רבי יהושע דסכנין
רבי יהושע דסכנין היה אמורא בן הדור הרביעי לאמוראי ארץ ישראל. חי ופעל במאה הרביעית לספירה.
| מקום קבורה | סכנין |
|---|---|
| מקום מגורים |
סכנין (יישוב עתיק)  |
| תקופת הפעילות | דור רביעי לאמוראי ארץ ישראל |
| רבותיו | רבי לוי |
  | |
מקום מגוריו היה בכפר סכנין בגליל התחתון, שם גם מזוהה מקום קברו וקבר אשתו בסמוך לקברו של רבי שמעון דסכנין. במשך הדורות שימש הקבר מקום עלייה לרגל עבור יהודים וגם עבור ערביי הגליל.[1]
מאמרותיו
עריכהרבי יהושע דסכנין היה תלמידו של רבי לוי ומחכמי האגדה הבולטים בארץ ישראל. בתלמוד הירושלמי ובמדרשים מובאים דברי אגדה רבים שמסר רבי יהושע בשם רבו, רבי לוי. בתלמוד הבבלי הוא מוזכר פעם אחת בלבד.[2]
- ר' יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר: גדול השלום שכל הברכות והתפילות חותמין בשלום (דרך ארץ זוטא).
- ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי נטל הקב"ה שיחתן של אבות ועשאן מפתח לגאולתן של בנים (בראשית רבה).
- ר' יוסי ממילחייא ור' יהושע דסכנין בשם ר' לוי אמרו: תינוקות שהיו בימי דוד עד שלא טעמו טעם חטא, היו יודעים לדרוש את התורה בארבעים ותשע פנים טמא, וארבעים ותשע פנים טהור... ואחר כל השבח הזה יוצאין למלחמה ונופלין, על ידי שהיה בהן דלטורין (=רכלנים, מספרי לשון הרע)... אבל דורו של אחאב כולם עובדי עבודה זרה היו, ועל ידי שלא היו בהן דלטורין יוצאין למלחמה ונוצחין (מדרש תנחומא).
קברו
עריכהעל-פי המסורת, קברו של רבי יהושע דסכנין ממוקם בכפר סח'נין שבגליל התחתון. במקום סרקופג מהתקופה הרומית.
בפי הערבים המקום מכונה "א-נבי א-סאדיק" (בערבית: "النبي الصادق", תעתיק מדויק: "אלנבי אלצאדק"), והקבר מקודש גם להם.[3][4] ערבי הגליל, במיוחד הבדואים משבט ערב א-נעים, נהגו לעלות לרגל לקבר על מנת לערוך את שבועותיהם ולהתפלל לבריאותם ובריאות צאצאיהם. תושבי סח'נין חששו לעבור בסמוך לקבר, במיוחד בשעות הלילה, ונהגו לבקש סליחה מהצדיק כאשר עברו במקום. אגדות מקומיות מייחסות לו מלחמה עם עובדי אלילים ועם הרומאים. הרומאים שרפו את הצדיק יחד עם בנותיו כאשר הוא מחזיק בידיו ספר תורה, והביאו את אפרו לקבורה בסרקופג שנמצא במקום.[1]
עולה רגל יהודי אלמוני תיאר קבר זה במאה ה-14: "ומשם הלכנו לכפר סכנין, שם רב יהושע דכפר סכנין, בארון של אבן וכיסוי של אבן נאה עליו, כלי נאה מאד, ושני צדיקים אצלו בארונות... והם בתוך בית אחד".[5]
לקריאה נוספת
עריכה- מנחם מיכלסון, יהודה סלומון ומשה מילנר, מקומות קדושים וקברי צדיקים בארץ ישראל, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, עמוד 115: "רבי שמעון ורבי יהושע דסכנין"
קישורים חיצוניים
עריכה- הרב אהרן הימן, "רבי יהושע דסכנין", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב, עמוד 650, באתר היברובוקס
- רבי יהושע דסיכנין, באתר אהלי צדיקים
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 אורי טל, קברי קודש מוסלמיים בארץ-ישראל: היסטוריה, דת, מסורות ופולקלור, ירושלים: יד בן-צבי, 2023, עמ' 69-70, מסת"ב 978-965-217-452-9
- ^ בבא בתרא עה, ב
- ^ אורי טל, קברי קודש מוסלמיים בארץ-ישראל: היסטוריה, דת, מסורות ופולקלור, ירושלים: יד בן-צבי, 2023, עמ' 69-70, מסת"ב 978-965-217-452-9
- ^ רבקה שפק ליסק, סכנין הייתה יישוב יהודי עד המאה ה-7 לספירה
- ^ נורית ליסובסקי, יישום גישה מעין ארכאולוגית לחקר מקומות קדושים בגליל