רבי אביתר גאון
רב אביתר בן אליהו הכהן גאון (מכונה: רבי אביתר הכהן; 1042–1112 בקירוב, (ד'תת"ב - ד'תתע"ג בלוח העברי) נמנה בין גאוני ארץ ישראל בסוף תקופת הגאונים, כראש "ישיבת גאון יעקב".
| לידה |
1042 ג'ונד אל-אורדון, הח'ליפות העבאסית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
1112 (בגיל 70 בערך) ממלכת ירושלים | ||||
| שם מלא | אביתר בן אליהו הכהן | ||||
| כינוי | אביתר גאון, אביתר הכהן | ||||
| מקום פעילות | ארץ ישראל | ||||
| תקופת הפעילות |
?–1112  | ||||
| השתייכות | אחרוני הגאונים בארץ ישראל | ||||
| תחומי עיסוק | הלוח העברי | ||||
| בני דורו | משולם בן משה ממגנצא | ||||
| חיבוריו | "מגילת אביתר" | ||||
| |||||
  | |||||
ביוגרפיה
עריכה
רבי אביתר גאון, נולד בשנת 1042 בקירוב. הוא פעל בתקופת השלטון הערבי של השושלת הפאטמית ממצרים. אביו, רבי אליהו הכהן גאון עמד גם הוא בראשות ישיבת "גאון יעקב" ברמלה ובירושלים. רבי אביתר כיהן אחרי אביו בראשות הישיבה. אביתר נולד למשפחת כוהנים גאונים מירושלים המיוחסים לתנא רבי אלעזר בן עזריה[1] ומצאצאי עזרא הסופר. אביו היה בנו של רבי שלמה בר יוסף הכהן גאון. דודו היה רבי יוסף בן שלמה הכהן גאון.
בשנת 1071 עבר עם אביו לפוסטאט (כיום חלק מקהיר), כנראה בשל פלישת הסלג'וקים. בגניזה הקהירית נמצא קובץ שאלות ותשובות משנת 1071 בהן חתומים אליהו הכהן גאון ובנו אביתר גאון[2] שהוזכרה במחזור ויטרי בתור "רבי משולם בן משה שאל את פי אריות יושבי ירושלים עיר הקודש"[3]. לאחר מכן עבר לעיר צור, אליה עברה ישיבת ארץ ישראל ושימש בה תחת הנהגת אביו כאב בית דין.
לאחר פטירת אביו בשנת 1083 שימש בה כראש הישיבה ואילו אחיו שלמה התמנה לאב בית הדין. מוסד זה בצור היה הסמכות הארץ-ישראלית האחרונה מימי הסנהדרין. בעקבות המחלוקת הקשה עם דוד בן דניאל (בנו של דניאל בן עזריה) שניסה לזכות בכוח בהנהגת היהודים מטעם השלטון, נאלץ רבי אביתר ב-1095 לעזוב לסוריה והישיבה התפרקה. לאחר כשנה חזר לצור והישיבה חזרה עמו אך כבר ב-1096 נחרבה הקהילה בצור ואביתר העביר את הישיבה לטריפולי. אחיו שלמה הקים בדרך הסמוכה לדמשק את ישיבת ארץ הצבי שאף עברה בהמשך לדמשק, ובנו של שלמה ר' מצליח הכהן גאון הקים ישיבה בשם דומה בפוסטאט שבמצרים. בניו של אביתר גאון היו ר' אליהו, ר' צדוק וחתנו היה ר' עמרם הכהן.
בגניזת קהיר[4] נמצא מכתב מרב בשם מנחם בן אליהו לרב בשם ניסים המספר על התעוררות גדולה לקראת הגאולה בעקבות מסע הצלב הראשון ועדויות על גילוי אליהו והתרחשות נסים, בין השאר מוזכר בו מכתב ששלח רבי אביתר מטריפולי שבלבנון לקונסטנטינופול בעניין זה.[5] מכתבו של רבי אביתר לא הגיע לידינו ולא ידוע מה היה תוכנו.
רבי אביתר נפטר בשנת 1112 בקירוב. על שמו קרוי הר אביתר שבגליל העליון. ייתכן שהר אביתר נקרא על-שם "מגילת אביתר", בה מסופר כי לאחר מות אביו בשנת 1083 בצור, נשאוהו "כל ישראל במשא כתף, ולא על הסוסים מהלך שלושה ימים להר הגליל לדלתון, ויקבר בראש ההר אצל רבי יוסי הגלילי...".
מגילת אביתר
עריכהמחיבוריו של אביתר לא נשארה אלא מגילה מפורסמת, הידועה בשם "מגילת אביתר" ומספרת על תולדות גאונות ירושלים במאה ה-11. המגילה כתובה בלשון מליצית ומתארת את פרשת מלחמת בית אביו נגד רבי דניאל בן עזריה ובנו דוד שניסו בכוח להשתרר על היהודים באותה תקופה תוך דחיקת ההנהגה הקיימת. מן המגילה עולה שהיו לאביתר ידיעות בתלמוד ובמדרשים, ושהיה נוטה לתורת הסוד.
המגילה פורסמה על ידי שניאור זלמן שכטר באפריל 1902 ברבעון האנגלי "Jewish Quarterly Review"[6]. במגילה מתייחס אביתר בהדגשה רבה לזכויותיה המיוחדות של ארץ ישראל כלפי ארצות הגולה:
ארץ ישראל אינה קרואה גולה שיהא ראש גולה נסמך בה, ועוד שאין עוקרין נשיא שבארץ ישראל, שעל פיו מעברין את השנה וקובעין את המועדות הסדורים לפני הקב"ה קודם יצירת העולם, דהכי גמרי בסוד העיבור
במגילה מסופר עוד שאביתר אכן עבר בעצמו ב-1083 מצור לחיפה כדי "לקדש בה את השנה" (ד'תתמ"ד) כסמל לסמכותו של המרכז הארץ-ישראלי בענייני קידוש החודש.
כמו כן מתואר במגילה הטקס של קבורת אביו אליהו גאון שנפטר בצור והועלה לקבורה בגליל בהשתתפות קהל רב.
כיום ידוע על שני כתבי יד של מגילת אביתר שנמצאו בגניזת קהיר; ידועים היום במספרם T-S 12.729[7] ו-T-S 10k.7.[8] שני כתבי היד חסרים מספר אותיות ולפעמים מילים שלמות.
לקריאה נוספת
עריכה- זאב וילנאי, אנציקלפדיית אריאל כרך "חוקרים-תיירים", עמ' 14.
קישורים חיצוניים
עריכה- טקסט מגילת אביתר באתר המילון ההיסטורי ללשון העברית
- רבי אביתר גאון, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- אוצר הגדולים אלופי יעקב - חלק ב' סעיף ס"ו - בערך רבי אביתר הכהן באתר הספרים העבריים.
אביתר בן אליהו הכהן, גאון, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ אוצר הגדולים כרך ב דף קנח
- ^ תשובות אל משולם בן משה ממגנצא, באתר מפעל המילון ההיסטורי ללשון העברית של האקדמיה ללשון העברית, כולל ניתוח מילוני.
- ^ מחזור ויטרי, סימן שכא, באתר היברובוקס.
- ^ הספרייה הבודליינית, MS. Heb. a. 3/27
- ^ אדולף נויבאואר, Jewish Quarterly Review, כרך 9 (1896), עמודים 27-29. יעקב מאנן, התקופה 23 (1918), עמודים 253-259.
- ^ Saadyana, כרך י"ד, חוברת 3, עמ' 456 ואילך.
- ^ לצפייה באתר הספרייה הלאומית
- ^ לצפייה באתר הספרייה הלאומית
| תקופת חייו של הרב רבי אביתר גאון על ציר הזמן |
|---|
 |