רב חמא בר גוריא
רב חמא בר גוריא היה אמורא בבלי בן הדור השני (המאה ה-3). תלמיד מובהק של רב, וכמעט כל מאמריו בתלמוד הם בשמו. נזכר פעמים מעטות גם בתלמוד הירושלמי.
רבים ממאמריו עוסקים בענייני דרך ארץ והמלצות על ההתנהגות הראויה בענייניו האישיים של האדם. כמה ממאמריו עוסקים בענייני רפואה בשבת ובכלל (בבלי, שבת סו ע"ב).
פעם אחת הקשה על האמורא שמואל והוא דחה קושייתו בתקיפות (בבא קמא צט ע"ב). כנראה היה זה לאחר פטירתו של רב, כאשר כמה מתלמידיו עברו ללמוד בפני שמואל (הרב אהרן היימן, 'תולדות תנאים ואמוראים', בערכו).
מסופר כי פעם בא אדם לשאול את רב מה דינו של הנולד מיהודיה שנישאה לגוי, ורב השיבו שדינו כיהודי הכשר להינשא. רב חמא בר גוריא הציע לו למהר וללכת בטרם יבוא שמואל ויפסלנו[1].
כמה חכמים קיבלו ממנו את מאמרי רב, ובעיקר מסרו בשמו רבא בר מחסיא (סידרת מאמרים בשבת י ע"ב - יא ע"א), רבי חלבו (שבת לז ע"א, מגילה יט ע"א) ואבין בר הונא (סידרת מאמרים בשבת סו ע"ב). רבה בר רב הונא מכנה אותו: "רבותינו הבקיאים בדבר הלכה" (גיטין פו ע"ב).
על קורותיו לא ידוע דבר. מסופר בתלמוד (שבת צה ע"א) על חכם בשם רב נחמן בר גוריא, שכנראה היה אחי רב חמא (ספר יוחסין השלם, אות נ). עוד מסופר (ברכות נג ע"ב) על אדם בשם גוריא בר חמא, בדור השלישי או הרביעי לחכמי בבל (יש גרסאות שונות האם היה בשכנותו של רבה או רבא), ואפשר שהיה בנו של רב חמא (הרב יחיאל היילפרין, סדר הדורות בערכו).
- הנותן מתנה לחבירו - צריך להודיעו[2].
- לעולם אל ישנה אדם בנו בין הבנים, שבשביל משקל שני סלעים מילת [=צמר משובח] שנתן יעקב ליוסף יותר משאר בניו - נתקנאו בו אחיו, ונתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים[2]
- כל עיר שגגותיה גבוהין מבית הכנסת - לסוף חרבה[3].
- כל חולי - ולא חולי מעים, כל כאב - ולא כאב לב, כל מיחוש - ולא מיחוש ראש, כל רעה - ולא אשה רעה[3].
- אם יהיו כל הימים דיו, ואגמים - קולמוסים, ושמים - יריעות, וכל בני אדם לבלרין - אין מספיקים לכתוב חללה של רָשות (העניינים העומדים על סדר יומו של השלטון). (שבת שם)[4]
- משה תיקן להם לישראל שמונה משמרות. ארבעה מאלעזר וארבעה מאיתמר. בא שמואל והעמידן על שש עשרה, בא דוד והעמידן על עשרים וארבעה.[5].
קישורים חיצוניים
עריכה
- הרב אהרן הימן, "רב חמא בר גוריא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
הערות שוליים
עריכה- ^ ירושלמי יבמות פ"ד הט"ו, קידושין פ"ג הי"ב.
- ^ 1 2 תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף י', עמוד ב'.
- ^ 1 2 תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף י"א, עמוד א'.
- ^ בפירוש רבי מנחם המאירי שם: "לעולם יהא אדם מתפלל בשלומה של מלכות ולא יהרהר אחריהם, אף על פי שראה לפעמים מצד פעולותיהם דברים שהם שלא כהוגן למראה עיניו, אלא יהפך בזכותם ויכריעם לכף זכות כמה שאפשר לו, שלא ניתנה כוונתם להיות נודעת לשעתה".
- ^ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כ"ז, עמוד א'.