לפני עבודתה בקול ישראל שימשה קריינית בתחנת הרדיו המחתרתית של "ההגנה", שנקראה גם היא, קול ישראל. בשנת 1948, כאשר ירושלים עדיין מופגזת, החלה לעבוד בקול ישראל. במשך 20 שנה הייתה קריינית חדשות, קריינית רצף וכן הקריאה פרקי ספרות.
בשנת 1968 עברה לתל אביב, שם הייתה ממונה על מדור הקריינים. כמו כן ערכה את פינת הלשון בתוכנית לעקרת הבית שהגישה רבקה מיכאלי. בנוסף לכך ערכה משדרים לנוער ומשדרים ספרותיים, ובהם המדור "ספר חדש" ו"רגע של שיר". במשך שנים ערכה את משדרי האוניברסיטה הפתוחה, שעליהם הוענק לה בשנת 1983 פרס מנהל הרדיו. בכל תקופת עבודתה בקול ישראל עסקה בהדרכת קריינים, עורכי חדשות ושחקנים. ביום העצמאות תש"ן (1990) ייצגה את רשות השידור בטקס הדלקת המשואות.[1]
לאחר פרישתה לגמלאות קריינה בהתנדבות בספרייה המוקלטת לעיוורים, והעבירה בה קורסי קריינות. במשך שנים רבות שימש קולה כ"שעון הדובר" של בזק ("שירות 155").
חיים אישיים
עריכהראומה אלדר נישאה לד"ר דוד אלדר[2] שהיה מנהל המכללה האקדמית בווינגייט שבמכון וינגייט, והתאלמנה ממנו ב-2018. להם שתי בנות ובן. התגוררה במושב אודים שבשרון. אלדר הייתה אחותו הבכורה של הקריין משה חובב וכן דודתה של הזמרת דפנה ארמוני.
בפוסט שהעלתה בפייסבוק ב-18 בפברואר 2014 חשפה דפנה ארמוני את מצבה הקשה של דודתה, אשר חלתה באלצהיימר.[3]
אלדר נפטרה בביתה במושב אודים בגיל 90 , והובאה למנוחות בבית העלמין המקומי .[4][5]
קישורים חיצוניים
עריכה
- ראומה אלדר (בעמוד 50) במסמך "טקס הדלקת המשואות" של מנהל חברה ונוער.
פס קול ישראל - 80 שנה לשידור העברי - ראומה אלדר, סרטון באתר יוטיוב
יגאל רביד, ראומה אלדר 1928–2019: קולה של מדינת ישראל, באתר הארץ, 6 במאי 2019
ציוץ של כאן חינוכית - ארכיון השידור הציבורי ברשת החברתית אקס (טוויטר), 5 במאי 2019, ראומה אלדר בריאיון למני פאר- בחצי היום, בנה של ראומה אלדר: "הציבה סטנדרט ש-20 שנה אחרי זה העצימו אותו, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 6 במאי 2019
- אלי אלון, 4 שנים למותה של אגדת הרדיו ראומה אלדר , באתר News1 מחלקה ראשונה, 23 במאי 2023
הערות שוליים
עריכה- ^
יום העצמאות | 1990, באתר כאן ארכיון, 29 באפריל 1990
- ^ במקור דוד אדלר (אחיו של המוזיקולוג ישראל אדלר)
- ^ רן בוקר, "ראומה אלדר חולה באלצהיימר. היא ראויה לפרס הוקרה", באתר ynet, 18 בפברואר 2014
- ^ רן בוקר, ראומה אלדר נפטרה בגיל 90, באתר ynet, 6 במאי 2019
- ^ אריק בנדר, שדרנית קול ישראל ראומה אלדר הלכה לעולמה, באתר מעריב אונליין, 6 במאי 2019
